לאחרונה התחלתי להתעייף מאוד כשתרגלתי בבוקר את התרגילים.

בתרגיל השני, הרגשתי שהזרועות שלי כבדות מאוד. אחרי התרגיל הרביעי, כפות רגליי כאבו מאוד והייתי ספוג זיעה.

התחלתי לתרגל פאלון דאפא לפני יותר מ-20 שנה ומאז לא עבר יום מבלי שאתרגל את התרגילים. חוץ מהתקופה בה התחלתי ללמוד את התרגילים, אף פעם לא הרגשתי שהם קשים או מעייפים. אז למה זה קורה עכשיו?

כדי להשיג תובנה נוספת, שיתפתי בזה מתרגלים עמיתים בזמן לימוד הפא הקבוצתי. אחרים סיפרו שהייתה להם חוויה דומה. חשבתי שמכיוון שכולנו חווינו זאת, זו בוודאי תופעה מוכרת אצל מתרגלים ותיקים. אולי אף המאסטר סידר את זה כדי שנשלם את הקארמה שלנו מהר יותר. מה שלא יהיה, אנחנו לא צריכים "לנתח" את זה.

עם המחשבה הזאת, המשכתי לתרגל בבוקר ולשאת את תחושת העייפות.

לפני יומיים העליתי את הנושא הזה שוב בלימוד הקבוצתי. מתרגל אחד אמר: "הייתה לי חוויה כזו ולהבנתי מה שאתה עובר זו הפרעה מהכוחות הישנים".

הוא המשיך ואמר: "לאחר ששמעתי את השיתוף שלך בפעם שעברה, הזרועות שלי חשו כבדות כשתרגלתי בבוקר. מיד אמרתי לעצמי: "איני רוצה בזה, והמחשבה הנכונה שלי היא חזקה מספיק כדי לסלק את ההפרעה. מיד הרגשתי שהזרועות שלי רגועות שוב. המאסטר סילק את החומר הרע מגופי. תחשוב על זה, מהיום הראשון שהתחלנו לתרגל, תרגילי הפאלון דאפא פתחו מאות תעלות אנרגיה בגופנו".

הוא גם הזכיר את דברי המאסטר מ"הרצאה בוועידה הראשונה בצפון-אמריקה":

"האם אי פעם חשבת על העובדה שלעשות טיפוח-תרגול זאת הצורה הטובה ביותר של מנוחה? אתה תוכל להשיג את סוג המנוחה שלא ניתן להשיג באמצעות שינה. אף אחד לא יגיד: "התרגילים כל כך מעייפים אותי שאינני יכול לעשות שום דבר היום". יגידו רק: "התרגילים גורמים לכל הגוף שלי להירגע ולהרגיש נוח. אינני מרגיש ישנוני אפילו אחרי לילה ללא שינה. אני מרגיש מלא אנרגיה."

פתאום הבנתי. הוא צודק! המאסטר אמר לנו:

"יש עיקרון ביקום הזה שלנו: במה שאתה רודף אחריו או במה שאתה רוצה, אחרים לא רוצים להתערב." ("ג'ואן פאלון")

המאסטר גם אמר:

"הן בוחנות כל מעשה ופעולה שלכם, וכל מחשבה וכוונה שלכם," ("הוראת הפא בוועידת הפא של ניו יורק 2016")

הבנתי שהמחשבה שלי לא הייתה נכונה ועליי לתקן זאת.

למחרת כשתרגלתי בבוקר, סירבתי לקבל את ההפרעה. כתוצאה מכך, אינני מרגיש עייף יותר.