גב' שו צ'ן-שנג בת 47 עבדה במפעל לסיגריות. היא נעצרה ברחוב ב-16 במאי 2012 על ידי שוטרי תחנת משטרת הרחוב המערבי. לאחר חקירה בת 12 שעות בו נאלצה לשבת על "כיסא חקירה" כשידיה כבולות מאחורי גבה, ללא מים, מזון ושימוש בשירותים, נמסר שגב' שו נפטרה. המשטרה טוענת שמתה כתוצאה ממחלה. משפחתה שכרה עורך-דין ואיש מקצוע רפואי לגלות את סיבת מותה.

 התברר שבאותו לילה בשעה 23:15 בערב הובהלה על ידי שלושה שוטרים לבית החולים העממי מס' 1 בצ'ן-ג'ואו. הרופא שבדק אותה קבע את מותה. נכון ליום כתיבת המאמר (29 במאי 2012) גופתה מאוכסנת בחדר המתים כשעיניה עצומות למחצה.

许郴生遗照

מתרגלת הפאלון גונג גב' שו צ'ן-שנג

גופתה של גב' שו צ'ן-שנג

 רק יומיים לאחר מכן, ב-18 במאי 2012, הודיעה המשטרה לבעלה על מותה. אמה בת ה-87 הצהירה שרוצחה יבוא על עונשו.

 בעבר נעצרה גב' שו ונכלאה מספר פעמים וביתה נבזז, בגלל שתרגלה פאלון גונג. בעלה התגרש ממנה תחת לחץ הרשויות. בנה בן ה-20 לומד בקולג' והיא גרה לבדה בבית.

לפני חודש סיפרה גב' שו לחברה שעוקבים אחריה. בדרך כלל המעקבים נערכים על ידי סוכני משרד הביטחון הלאומי, המשטרה, הוועדה השכונתית והנהלה במקום עבודתה. כולם בפיקוח הוועדה הפוליטית-משפטית (PLAC) ו"משרד 610" בעיר צ'ן-ג'ואו.

נרדפה פעמים רבות

 בשנת 2000 נעצרה גב' שו, נכלאה וסחטו ממנה כספים לאחר שהבהירה את האמת לרשויות. ב-2001 נכלאה במרכז שטיפת מוח שהיה ממוקם בבית ספר מחוזי של המפלגה בביי-הו. במארס 2005 לאחר שהמפעל בו עבדה שיתף פעולה נגדה עם משרד 610 ניסו לשלוח אותה למרכז שטיפת מוח והיא נמלטה מביתה. במשך חודש ימים הייתה חסרת בית. היא פוטרה מעבודתה ונעצרה כשחילקה חומרי מידע על הפאלון גונג. לאחר 15 יום מעצר היא שוחררה, אך יום לאחר מכן הוצאה נגדה הוראת מעצר חדשה. מאחר שלא יכלו למצוא אותה, הכניסו את שמה לרשימת המבוקשים.

ב-24 בדצמבר 2008 כשפנתה לבקש תעודת זהות חדשה במשטרה המחוזית בשו-שיאן נעצרה ונגזרו עליה חודשים אחדים במחנה עבודה בכפייה. רשויות המחנה בג'ו-ג'ואו סירבו לקבלה והיא שוחררה מאוחר יותר.

ב-11 ביוני 2011 כשנסעה ברכבת ללא תעודה מזהה נערך עליה חיפוש ונמצאו אצלה ספר של הפאלון גונג ועלוני מידע על השיטה. היא נעצרה על ידי משרד המשטרה של הרכבת בעיר צ'ה-שה ונשלחה למרכז המעצרים שם. ימים ספורים לאחר מכן ביתה נבזז על ידי הרשויות. בהיותה במרכז המעצרים גב' שו עברה איומים והתעללות ופתחה בשביתת רעב כדי למחות על מעצרה הבלתי חוקי. השוטרים העבירו אותה למחנה עבודה בכפייה באי-מא-לונג אך סירבו לקבלה לשם כיוון שלא עברה את הבדיקות הפיזיות. מאוחר יותר שוחררה. הנהלת הרכבת שיבחה את העובד שעצר אותה והעניקה לו פרס בסך 100,000 יואן (15,764 דולר אמריקני – סכום נכבד בסין).