ברכות מאסטר! ברכות לעמיתיי המתרגלים!

היום זהו כבוד גדול עבורי לשתף בהזדמנות זאת את עמיתיי המתרגלים, ולדווח למאסטר על כמה מההתנסויות שלי בנושא של תיאום ושיתוף פעולה. אנא ציינו בחמלה כל דבר שאינו הולם.

לקח שנלמד לאחר מעידה ונפילה

מופע ה-Shen Yun בבאפלו היה המופע האחרון שמתרגלי טורונטו נסעו לעזור בקידומו. ממש לפני שהחל המופע מעדתי ונפלתי בחוזקה על הרצפה. מתרגלים אמרו שהמעידה והנפילה גרמו לי להתעורר.

כל שנה טורונטו אחראית על מופעי ה-Shen Yun ב-3 ערים בסביבה שלנו: טורונטו, מיסיסוגה והמילטון. מייד לאחר שהלהקה סיימה את הופעותיה בערים אלה, היינו ממשיכים לרוצ'סטר ולאחר מכן לבאפלו.

כשסיימנו עם ההופעות בפברואר, למרות שהאולמות היו מלאים בשלוש הערים, הרגשתי במתח כאילו אני יושבת על גחלים. עדיין לא סיימתי את הדיווח, כשהחלו להגיע אלי טלפונים בבקשת תמיכה מרוצ'סטר. כשסיימתי לתאם שם, קיוויתי שלא אקבל טלפונים כלשהם מבאפלו.

בכל זאת, הגיעו מייד טלפונים ומכירת הכרטיסים התקדמה בקושי. מה עלי לעשות? בדיוק אז החלטתי לעבור ממכירות של הא"ט לעבודה דומה ב-NTDTV. כבר הרגשתי בלחץ ותהיתי אם אוכל לתאם את קידום ה-Shen Yun בבאפלו. באותו רגע המילה "שיתוף פעולה" הופיעה לנגד עיניי. בסופו של דבר הסכמתי לתמוך במתרגלים העמיתים מבאפלו. תוך שבוע ימים היינו צריכים לסיים חלוקת עלונים מבית לבית במספר גדול של בתים, לתאם יותר מ-20 כלי רכב ולארגן הסעות מתרגלים לשם וחזרה ל-4 דוכני מכירת כרטיסים.

וכך נסעתי לבאפלו באפריל לסוף שבוע אחד שטוף שמש. אחרי חלוקת המכוניות הצטרפתי גם לעבודת החלוקה מבית לבית. כשסיימתי את הבית השלישי, בדרך לרביעי, הרגשתי שידיי קשורות, מעדתי ונפלתי וראשי הוטח במדרכת הבטון. דיממתי וכמעט התעלפתי. המתרגלת מעברו השני של הרחוב מיהרה לעברי כשהיא צועקת: "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב! מאסטר בבקשה חזק אותנו". משום שמעדתי כל כך חזק, הרגשתי כאילו מישהו מחץ את ראשי לקרקע. זה כאב כל כך כמעט התעלפתי. כששמעתי את קולה של המתרגלת, חשבתי על מאסטר, אבל בקושי הצלחתי להוציא מילה מהפה. המתרגלת אמרה לי: "פשוט תצעקי בקול בלבך – עלייך לבקש מהמאסטר לחזק אותך". קיבלתי את עצתה וצעקתי בתוך לבי: "פאלון דאפא הוא טוב, אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב! מאסטר בבקשה חזק אותי".

בעזרת תמיכתה המסורה ופיקוחו של המאסטר נעמדתי על רגליי. המתרגלת עודדה אותי ואמרה: "את בסדר תמשיכי ללכת". כשראתה שאני מדממת היא אמרה: "את מדממת אבל את תהיי בסדר. התכחשי לזאת, משום שכול זה אשליות". היססתי קמעה. האם אבקש שיבואו לקחת אותי כדי שאוכל לנוח? המתרגלת עודדה אותי להמשיך ואמרה: "בבקשה, המשיכי לחלק עלונים בצד הזה של הרחוב ואני אמשיך בצד השני". היא חצתה את הכביש ללא הפגנת רגשות אנושיים. לא נותרה לי ברירה אלא להמשיך.

