פו שי (Fu Xi), שנקרא גם טאי האו (Tai Hao), היה אחד משלושת השליטים של סין העתיקה (פו שי, שן נונג, והקיסר הצהוב). הוא חי עד לגיל הנכבד של 175 שנה ושלט בסין במשך 116 שנה. תאריכי לידתו ומותו אינם ידועים.

פו שי היה מומחה בצפייה ובפירוש תנועת השמש, הירח וקבוצות הכוכבים, כמו גם בשינויי מזג האוויר וחילופי העונות. במחקריו על הטבע הוא לא השמיט דבר, כולל ההרים, הנהרות, החיות והצמחייה. כל צורות החיים על כדור הארץ נכללו במחקריו. הוא בחן את ה"דוגמאות" שעל פרוותיהם של בעלי החיים ועל נוצותיהם של הציפורים, ועינו לא החסירה שום דבר חשוב.

תצפיותיו המקיפות ומחקריו אפשרו לו להשיג תובנה עצומה על העולם הסובב אותו. הוא ניתח וסיווג כל דבר, מגוף האדם ועד לסביבה הקרובה, וסיווג אותם לשמונה תבניות שונות. לאחר מכן הוא השתמש בשמונה סמלים כדי לתייג אותם ויצר את ה"בא גואה" ("שמונה הטריגראמות"). באמצעות לימוד ה"בא גואה", ניתן להבין את רצון השמים ואת יחסי הגומלין בין כל הדברים.

בזמנים הקדומים אנשים קשרו קשרים בחבלים כדי לתקשר זה עם זה ולתעד דברים חשובים. פו שי המציא את מערכת הכתב, שאפשרה לרישום להישמר, ואפשרה לתיאורים ולרעיונות להיות מפורטים ומדויקים יותר. זה שיפר מאוד את התקשורת ואת ההוראות לנתינים, וסיפק עזרה רבה לאנשים הפשוטים.

ההיסטוריון של שושלת סונג, פאן דזו-יו (Fan Zuyu), אמר שאופיו המוסרי של פו שי היה בהרמוניה עם השמים והארץ, ושהוא הבין את המסרים מהאלוהויות. כך הוא היה מסוגל להמציא את דיאגרמות ה"בא גואה", שהסבירו את האמת של כל הדברים, ואת היחסים ההרמוניים בין האדם לסביבתו.

שיטת הממשל והקודים המוסריים התהוו בתקופתו של פו שי, והושלמו מאוחר יותר בתקופת מלכותו של טאנג יאו. ללא שניים אלו לא היו מתבססים ההגינות והצדק. באופן זה, הקיסרים הבאים של סין נהגו לפי משנתו של פו שי.