ב- 15 למאי 2003, הוגשה לדינג גואן-גן, שר התעמולה של סין וגם סגן מנהל "משרד ה- 610" (סוכנות שנוצרה במיוחד כדי לרדוף את הפאלון גונג, עם סמכות בלתי מוגבלת על כל רמה של ניהול במפלגה ובכל המערכות הפוליטיות והשיפוטיות האחרות) תביעה ייצוגית. התביעה הוגשה בבית המשפט המקומי של הוואי. הבסיס לתביעה היה החוק לתביעת עוולה זרה (28 U.S.C. ?1350) והחוק להגנת קורבנות עינויים (106 Stat. 73 (1992)). ב- 13 לנובמבר 2002, התובעים הגישו בקשה לפסיקה בהעדר הנתבע, בבקשם מבית המשפט לפסוק ש"משרד ה- 610", מחלקת התעמולה ודינג גואנג'ן ישאו באחריות לכל ההאשמות. ב- 13 למאי 2003, השופט אישר את בקשת התובעים ומצא את דינג גואנג'ן אשם בפשעים הכלולים בתביעה. התביעה כנגד דינג היא אזרחית. לפי עורך הדין שלהם, מתרגלי הפאלון גונג לא מתכוונים לרדוף יותר אחרי דינג דואנג'ן וגם אינם מתכוונים לחפש כל פיצוי כספי.

ב- 18 לאוקטובר 2003, מתרגלי פאלון גונג אינדיבידואלים הגישו תביעה ייצוגית בבית המשפט המחוזי האמריקני של המחוז הצפוני של אילינוי, הדיביזיה המזרחית כנגד ג'יאנג זמין, נשיא סין ו"משרד ה- 610" דאז. ג'יאנג מואשם בפשע של רצח עם כנגד מתרגלי הפאלון גונג.

הסיבות להגשת שני כתבי האישום דומות מאוד בשתי המקרים והן כוללות עינוי, רצח עם, שלילה של הזכות לחיים, שלילה של הזכות לחירות ובטחון של האדם, שלילה של הזכות להיות חופשי ממעצר שרירותי וכליאה, שלילה של הזכות לחופש מחשבה ודת ושלילה של הזכות לדעה אישית ללא הפרעה ולשיתוף בחופשיות.

בשתי התביעות מואשמים משרד התעמולה, "משרד 610" וג'יאנג זמין בעיוות העקרונות והעיקרים של הפאלון גונג, השמצת מייסד הפאלון גונג ומתרגליו, ליבוי שנאה כלפי מתרגלי הפאלון גונג והפרת זכויות אדם.

התביעה נגד ג'יאנג, מפנה כלפיו אצבע מאשימה אף יותר על ייסוד מדיניות שיטתית "לחיסול הפאלון גונג" והקמת "משרד 610" כדי לבצע את פקודותיו. הם עוצרים, כולאים, מכים, מענים ואף הורגים מתרגלי פאלון גונג על פי רצון, מנסים להשמיץ, לסחוט ולהשמיד פיסית את המתרגלים. אם מתרגלים מוכים למוות זה נחשב כאילו שביצעו התאבדות. אין שום חוק שיכול להגן על מתרגלי הפאלון גונג. הכוונה היא להכריח מתרגלים לוותר על אמונותיהם והטיפוח בדאפא. "משרד 610" שיחק תפקיד מפתח בביצוע פקודותיו של ג'יאנג.

בשתי התביעות ג'יאנג זמין נחשב למתכנן הראשי של הרדיפה השיטתית של הפאלון גונג. בתביעה שמולאה ב- 18 לאוקטובר, 2002, גי'אנג נתבע באופן רשמי כנאשם, באשמה שתכנן, הורה, יישם והפעיל תוכנית להשמדת התרגול של הפאלון גונג בסין.

במקרה של דינג, פסק הדין הוא סימבולי, אמנם בתביעה כנגד ג'יאנג, התובעים מעונינים ש"משרד 610" וג'יאנג זמין ישאו באחריות גדולה יותר ולדרוש פיצוי ופיצויים עונשיים על עוולות שנגרמו על ידי הנאשמים.

ב- 21 לדצמבר 2993, השופט ג'י. קוטי מבית המשפט המחוזי של המחוז הדרומי של ניו-יורק, ארה"ב, הורה, שפט והוציא צו שלתובעים יש פסק דין כנגד הנאשם ג'או ג'י-פיי, ראשי משרד הבטחון הציבורי של פרובינציית הביי בסין. התביעה הוגשה ביולי של שנת 2001 על ידי פנג ליאנג (מתרגל פאלון גונג מפרובינציית הביי) דרך ייפוי כוח למתרגלי הפאלון גונג בארה"ב. התלונה האשימה את הנאשם ברצח של מתרגלי הפאלון גונג והפרה של החוק להגנת קורבנות עינויים (106 Stat. 73 (1992)). פסק הדין עלול להפוך למחסום לביקורו של הנאשם בארה"ב בעתיד.

בזמן שהיה עדיין בעמדת כוח, ג'יאנג ניצל את כוחו וקידם את בנו, ג'יאנג מיאן-הנג, שלמד בעבר בארה"ב, לסגן-מנהל האקדמיה הסינית למדע. ג'יאנג מיאן-הנג עשה רווחים עצומים בתעשיית הטלקומוניקציה, גנב משאבים לאומיים והפך לפקיד המושחת מספר אחד בסין. ג'יאנג זמין ביצע כמה פשעים רציניים, כמו הרס הכלכלה, הפצת שקרים, פיתוח מדיניות להשמדת הפאלון גונג וכ'ו. נודע בקרב פקידים סיניים רמי דרג ש'יאנג זמין הכין מבעוד מועד דרך להמלט לארה"ב תוך שימוש בכספי בנו.

נודע שהמקרה של דינג עבר באופן די חלק, למרות זאת, המקרה של ג'יאנג נתקל בהפרעות חמורות והתנגדות. ג'יאנג זמין טען שהוא ישתמש בכל האמצעים הדיפלומטיים כדי לעצור את התביעה הזאת, לא משנה מה המחיר.