כשאני ממשיכה קדימה, המשכתי לחלק עלונים מבית לבית. המצח, האף, העיניים והברכיים שלי, הכול היה נפוח, אבל לא כאב לי. עםמחשבה ריקה, המשכתי ללכת. לבסוף סיימתי את החלוקה באותו היום. כשחזרתי ועמדתי להסתכל על עצמי במראה, אמרה לי המתרגלת: "בבקשה סלקי את ההחזקה לשמור על התדמית שלך והתגברי על המזג שלך. מה ייצא לך מלהביט במראה, אל תסתכלי במראה – חפשי פנימה".

מעידה ונפילה חמורים כאלה היו בבירור הכוחות הישנים שניסו לגרור אותי למטה. המאסטר שלנו, בעל החמלה הרבה ראה שעדיין יש לי כמה מחשבות נכונות ונתן לי הזדמנות. בעזרתה של המתרגלת הנחושה, עברתי במהירות את המבחן. העובדה שהמאסטר הגן עלי הראתה לי שאסור לי להמשיך ולהחזיק בהחזקות שלי, אלא לטפח את עצמי היטב מהר. כשחשבתי על כך, אפילו שהדברים כואבים ודוקרים בלב, ידעתי שעלי לחפור החוצה את כל ההחזקות ולשחרר אותן.

אכן, הייתה לי החזקה גדולה למוניטין. מעדתי ונפלתי ונותרתי עם "אף אדום ונפוח". הייתה לי החזקה חזקה לתהילה, ולכן קיבלתי "ראש גדול". למחרת בבוקר בקושי פקחתי את עיניי. מיהרתי להסתכל במראה וראיתי ששתי עיני היו אדומות. נראיתי ממש מפחיד. בני אמר לי שנראיתי כמו הכלאה של פנדה וחזיר. כשהסתכלתי במראה הבנתי שהיו לי החזקות רבות – קנאה, תחרות, תלונות ועוד – כולן כתובות על פניי. קיוויתי שהנפילה הזאת תלמד אותי לקח, כדי לנצל את ההזדמנות לטפח וזה בעצם הוא הדבר העיקרי.

כעת אני מבינה לעומק כמה חשוב שתהיה לנו תמיכה נכונה ממתרגלים עמיתים במהלך מצוקות. תודה לכם עמיתיי המתרגלים.

לטפח ממני והלאה את התלונות שלי ולטפח לב של חמלה

האישיות שלי פתוחה ונלהבת, אבל אני יכולה גם להיות חסרת סבלנות וכועסת. הכוחות הישנים תכננו כמה גורמים השונים מהקארמה שלי עצמי. בגלל אישיותי הפתוחה והשמחה, מתרגלים אוהבים לדבר איתי ולבקש ממני לדאוג לדברים. זו הסיבה מדוע כמה מהם אמרו שזו הסיבה שאני מתאמת. אמרתי להם שאני מתאמת המשתפת פעולה עם אחרים כדי לתאם את עצמי. כשאני חסרת סבלנות וכועסת, אני נתקלת במצוקות רבות בתיאום ובשיתוף פעולה עם אחרים. אם אני יכולה להתגבר על כך ולטפח את עצמי, זוהי הזדמנות לשפר את עצמי.

אולי משום שאני בעלת מזג סוער, הגעתי להיות מתאמת שמנסה תמיד "לכבות את השריפות", או לעזור במצבים של הרגע האחרון. בשנה שעברה בשלוש הערים באזורנו המופעים הציגו מול אולמות בתפוסה מלאה, אבל עדיין נותר לנו הרבה במה להשתפר. השנה שמענו שההכשרה למכירת כרטיסים בניו יורק הייתה הצלחה עצומה, לכן המתרגלים הציעו שנזמין מתרגלים מניו יורק להכשיר אותנו ואני ביקשתי את העזרה. באזור טורונטו וסביבתה עברו מספר גדול של מתרגלים בסופו של דבר את הבחינות. הם מילאו תפקיד חשוב בהצלחה של מכירת הכרטיסים ל- Shen Yun. מאוחר יותר קיבלנו גם עזרה ותמיכה מוושינגטון. אני רוצה להודות למתרגלים מניו יורק ומוושינגטון על תמיכתם הרבה.

תיאום המבחן נתן לי הזדמנויות רבות לטפח את עצמי וגם הרחיב את לבי. מתרגלים עמיתים עברו שינוי ממצב של חוסר הבנה ועד להשתתפות פעילה.

