איש עסקים סיני שהודיע על כוונתו לקנות את ה"ניו יורק טיימס" ערך מסיבת עיתונאים מוזרה. עיתונאים הוזמנו לשמוע על מועמדותו לעיתון האייקוני, אך הוא בחר לעסוק במסיבת העיתונאים בהשמצה של הפאלון גונג כשהוא מעלה נושא שהמשטר הסיני השתמש בו ב-2001 כתעמולה לקדם את רדיפת הפאלון גונג – "ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן" [אירוע מבוים שהופרך מאז במערב].
האיש הודיע כי הוא תורם לרווחתן של שתי נשים שהן קורבנות של ההצתה העצמית הזאת.

יותר מ-20 כלי תקשורת מבוססים בארה"ב כיסו את הסיפור מזוויות שונות:

ה"וול סטריט ג'ורנל" התמקד בהיבט העסקי בלבד ולא הזכיר את הפאלון גונג או ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן שהתקיימה בינואר 2001.

הסיפור של פורבס לקח את סיפורם של אנשי העסקים כפשוטם, נכון לבוקר ה – 9 בינואר. למרות שהמאמר היה בעיקר על הצעתו של צ'ן לגבי קניית ה"ניו יורק טיימס", אך הפסקה האחרונה הצהירה ששתי הנשים שצ'ן הלך לתרום להם כסף היו מתרגלות פאלון גונג המעורבות בהצתה העצמית. המאמר טען ששתי הנשים עכשיו "מגנות" את הפאלון גונג. [נשים אלו, כמו שאר המשתתפים באותו אירוע הצתה, כלל לא היו ידועים כמתרגלי פאלון גונג].

בהמשך היום, המאמר עודכן עם משפט נוסף: "ארפינג ג'אנג, דובר במרכז המידע של פאלון דאפא בניו יורק, מערער על הסיפור ומציין כי "הוראת הפאלון גונג אוסרת באופן מפורש הרג והתאבדות".

סוכנות הידיעות "אסושייטד פרס" שלחה הודעה לעיתונות ששהתמקדה במידה רבה ב"קורבנות ההצתה העצמית", למרות שהיה מצוין בה שהנשים "הוצגו לראווה בפני הכתבים על ידי הרשויות הסיניות" וש"האירוע בטיאננמן הפך למרכז הקמפיין של הרשויות הסיניות להצדיק את הדיכוי של מתרגלי פאלון גונג". הודעת סוכנות הידיעות פורסמה על ידי לא מעט מדיות כגון ה"וושינגטון פוסט" ו- Sacramento Bee.

לאחר שפרסם את ההודעה הוסיף Sacramento Bee שני פרסומים ממרכז המידע של פאלון דאפא: "תגובות מרכז המידע של פאלון דאפא על מסיבת העיתונאים של APצ'ן גונאנג ביאו" (7 לינואר) ו "מרכז המידע של הפאלון דאפא: האם המשטר הסיני "עבד" על כלי התקשורת של העיר ניו יורק?" (9 בינואר)

כלי תקשורת אחרים כתבו סיפורים משלהם, דיווח על ההצתה העצמית כפי שהוצגה במסיבת העיתונאים, אך איזנו זאת מאוחר יותר עם הצהרות ממתרגלי פאלון גונג שההצתה העצמית הייתה מבוימת ושהקורבנות רומו ונוצלו על ידי הממשלה הסינית. ניו יורק טיימס לא דיווח על הסיפור.

בחירה בין שתי גרסאות: נכונה ושקרית

יש בעצם שתי גרסאות של הסיפור: אחת היא שההצתה העצמית הייתה פעלול מבוים על ידי הממשלה הסינית כדי לעזור להצדיק את הרדיפה של הפאלון גונג בינואר 2001 ולהשתמש בו שוב למעלה מעשור מאוחר יותר לאותה מטרה. השנייה היא סיפורה של הממשלה הסינית שהפאלון גונג מעודד התאבדות הן כדי למשוך תשומת לב והן כצורה של מחאה. ההודעה של סוכנות ידיעות אסושייטד פרס קרובה יותר לגרסת המשטר הסיני.

ללא ספק, רק גרסה אחת של הסיפור יכולה להיות אמיתית. אז מי השיג יותר על ידי שקר, מתרגלי פאלון גונג או המשטר הסיני?

אם מתרגלי הפאלון גונג היו אלו ששיקרו, אז איך זה שאף הצתה עצמית, או כל צורה אחרת של מחאה אלימה לא בוצעו על ידי מתרגלי פאלון גונג ב-14 השנים מאז החלה הרדיפה, מלבד ההצגה הגדולה הזאת בכיכר טיאננמן?

