הואה טואו, הידוע גם בשם יואן-הואה, היה מאזור פיי גואו ג'יָאו, כיום האו-שיאן שבפרובינציית אן-הווי. הוא היה רופא מיוחד מאוד בסין העתיקה והוא היה מוכר כ"מרפא מופלא".

הואה טואו לא השתוקק לפרסום או לכסף. הוא היה מסור לחלוטין ללימוד הרפואה. היו לו הישגים גבוהים במגוון תחומים רפואיים, וזה משקף את הרמה הגבוהה של הרפואה הסינית במאה השנייה לספירה.

נראה שהוא היה פיקח מאוד כבר בגיל צעיר. בהיותו בן שבע הוא איבד את אביו, ומשום שהמשפחה חיה בעוני, אמו החליטה לשלוח אותו ללמוד רפואה אצל ד"ר צאי, חברו הטוב של אביו. הואה טואו הלך לעיירה לפגוש את ד"ר צאי, והביע את רצונו להפוך לרופא. ד"ר צאי חשב לעצמו: "אביו של הנער היה חברי הטוב. אם לא אקח אותו כתלמיד שלי, אנשי העיירה יחשבו שאני מהאנשים האלה שמנתקים יחסים עם המשפחה לאחר שהחבר נפטר ומתייחסים לחברים בחוסר נאמנות, מוטב שאקח אותו כתלמידי. אולם עליי לבחון אותו כדי להחליט אם הוא מתאים לרפואה".

באותו רגע הבחין ד"ר צאי בכמה מתלמידיו אוספים עלי תות בחצר האחורית, אבל גם כשטיפסו על העץ הם התקשו להגיע לעלים שעל הענפים הגבוהים ביותר. הוא החליט שזה יהיה המבחן הראשון של הואה טואו. הוא שאל אותו: "האם אתה יכול לחשוב על דרך לאסוף את העלים של הענפים הגבוהים ביותר של העץ?" הואה טואו ענה בביטחון: "כן, אני יכול" הואה טואו ביקש חתיכת חבל וקשר אבן קטנה בקצה החבל. הוא השליך את החבל מעל אחד הענפים הגבוהים ביותר, וכשהענף התכופף מכובד האבן. הואה טואו אסף את כל עליו.

אחר כך ראה ד"ר צאי שתי עזים נלחמות, עיניהן אדומות מכעס. אף אחד לא הצליח להפריד בין העזים. הוא החליט שזה יהיה מבחנו השני של הואה טואו ושאל: "הואה טואו, האם אתה מסוגל להפריד בין שתי העזים האלה?" הואה טואו ענה מיד: "בוודאי". הוא הביא שתי ערימות עשב והניח ערימה ליד כל אחת מן העזים. העזים היו רעבות כתוצאה מהקרב, כך שהן מיהרו להפנות את תשומת ליבן לאכילת העשב. הקרב נפסק ללא כל מאמץ. ד"ר צאי התרשם עמוקות מחכמתו של הואה טואו, ולקח אותו ברצון כתלמיד.

הואה טואו למד בחריצות רבה כבר מהתחלה. הוא הוקיר ביצוע טיפול קליני ממשי, ובסופו של דבר הפך לרופא אגדי בתקופת שושלת האן המזרחית. אפילו לאחר שהרוויח את פרסומו כרופא בדרך הקשה, להואה טואו מעולם לא היה משוא פנים לאף אחד מחוליו. הוא סיפק את שירותיו בכל אשר פנה. הוא ייצג רוח אצילית באמצעות ריפוי מחלות והצלת חיים, והוא עבד בתחום הרפואה במשך כל חייו. הוא פיתח תיאוריות רפואיות חדשניות וטכניקות רפואיות מצוינות במגוון תחומים רפואיים כולל רפואה חיצונית, רפואה פנימית, גינקולוגיה, אקופונקטורה, תורת הטפילים ופיזיותרפיה. הוא היה מומחה רפואי מיוחד במינו בסין העתיקה והיה טוב במיוחד בביצוע ניתוחים. למעשה, הוא היה הרופא הראשון בהיסטוריה של הרפואה הסינית שביצע ניתוח של המעי הגס. במטרה להפחית את הכאב של המנותחים הוא המציא סם, מה פיי סאן, שהשתמשו בו להרדמה כללית. לשם השוואה, האירופים החלו להשתמש בניתוחים בהרדמות כלליות רק 1,600 שנים אחר-כך, בתחילת המאה ה-19.