המשכנו לארגן את הצוות כדי שישים למטרה את הזרם המרכזי בחברה. חשבתי שזה ממש לא התפקיד שלי, משום שהאנגלית שלי אינה טובה כל כך. תיאמתי רק דוכנים סינים למכירת כרטיסים וכשעבדתי במכירות בא"ט, טיפלתי רק בשוק הסיני. אבל המתרגלים עדיין ביקשו ממני להיות מתאמת הצוות המטפל בזרם המרכזי בחברה. הם שכנעו אותי שלא אצטרך לעשות את הדברים עצמם, אלא רק לארגן מתרגלים אחרים לעשות זאת. למרות שלא השתתפתי בעצמי בעבודה הסכמתי, וכך הפכתי למתאמת צוות הזרם המרכזי. הצוות הציג מצגות רבות של ה-Shen Yun בחברות גדולות ובמועדונים של אנשי עסקים.

כשמכירת הכרטיסים לא זרמה היטב, היה על המתרגלים לפנות ישירות לבתי עסק, למשרדי עורכי דין ולחברות הנהלת חשבונות, ואני הפכתי למתאמת של מבצעים אלה.

חודש לפני התחלת המופעים של ה- Shen Yunבעיר הראשונה באזור שלנו, מכירת הכרטיסים עמדה על פחות מ-50 אחוז. רבים לא היו מרוצים מהמתאם המקומי בעיר הזאת וכל התרעומות הגיעו אלי. בפגישת הצוות המרכזי ביקרתי את המתאם הזה והתלוננתי עליו. הוא לא אמר מילה. למחרת הוא צלצל אלי ואמר שמאחר שמצב הטיפוח שלו אינו טוב, זה השפיע על כל מערך התיאום והוא ביקש מהמתאם הראשי לפטור אותו מתפקיד מתאם. הוא קיווה שלפחות אוכל לתמוך בו לעת עתה משום שהיה בדרכו למשא ומתן בקשר לדוכן חשוב למכירת כרטיסים. אולם אני התרגזתי ואמרתי לו: "אתה חושב שזה יהיה בסדר אם פשוט תפרוש? אם תעשה זאת רק תבצע עוד חטאים, משום שאין לך דרך לפרוש. אתה פשוט צריך לעשות עבודתך היטב".

באותו לילה חלמתי חלום. היינו עדיין בפגישת הצוות המרכזי. זה היה באותו מקום, עם אותם מתרגלים, אבל כל אחד מאיתנו היה לבוש בבגד מפואר של קיסר או קיסרית. נראה היה שהפגישה ארכה כבר זמן מה. הם הסכימו על דברים רבים ובעיות רבות נפתרו. אבל אף אחד לא אמר דבר. היה נראה שכולם נראו כל כך שלווים. המתרגל שביקרתי בגסות כל כך חייך אלי ואני תהיתי איך זה שאני הייתי כל כך קשוחה אליו והוא עדיין מחייך אלי?

אחרי שהתעוררתי מהשינה הבנתי שכך זה נראה כשאלוהויות נפגשות. נזכרתי שהמתרגל שנזפתי בו היה צריך לנסוע לארה"ב להביא מספר גדול של תוכניות דיוור לטורונטו למחרת היום. איך הוא יוכל להסתדר עם זה בנוסף לכל התלונות שלי? מייד צלצלתי אליו והתנצלתי, בתקווה שהנסיעה שלו לארה"ב לא תושפע מהיחס הרע שלי אליו. הוא קיבל את הטלפון שלי לפני שעלה לטיסה וסיפרתי לו על החלום שלי – הארת המאסטר הביאה אותי להבנה שעלינו לטפל בכל דבר בהלך רוח של אלוהות. הוא קיבל את התנצלותי, התגבר על כל מיני הפרעות ובסופו של דבר הצליח להעביר את כל החומרים לטורונטו.

ב"הרצאת הפא בוועידת הפא הבין-לאומי ב- 2009 בוושינגטון הבירה" המאסטר אמר:

"ככל שהחמלה גדולה יותר, כך העוצמה גדולה יותר. לחברה האנושית אף פעם לא היו עקרונות נכונים שהדריכו אותה קודם לכן, אז האדם לא פתר את הבעיות שלו באמצעות שן. להיפך, אדם תמיד פתר דברים באמצעות לחימה וכיבוש, וכך זה הפך לנורמה של בני אדם. אם אדם רוצה להפוך לאלוהות ולהתעלות מעל המצב האנושי, אז הוא חייב לזנוח את צורת החשיבה הזאת ולהשתמש בחמלה כדי ליישב דברים."

המשך יבוא….