אני בן 15 ומתרגל פאלון דאפא מזה שנתיים. הייתי רוצה לחלוק מעט מהתנסויותי בטיפוח.

ראיתי את סבתי מחלימה

סבתי גם היא מתרגלת פאלון דאפא. יום אחד לפני שנתיים היא נפלה מהחלון בשעה שניקתה את הזגוגיות. היא נשלחה לבית החולים ונאמר לנו שהיא שברה את העצמות. היא התייחסה אל עצמה כאל מתרגלת וחזרה הביתה ללא כל טיפול רפואי.

היא ביצעה את התרגילים ולמדה את הפא כל יום, וכך החלימה. היא אפילו לא סבלה מכאבים כמו אנשים אחרים במצב כזה. אני אישית חזיתי בנס הזה, והחלטתי להיות מתרגל בעצמי.

להיות חרוץ בטיפוח

זמן קצר אחרי שהתחלתי לטפח התפרסמה גירסה חדשה של ה״לון יו״. סבתי עודדה אותי לשנן את ה״לון יו״ החדש של מאסטר לי הונג ג׳י. בתוך יומיים כבר ידעתי אותו בעל-פה. עכשיו אני משנן את ה״ג׳ואן פאלון״ כשיש לי זמן. מטפח עמית אמר לי ״אם תוכל ללמוד בעל-פה את הספר זה יוצא מן הכלל״. אני רוצה להיות מסוגל לעשות זאת. בביתה של סבתי מתרגלים מתאספים לקבוצת קריאה. רבים באים בלילה לקרוא עם הקבוצה. הייתי די חרוץ כשהתגוררתי עם סבתי. בכל פעם שהתעוררו בעיות הסתכלתי פנימה לתוך עצמי והקפדתי לפעול על פי עקרונות הדאפא.

שיפור טבע הלב והמחשבה

פעם בבית-הספר, מישהו היכה אותי חזק. לא החזרתי לו. חבריי לכיתה היו מופתעים. בעבר הייתי מגיב בכעס אם מישהו היה מרביץ לי. אבל עכשיו אני מתרגל. המאסטר לימד אותנו לא להשיב חזרה כשמכים אותנו או כשמגדפים אותנו. חייכתי ואמרתי לחבריי לכיתה שעכשיו אני אדם שונה.

בפעם אחרת חברה קרובה שלי התרגזה עליי מאוד לפתע פתאום. הייתי מבולבל, שכן לא ידעתי מה הרגיז אותה כל-כך. כתגובה על התנהגותה התייחסתי אליה בקרירות. בבית קראתי את ה״ג׳ואן פאלון״ ונתקלתי בפסקה הבאה:

"אם האדם לא יצר סביבה כזאת עבורך איפה תוכל לשפר את השין-שינג שלך? אם גם אתה נחמד וגם אני נחמד ונשב כאן בהרמוניה, איך זה יכול להיות שהגונג יגדל? זה בדיוק משום שאותו אדם יוצר קונפליקט כזה עבורך ומייצר עבורך הזדמנות לשיפור השין-שינג שאתה יכול מתוך זה לשפר את השין-שינג שלך. האם השין-שינג שלך לא משתפר כך?" ("ג'ואן פאלון").

הבנתי שהתגובה שלי הייתה לא נכונה. ושהיו לי החזקות לקנאה, לתחרותיות, להתפארות ולטינה. הייתי נחוש להיפטר מהן. חשבתי בלבי שאני מתרגל דאפא ושעליי להשלים עם חברתי מיד למחרת.

למחרת כשעמדתי לחפש אותה, היא רצה לעברי מחייכת. היא התנצלה על שהתרגזה כל-כך וביקשה שאסלח לה. חשבתי בלבי ״אני צריך להודות לך על כך שאת נותנת לי הזדמנות לשפר את השין שינג״.

המאסטר עזר לי בחלומותיי

כשחזרתי לבית הוריי, איבדתי את סביבת הטיפוח של להיות בקבוצה. נעשיתי פחות חרוץ בטיפוח, צפיתי בטלוויזיה ושיחקתי במשחקי מחשב. אבל המאסטר לא ויתר עלי. שוב ושוב ראיתי את המאסטר בחלומותיי. ידעתי שהמאסטר מעודד אותי להיות חרוץ.

פעם בחלום ראיתי את המאסטר צופה בי בשעה שתרגלתי את התרגילים. התנוחה שלי הייתה שגויה והמאסטר הרים לי מעט את הזרועות. שמעתי את עצמותיי כמו מתפצחות. תחושת רוגע וקלות מילאו אותי. אין מילים לתאר את התחושה הנפלאה!

בחלום אחר, מישהו קרא לי להיכנס לחדר, אבל החדר היה נעול ולא יכולתי להיכנס. אחרי שעשיתי מספר ניסיונות להיכנס, האיש פתח סוף-סוף את הדלת בעזרת קיסם שיניים דק. כשנכנסתי פנימה ראיתי את המאסטר ומתרגלים יושבים בחדר. היה מקום ריק ליד המאסטר, הוא הסתכל בי והזמין אותי לשבת במקום הריק. התעוררתי מהחלום והודיתי על חמלתו.

בהתחלה לא יכולתי להיכנס לחדר אבל המאסטר פתח לי את הדלת והציל אותי כמו שהוא מציל מתרגלים אחרים רבים כל-כך. הוא אינו רוצה לוותר על איש, אבל אם אינך יכול לוותר על ההחזקות האנושיות שלך, איך הוא יכול להביא אותך חזרה הביתה? התמוגגתי בדמעות כשחשבתי על כך.

פעם אחרת חלמתי שקבוצת אנשים רודפת אחרי. טיפסתי על קיר וראיתי מכונית שחורה נוסעת לעברי. המכונית עצרה ואני נלכדתי. נבהלתי מאוד וקראתי למאסטר לעזרה. באותו הרגע משב רוח העיף אותי הרחק מהמכונית וניצלתי.

המורה מתבונן תמיד בתלמידיו. הוא נתן לנו דברים רבים כל-כך והדרך הטובה ביותר להשיב לו כגמולו היא לעשות את מה שהוא מבקש מאיתנו לעשות.

למרות שאני מתרגל צעיר, אני חש שאין עליי להחמיץ את ההזדמנות לספר לאנשים על הדאפא. פעם מתרגל שאל אותי אם אני רוצה להצטרף אליו ואל מתרגלים נוספים לחלק עלוני מידע. השבתי בחיוב אבל אז ירד גשם. התפללתי שהגשם ייפסק ולבסוף הגשם פסק באותו הלילה. חילקנו את כל העלונים שהיו לנו ועזרנו לאנשים להבין את העובדות על הפאלון דאפא.