פעם פגש הואה טואו אדם שדחף עגלה ברחוב. לאדם היה גוון פנים חום צהבהב. הוא היה קצר נשימה ונראה חולה מאוד. הואה טואו התקרב אליו וגילה שיש לו עוויתות מעיים. הוא איבחן מיד שיש לו אפנדציטיס, דבר המצריך ניתוח מיידי. האדם שתה מה פיי סאן ונרדם מייד. הואה טואו חתך ופתח את בטנו של אותו אדם והסיר את החלק המזוהם של המעי, ניקה את תוכו, חתם את הפצע עם תפרים ולבסוף מרח משחה המפחיתה את הדלקת ומזרזת את צמיחת הרקמה. החולה החלים תוך מספר ימים ופצע הניתוח הבריא מהר מאוד. הסיפור ממחיש את השפעתו הקלינית של מה פיי סאן כמו גם את הבנתו של הואה טואו באנטומיה.

הואה טואו גם הוכיח את עצמו כמיילד מצוין. בספר "האן המאוחר" תועד מקרה רפואי מסובך בו הוא טיפל בהצלחה מרובה. הגנרל לי ביקש מהואה טואו לטפל באשתו. לאחר שמדד את הדופק שלה, הצהיר שמחלתה נגרמה מכך היא שנפגעה במהלך ההיריון ולכן לא הצליחה ללדת את העובר. גנרל לי אישר שהיא הייתה בהיריון, אבל יידע את הואה טואו שאשתו כבר ילדה תינוק מת. הואה טואו אמר: "הדופק שלה לא מאמת זאת. כנראה שיש עדיין עובר בתוכה". גנרל לי היסס להאמין לאבחון של הואה טואו, כך שהואה טואו לא יכול היה לטפל באישה באותה עת.

מאה ימים לאחר מכן החמיר מצבה של אשת הגנרל, והואה טואו הוזמן שנית לטפל בה. כשמדד את הדופק שלה הוא אמר: "הדופק שלה דומה לזה שהיה בביקורי הקודם. מה שאני חושב הוא שהיא נשאה תאומים. העובר הראשון היה מת וגרם לה לדמם בכמות גדולה, וזה גרם לכך שהעובר השני לא נפלט. העובר מת בתוכה. הוא התייבש ונדבק למקום הסמוך לחוט השדרה". במטרה להוציא את העובר, הואה טואו ניסה לגרום ללידה. קודם כל הוא השתמש באקופונקטורה ורשם לאשת הגנרל תרופה העשויה מצמחים. לא עבר זמן רב והלידה החלה, אבל היא עדיין לא הצליחה ללדת את העובר. הואה טואו הסביר שקשה ללדת עובר מיובש בלידה טבעית ולכן צריך להוציא את העובר באופן ידני. הוא נתן הנחיות לאישה בביתו של גנרל לי, שבאמת הוציאה עובר מיובש מבטנה של אשת הגנרל.

בנוסף, הואה טואו גילה גילויים חדשניים בתחום האקופונקטורה. פעם אחת חולה חיפש טיפול רפואי מהואה טואו משום שלא יכול היה ללכת בשל בעיות ברגליו. לאחר בדיקת הדופק, הואה טואו סימן מספר נקודות דיקור על גבו והניח "מוקסה" (שיטת ריפוי עתיקה המבוססת על שריפת צמח הלענה ליד נקודת דיקור – המת') שבע פעמים על כל נקודה. החולה החל ללכת במהירות לאחר הטיפול. בהתבססו על ניסיונו האישי בדיקור, הואה טואו גילה את "נקודת הדיקור "ג'יאה ג'י" – נקודה שצובטת את חוט השדרה. עד היום נקודת האקופונקטורה באזור זה נקראת "נקודת הואה טואו".

הואה טואו המציא גם סט של תרגילים שנקראים: "תרגילי חמשת החיות", המחקים את תנועותיהם של חמשה סוגי חיות: נמר, איילה, דוב, קוף וציפורים. התרגילים נעשו פופולריים למדי באותה עת. אחד מתלמידיו של הואה טואו, וו-פו, המשיך לתרגל את תרגילי חמשת החיות על בסיס קבוע. אפילו בשנות ה-90 לחייו נשאר חזק ובריא עם שמיעה וראייה חדות ושיניים טובות.

הואה טואו נשאר דמות חשובה בהיסטוריה הרפואית הסינית בשל הטכניקות הרפואיות המצוינות שלו כמו גם בשל רוחו לעזור לאנשים.