שותף בוועידה לשיתוף התנסויות של פאלון דאפא בוושינגטון די.סי 2011

אני ילד בן שמונה וזוהי הפעם השנייה שאני מופיע על הבמה לפני כולכם. הפעם הראשונה הייתה כשהייתי בן שנתיים; הייתי חלק מקבוצת דוושת השלום של רוכבי אופניים שרכבו על אופניהם מוושינגטון די.סי לשיקאגו. אני נסעתי בקרון מגורים.

אני מתרגל של פאלון דאפא. אני מרגיש שתרגלתי כול חיי. חלק מזיכרונותיי ומהתנסויותיי הם במאמר זה.

כשהייתי הרבה יותר צעיר שכבתי במיטת הוריי וסבלתי מחום וכאבי ראש. אבי לא הפסיק לומר לי לבקש את עזרתו של המאסטר. התנגדתי לשמוע בקולו ולא הפסקתי לבכות ולצעוק: "אימא הראש כואב לי!" ואז אבי הציע לאימי: "אם הוא עומד להמשיך להתנהג כאדם רגיל מוטב שנתנהג אליו כאחד כזה". הוא אמר שיכניס אותי למקלחת כדי שאירגע. אבי ישב באותו זמן על קצה המיטה בחדר החשוך ועמד לקום כשלבסוף צעקתי "מאסטר בבקשה עזור לי!" מיד כשאמרתי מילים אלו צורת כל החדר השתנתה. החלונות נעשו חשוכים, גופי התקרר, ומיד נרדמתי ולא התעוררתי עד למחרת בבוקר. כאב הראש לא הציק לי שוב.

התנסות אחרת שהעידה על כוחם של מחשבות נכונות או פעולות נכונות התרחשה ממשהו שקרה בבית הספר. בסוף שנת הלימודים הזאת התעצבתי מאוד מאחר שהמורה החביב עלי מר טרוי עמד לעזוב את עבודתו בבית הספר. לא הפסקתי לשאול את הוריי: האם אני יכול לתת לו מתנה כדי להראות לו את הכרת תודתי? אבי ואימי ענו "כן, אבל כבר נתת לו את המתנה הטובה ביותר בעולם".

כדי לספר לכם על המתנה ראשית עלי לספר לכם שחברי לכיתה אחמד ואני היה עלינו לכתוב דוח על סין ויפן. בדוח שלנו כתבנו על נינג'ות ועל המטבח הסיני אבל החלק הטוב ביותר היה על הפאלון דאפא. הסברתי לשותפי אחמד אודות רדיפת פאלון דאפא והוא יצר מצגת גלישה עם תמונות של מתרגלים מכול רחבי העולם.

לבסוף הצגנו את המצגת לפני הכיתה שלנו. כולם שאלו שאלות רבות אך רובן היו אודות הנינג'ות. ענינו על שאלות רבות ולבסוף המורה שלי מר טרוי שאל את השאלות האחרונות – הוא שאל שאלות בקשר לפאלון דאפא. הוא גם ביקש ממני שאדגים את התרגילים לפני כל הכיתה. כשהתחלתי לבצע את התרגילים הכיתה החלה לחקות אותי. לא רק הכיתה התחילה לחקות אותי אלא גם מר טרוי ויתר המורים שראו את המצגת החלו לחקות אותי. הכי חשוב זה שלמר טרוי ולכול הכיתה הייתה הזדמנות לשמוע את קולו של מאסטר לי. כולם קיבלו את ההזדמנות להינצל.

אינני מתרגל מושלם. ישנם דברים רבים שעלי ללמוד. למשל עלי ללמוד לקרוא למאסטר כשאני זקוק לעזרה. עלי לשים לב לאחרים במקום רק לדאוג לעצמי. עלי להשתפר בשליחת מחשבות נכונות – אני צריך להיות מסוגל לשמור על עיניי עצומות. אני גם יכול להשתפר בביצוע התרגילים. אבי ואימי קראו לפניי את הפא כל לילה, אך אני צריך לקרוא יותר בעצמי.

לאחרונה הייתה לי התנסות שהזכירה לי שאני צריך לעבוד יותר על הטיפוח שלי. ב-4 ביולי היה לנו מצעד יום העצמאות בוושינגטון די.סי. לרבים מחבריי הייתה הזדמנות לעלות על סירת הפאלון דאפא. אני הייתי היחיד שלא יכול היה לעלות לסירה. התחלתי לקנא מאוד ופרצתי בבכי. אבל הבנתי שעלי להיות שמח בחלקם של אחרים. הבנתי גם שאולי לא זכיתי לעלות לסירת בגלל העצלנות שלי בעת שתרגלתי את התרגילים ביום הקודם.

בספר "ג'ואן פאלון" המאסטר אומר:

"כמתרגלים, במהלך הטיפוח יש כל-כך הרבה החזקות שיש לוותר עליהן כמו הלב של ההתפארות, הקנאה, התחרותיות וקורת-הרוח." (הרצאה רביעית " הפסד ורווח")

יום אחד כשהלכתי לבית הספר בכיתי. אבי שאל אותי מדוע אני בוכה. אמרתי לו שאני מרגיש שלא טיפחתי מספיק טוב. אבי ואימי אמרו שזה דבר טוב שהבנתי שיש לי פרצות בטיפוח שלי. כשאני מגלה את הפרצות אני יכול להתחיל לתקן אותן.

ב"לוּן יוּ" המאסטר אומר:

"אם האנושות הייתה מסוגלת להכיר את עצמה ואת היקום מחדש ולשנות את המנטליות המאובנת שלה, הייתה לה קפיצה משמעותית קדימה." ("ג'ואן פאלון")

מאסטר אני אשתפר!

מאסטר, תודה רבה. ותודה רבה לכולכם להקשבתכם להתנסויות שלי. אני מקווה שכולכם תעזרו לי לגדול ולהיות מתרגל חסון.