עם הגיעה למרכז צ'ינג-לונג-שאן לשטיפת מוח, המילים הראשונות ששמעה מתרגלת הפאלון גונג צ'ן דונג-מיי מחוות טאנג-יואן בפרובינציית היילונג-ג'יאנג היו: "איפה את חושבת שאת נמצאת? זהו גיהינום עלי אדמות".

במשך 81 ימי שהותה במרכז, היא נחשפה לשטיפת מוח אינטנסיבית במאמץ לגרום לה לוותר על הפאלון גונג. היא ומשפחתה עברו סבל גדול מאוד.

צ'ן דונג-מיי

צ'ן נולדה בינואר 1969 והחלה לתרגל פאלון גונג בסוף 1998. עקרונות השיטה "אמת-חמלה-סובלנות" נגעו עמוק בליבה והיא השתדלה לחיות על פיהם. מזגה הנוח לכעוס השתפר ללא הכר והיא הפכה לאישה ידידותית ביותר. כל המחלות שסבלה ובכלל זה בעיות קיבה, אלרגיות, דלקת פרקים נעלמו כולן. היא נעשתה אדם בריא פיזית ונפשית ומשפחתה הייתה מאושרת.

מאז החלה המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) ברדיפת הפאלון גונג ב-1999 החל "משרד 610" (המכונה "הגסטאפו הסיני") להטריד אותה והיא נעצרה.

לאחר מעצר נלקחה למרכז לשטיפת מוח

ב-3 בספטמבר 2012 נעצרה צ'ן מחוץ לבניין משרדי החווה בטאנג-יואן. בתחנת המשטרה הודיעו לה שתועבר לכמה ימים לתכנית "חינוכית". היא סירבה להיכנס למכונית המשטרה, אך נתקלה באיומים מצד השוטרים, שכבלו את ידיה וישליכו אותה בכוח למכונית.

אחרי 5 שעות נסיעה הם הגיעו למרכז צ'ינג-לונג-שאן לשטיפת מוח. הכניסו אותה לתא קטן עם חלון בעל סורגים כפולים ודלת שני חלקים ממתכת. מעת לעת מישהו הציץ בחרך הדלת. מעל לדלת הותקנו מצלמת ווידיאו ורמקול.

היא ניסתה להבהיר את האמת על הפאלון גונג לסוהר שליווה אותה לתא ונתקלה בתגובה קשה מצידו: "איפה את חושבת שאת נמצאת? זהו גיהינום עלי אדמות. אל תטרחי אפילו, את מה שאת אומרת שמעתי כבר פעמים רבות".

אנשים רבים ניסו כל יום לכפות עליה לוותר על אמונתה בפאלון גונג. אילצו אותה לצפות בתכניות ווידיאו המכפישות את הפאלון גונג ואת המייסד שלה. התוכניות שודרו בקול רם מאוד. היא הייתה על גבול התמוטטות נפשית, אבל היא אמרה לעצמה כל הזמן שהיא אינה משוגעת. ושיגיע היום בו תשוחרר.

המתרגלים שם היו כלואים כולם באופן בלתי חוקי והופעלו עליהם לחצים לכתוב את "שלוש ההצהרות" בהן הם מוותרים על אמונתם בפאלון גונג.

הפאלון גונג העניק לה נפש נקייה יותר וגוף בריא ועכשיו הופעלו עליה לחצים כל יום להכפיש את מייסד הפאלון גונג בניגוד לרצונה. היא חשה ייסורים רצופי אשמה. הביטוי "חיים גרועים ממוות" הפך למציאות שלה במרכז שטיפת המוח צ'ינג-לונג-שאן.

דגימות דם ועינויים

ביומה החמישי לשהותה במרכז עברה צ'ן בדיקה פיזית יסודית. נלקחו ממנה דגימות דם ושתן, עשו לה צילום חזה, בדיקת א.ק.ג, ומדדו לה לחץ דם ומשקל. משקלה ירד ב-7 קילוגרם מאז הגיעה, לפני חמישה ימים. לסבול את הטקטיקות המרוכזות של שטיפת מוח, גרם לה לרצות לבכות כל יום. ליבה כאב והיא חשה כאבים ולחץ בחזה.

יום אחד שמעה את הסוהרים מתבדחים על חשבונם, כמה פתטי נראים האסירים שבוכים אחרי שהם מסיימים את כתיבת ההצהרות וליבה נשבר. היא ידעה בדיוק כיצד הרגישו המתרגלים האלה. להיכנע לדרישות הרוע תחת לחץ גרם להם כאב בלתי נסבל וחרטה.

ההשפעה על משפחתה של צ'ן

בתחילת אוקטובר 2012 הגיעה בתה משנחאי לבקר אותה ביחד עם שתי אחיותיה הצעירות של צ'ן. היא ראתה את הפחד בעיניהן. בתה איבדה כ-5 קילוגרם ממשקלה מאז שאמה נעצרה. בביקורן השגיחו עליהן מקרוב והן לא יכלו לשוחח הרבה. צ'ן ביקשה מהן לעזוב אחרי זמן קצר כדי שסוהרים לא יתחילו לחקור אותן. הן יצאו משם בוכות וחיבקו אחת את השנייה.

כשבא בעלה לבקר אותה הבחינה צ'ן שגם הוא איבד ממשקלו. הוא היה שקט מאוד ולא אמר הרבה. צ'ן סיפרה לו שהסוהרים משתמשים באלימות כדי ל"שנות" מתרגלים. היא ביקשה ממנו לעזוב אחרי זמן קצר. כששאלו אותו חברים בבית על צ'ן, אמר להם שאדם שאין לו רצון חזק עלול להשתגע במרכז לשטיפת מוח. את ההוצאות על שהותה שם בסך 25,000 יואן שלמו בכירים מחוות טאנג-יואן. ההודעה הרשמית לכולם הייתה שצ'ן שוהה בתכנית חינוכית.

תגובות לוואי

גם אחרי שחרורה לאחר 81 יום לא תם הסבל שצ'ן עברה. היא הייתה מתעוררת לעתים קרובות באמצע הלילה עם סיוטים, כשהיא חושבת שהיא עדיין במרכז לשטיפת מוח. צלצולי טלפון הקפיצו והפחידו אותה. היא חוותה חרדה עמוקה והייתה מלאת פחדים.

בעלה חשב שהיא חולת נפש, אך היא סבלה למעשה מתגובות לוואי לטקטיקות של המרכז לשטיפת מוח.

בעלה נעשה מופנם. הוריו חשבו שיש בעיות בנישואיהם אבל פחדו לשאול על כך. השקט הנורא בביתם גרם למתח נוסף. אחד השוטרים מ"משרד 610" החל להטריד אותה ואיים עליה. הוא עמד לעצור אותה, אלא שאשתו הייתה מעורבת בתאונת מכונית והוא הפסיק להציק לה.

שהותה של צ'ן במרכז לשטיפת מוח השפיעה עליה ועל משפחתה. היא העדיפה להסתגר בביתה וקשריה עם המשפחה המורחבת התרופפו.