המחאות של מתרגלי הפאלון גונג והכוח הפנימי שלהם מגיע ממערכת האמונה האוסרת באופן מפורש כל צורה של הרג, כולל התאבדות. עידוד, אישור או אפילו קבלה בשתיקה של פעולה כזו הם נגד כל מה שמתרגל פאלון גונג מאמין בו.

ואכן, אם זו הייתה פעולה של מתרגלי פאלון גונג, האם מתרגלים אחרים לא היו הולכים בעקבותיהם, כמו 120 הנזירים הטיבטים שבצעו הצתה עצמית מאז 2011?

אבל המציאות היא בדיוק ההפך. פעולה זו הוקעה מיד על ידי הפאלון גונג כהונאה של הממשל כדי להפוך את דעת הקהל נגד הפאלון גונג, שהייתה עד אותו זמן דעה טובה.

אל תטעו – "תקרית ההצתה העצמית" הייתה פעלול תעמולתי יעיל במיוחד. התחבולה הצליחה להפוך מיליוני אזרחים סינים נגד הפאלון גונג. התקשורת הרשמית של סין שידרה את תעמולת ההצתה שוב ושוב ושוב – במשך שנים. וכמו שעריצים ורודנים יודעים כבר מאות שנים, כאשר אתה חוזר על שקר שוב ושוב לעיתים קרובות מספיק, במוקדם או במאוחר אנשים מתחילים להאמין בזה.

ציטוטים ממשקיפים עצמאיים על "ההצתה העצמית"

להלן כמה ציטוטים מחוקרים וארגוני זכויות אדם בנוגע לחקירתם על ההצתה העצמית:

"נציגי פאלון גונג מחוץ לסין ערערו מיידית על הדיוק של דיווחים המגיעים מסין. שוב ושוב הם התעקשו – ובצדק – כי אין עידוד לאלימות בכתביו של לי הונג ג'י או בתרגול הפאלון גונג – בין אם זה אלימות המכוונת למישהו אחר, או לעצמך". – פרופסור קנדי ללימודי דת דייויד אוונבי, שחיבר כמה ספרים ומאמרים על הפאלון גונג.

"סיפור הממשלה על ההצתות העצמיות היה רצוף סתירות. אלה כללו את העובדה שלימודי הפאלון גונג אוסרים אלימות והתאבדות. צילומי הווידיאו מראים שאלו שהציתו את עצמם יושבים בתנוחה לא נכונה של המדיטציה, ובחקירותיו של פיליפ פאן מה"וושינגטון פוסט" לא נמצאה כל ראיה כי האישה שמתה בכיכר תרגלה אי פעם פאלון גונג" – שרה קוק, אנליסטית מחקר בכירה ב- Freedom House.

"המשטר מצביע על לכאורה תקרית הצתה עצמית בכיכר טיאננמן ב-23 לינואר, 2001 … אבל השגנו וידיאו של אותו אירוע שלדעתנו מוכיח שהאירוע הזה היה מבוים על ידי הממשלה" – IED ("פיתוח ההשכלה הבינלאומית") ¬–הצהרה בתת הוועדה של האו"ם לקידום והגנה של זכויות אדם בדיון ה-53.

ראוי לציין, שאחת המפיקות של CNN שעמדה רק 15 מטר מהסצנה, אמרה שהיא לא ראתה שם שום ילד [מה שסותר את גרסת המשטר ששודרה בהרחבה בטלוויזיה הממלכתית בסין]." – דני שכטר, אנליסט תקשורת מניו יורק

כולנו עושים בחירה

לכל כלי תקשורת מערבי, לכל כתב או עורך – שלא כמו עמיתיהם הכתבים של התקשורת בשליטת המדינה בסין – יש בחירה באיזו גרסה להאמין ולספק אותה לקוראיהם. האם תבחר לחזור על השקרים, או לעזור לנרדפים על ידי הבאת האמת לאור?

כל כך הרבה אנשים נפגעו באופן בלתי הפיך על ידי הרדיפה הזו, ומאות אלפים נמצאים עכשיו בסכנה. הרדיפה שהרגה אלפים, פצעה עשרות אלפים, לקחה את החופש הפיזי ממאות אלפים וניסתה לקרוע את חופש האמונה ממאה מיליון אנשים – מבוססת על הונאה של כולם, בתוך ומחוץ לסין.

הדרך הטובה ביותר להילחם ברדיפה הזו היא לחשוף את ההונאה הנמצאת במרכזה, ומי יכול לעשות זאת טוב יותר מאשר התקשורת? אנו מעודדים את כולכם לחשוב על אירוע טראגי זה, לשאול שאלות, להחליט מי דובר האמת ולעשות את החלק שלכם בהתאם.