בעבר, היה לי המזל הטוב לעבוד ככתב בעיתון. אני עדיין מוקיר את החוויה. בזמן שהייתי כתב, למדתי באופן אישי על האתגרים הרבים שעומדים בפני עיתונאים: בעידן זה של המחשב, כתבים "מופצצים" במידע בקצב הולך וגדל. בגלל האינטרנט, סוגי המדיה המסורתיים גם עומדים מול תחרות רבה יותר מאשר לפני רק דור אחד. מעבר לזה, המחירים לייצור מדיה חדשותית ממשיכים לעלות, במיוחד לעיתונים. גורמים אלו ואחרים כולם מגבילים את כמות הזמן שיש לעיתונאים לחקור ולבדוק את הסיפורים עליהם הם מדווחים.

אני כותב לכם היום כי אני מתרגל פאלון גונג, ואני מודאג מאד לגבי המתרגלים שמעונים בסין. אני כותב לכם מתוך התובנות שהגעתי אליהן ככתב.

אני לעולם לא אבקר אף עיתונאי על שדיווח על שני הצדדים של סיפור; זו חובתם להיות נייטרליים, הגונים ואובייקטיביים. כאן, אני רוצה להתמקד בעיקרון אחר של עיתונאות: הבחנה ושפיכת אור על האמת.

כשאתם מדווחים על פאלון גונג, אם אתם מנסים להחליט מי מספר לכם את האמת, מתרגלי פאלון גונג או נציגי המשטר ששולט בסין, אני מבקש מכם לעשות את הדבר הבא: לכו לאינטרנט ותעשו חיפוש פשוט, "זכויות אדם וסין". זה יוביל אתכם לתיעוד של מספר אינסופי של הפרות זכויות אדם מבהילות, כולל עינויים, רצח, אונס, שטיפת מוח ועבודה בכפייה. אתם לא צריכים לקבל רק את המילה של מתרגלי פאלון גונג בעניין זכויות אדם בסין – באותן שיטות השתמשו נגד קבוצות רבות אחרות, כולל נזירים בודהיסטיים, נוצרים ותומכי דמוקרטיה. אתם תמצאו שפע של מידע באתרי האינטרנט של ארגוני זכויות האדם המכובדים ביותר בעולם.

באופן אירוני, הטענה המשמיצה העיקרית של אלו הרודפים את פאלון גונג היא שתרגול פאלון גונג גורם לאנשים לפגוע בעצמם או באחרים.

בהמשך, דרך האינטרנט או כל מקור רלוונטי אחר שיש לכם גישה אליו, נסו למצוא כתבות שמקורן הוא לא המשטר וסוכנויות המדיה שבשליטת הממשלה על מתרגלי פאלון גונג שעושים נזק. לא תמצאו כאלה. אנא שימו לב – פאלון גונג מתורגל ביותר מ- 60 מדינות. תשאלו את עצמכם, למה הסיפורים על כך שפאלון גונג מסוכן באים רק ממדינה אחת אם הוא מתורגל בעשרות ארצות? בנוסף, אין שום יחס של אי התאמה בין התרבות הסינית ותרגול פאלון גונג: יש עכשיו בערך 300,000 מתרגלי פאלון גונג בטייוואן, והתרגול פורח שם בלי תקריות.

העקרונות היסודיים של פאלון גונג, שגם נקראת פאלון דאפא, הם: אמת, חמלה וסובלנות. פאלון גונג הוא תרגול שוחר שלום לחלוטין, והמתרגלים עושים מאמץ לשפר את האופי המוסרי שלהם. טוב-לב היא תכונה שממנה תמיד פחדו רודנים – תכונה שנותנת לאנשים את הכוח לעשות בחירות מוסריות.

ובכן, כשאתם מדווחים על פאלון גונג, אנא שיקלו את האמינות של הצדדים המעורבים. מי יותר מהימן… אנשים שוחרי שלום שיש להם מחויבות לטוב-לב, או משטר עם היסטוריה מתועדת היטב של רצח ועינויים?

עוד טקטיקה שהמשטר משתמש בה היא לקחת מידע על פאלון גונג מחוץ להקשר ולעוות אותו. לדוגמא, תוך הסתכנות במוות ועינויים, מתרגלים אמיצים בסין עלו על אותות הטלוויזיה בכבלים ושידרו מידע על הרדיפה. המשטר הציג אותם כהאקרים מסוכנים. האם דיווח על רצח המוני הוא אי-פעם לא נכון או לא מוסרי? זה מה שהמתרגלים עשו. יש קרוב ל-1,000 מקרי מוות מעינויים שאומתו – זה המספר הידוע – אנחנו לא יודעים את מחיר הדמים האמיתי, שהוא בוודאי פי כמה וכמה גבוה יותר. בתוך סין, כל סוכנויות המדיה והאינטרנט נשלטים על-ידי המדינה ומצונזרים. אני מחשיב אנשים, שמסכנים את חייהם כדי לדווח על רצח, כגיבורים. למרבה הטרגדיה, אחדים מהגיבורים עוברים עינויים, ולפחות אחד עונה למוות.

בנוסף, איזו עמדה נקט המשטר כלפי עיתונאים מערביים שמנסים לדווח בהגינות על הרדיפה מתוך סין? ב-28 לאוקטובר 1999, עיתונאים מרחבי העולם נכחו במסיבת עיתונאים סודית שמתרגלים ארגנו בבייג'ינג. זה היה רק קצת יותר משלושה חודשים אחרי שהרדיפה נגד הפאלון גונג החלה. לאחר מכן רבים מאותם עיתונאים (כולל חברים ברויטרס, AP, והניו-יורק טיימס) נחקרו באריכות, רשיונות המגורים והעבודה הוחרמו זמנית והם הוכרחו לחתום על "הודאות בעבריינות".(מקור: אמנסטי אינטרנשיונל; "הכבדת היד של סין על "ארגונים כופרים"; חלק 12. הטרדה של עיתונאים זרים, AI Index: ASA 17/11/000) המצב הזה נמשך היום.

לסיום, לעיתים עיתונאי יכול לשאול את עצמו, "למה עלי בכלל לסקר את הפאלון גונג בסין?" באופן אישי, אני מאמין שלבריאות של המדינה המאוכלסת ביותר בעולם יש גלי השפעה בכל העולם. חשוב מזה, זו הרדיפה בקנה המידה הגדול ביותר והמחלחלת ביותר שקיימת היום. השיטות לדיכוי והתעמולה הן מסובכות כפי שהן מגוונות. בערך 100 מיליון הם מטרות באופן ישיר בסין, ויש להם חברים, קרובים ועמיתים.

דמיינו איך הייתם מרגישים לו בריונים בסגנון גסטאפו היו מגיעים למקום עבודתכם וגוררים החוצה אחד חבריכם לעבודה, והייתם אחר כך מגלים שהאיש הזה עונה למוות. מה זה היה עושה לליבכם ונפשכם…אולי לשארית חייכם? הרדיפה הזו היא התקפה על כל ארץ סין ותרבותה.

לסיכום, עיתונאי העולם, אני מבקש מכם לחקור את הרדיפה הזו. במשך ההיסטוריה המודרנית, עיתונאים עזרו להפסיק אכזריות בקנה מידה המוני – מה שרודנים הכי מפחדים ממנו הוא הוצאתה לאור של האמת.