התנסות מהוועידה האינטרנטית השלוש-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

לחלק הראשון

סיפורה של מתרגלת פאלון דאפא שנכתב על ידי מתרגלת פאלון דאפא עמיתה מסין:

התחלתי לתרגל פאלון דאפא ב-2002. אצבעותיי מעוותות והכתיבה קשה לי. לכן מתרגלת עמיתה כתבה את הסיפור שלי.

בגיל 54 החלטתי להיות נהגת מונית. תוך שבועיים למדתי לנהוג למרות נכותי ולמרות האלימות המילולית של בעלי. קניתי מכונית והתאמתי אותה לצרכים שלי.

לספר ללקוחות שלי על הפאלון דאפא ועל הרדיפה

ביום הראשון שלי כנהגת מונית אספתי שתי נערות מתבגרות לא הרחק מביתן. המכונית נתקעה בחצי הדרך אל היעד. הנערות הציעו שהן יעברו למונית אחרת והתכוונו לשלם לי. סירבתי לקבל תשלום כי לא הבאתי אותן ליעדן. אך הצלחתי לספר להן על פאלון דאפא ועל הרדיפה. הן פרשו מחברותן בארגוני המפלגה הקומוניסטית הסינית. לימודי הנהיגה שלי כבר היו כדאיים, יכולתי לספר ללקוחותיי על הפאלון דאפא.

ביום למחרת נכנס נוסע. סיפרתי לו מדוע הרדיפה נגד הפאלון דאפא איננה בסדר, והוא הסכים אתי. כשהגענו ליעד הוא מצא לי לקוח נוסף, שגם לו סיפרתי על הדאפא. קיבלתי ביטחון עצמי.

שוחחתי עם נוסע נוסף והוא פרש מהמפלגה וגם שילם לי פי ארבעה יותר מהמחיר המוסכם. סירבתי לקבל את הכסף אך הוא התעקש. אמרתי לו שאשתמש בכסף עבור הדפסת חומרי הסברה עבור הדאפא. הוא הודה לי.

אישה אחת עמדה אתי על המקח לפני שנכנסה למונית והסכמתי להוריד את המחיר. אחרי שהסברתי לה מדוע עליה לפרוש מהמפלגה הקומוניסטית היא שילמה את המחיר שביקשתי מלכתחילה. היא אפילו התעקשה לשלם יותר מהמחיר שביקשתי בהתחלה.

נפגשתי עם הרבה אנשים שאחרי ששמעו את העובדות על הדאפא שילמו הרבה יותר מהסכום עליו סיכמנו. תרמתי את יתרת הכסף ליצירת חומרי הסברה על הפאלון דאפא.

שלושה אנשים נכנסו למונית שלי ושניים מהם הסכימו לפרוש מהמפלגה. אחרי שהם יצאו, ראיתי ארנק מלא בכסף על המושב האחורי. התלבטתי מה לעשות כיוון שכבר לא ראיתי אותם. התחננתי למאסטר שהם יחזרו והמתנתי להם. במהרה ראיתי אותם רצים לכיוון המונית שלי. הם התקשו להאמין שחיכיתי להם כדי להחזיר להם את הכסף. הם הציעו לתת לי קצת מהכסף ולא הסכמתי, אך אחד מהם פרש מהמפלגה בו ברגע.

לא כל אחד רוצה לשמוע את העובדות

לא כל מי שדיברתי איתו רצה לשמוע על הדאפא, במיוחד זקן אחד שדיבר נגד התרגול. נעצבתי מאוד.

אחרי זה, הרגשתי זמן ממושך מוזר בשעה שהבהרתי את האמת. חיפשתי פנימה כדי לראות מה גרם לי להסס לדבר על הדאפא. הבנתי שלא רציתי להרגיז אף אחד, וזאת מחשבה לא נכונה. ניסיתי לסלק את הרעיון הזה.

מישהו אמר לי שאם המשטר לא מעוניין שאנשים יתרגלו פאלון דאפא, אז עליהם לא לתרגל. לא הצלחתי לשנות את דעתו. לפני שנפרדנו ביקשתי ממנו לחשוב שוב על מה שאמרתי לו ועל הסיבות מדוע מיליוני אנשים בוחרים לתרגל חרף הרדיפה. המלצתי לו שיפרוש מהמפלגה בפעם הבאה שהוא נתקל במתרגל שמציע לו הזדמנות כזאת.

כשהתודעה שלי שקטה, אני מנסה לעזור לאנשים בלי החזקה לתוצאות. אישה אחת חזרה ואמרה דברים רעים על הפאלון דאפא. נשארתי שלווה והמשכתי לדבר על הדאפא. הצעתי לה: "קראי את ספרי הדאפא וראי אם הם תואמים את התעמולה. עשי לעצמך טובה."

הבעיות התמעטו לאחר הסתכלות פנימה

יום אחד נתקלתי בשני אנשים שהתנהגו אליי בזלזול, והתפלאתי מה השתבש. הסתכלתי פנימה והבנתי שניסיתי לזרז את הדברים. החלטתי לסלק את הרעיון הזה. מאז נעשה נדיר שאתקל במצב דומה.

אני מחפשת פנימה כל פעם שאני נתקלת בבעיה או כשאני רואה אנשים מתקוטטים. ככל שאני מבהירה את האמת, אני בוחנת את עצמי כדי לראות האם אני שלווה ובעלת לב נקי, או שאני נסחפת לרגשות. ככל שאני שמה לב ומסתכלת פנימה, הבעיות שלו מתמעטות.

חשיבות לימוד הפא

נתקלתי בסכנה גדולה, אך המאסטר הגן עלי. סופת גשמים ורוחות תפסה אותי ברחוב צר, כשסביבי הרבה אנשים שרצו כדי להסתתר מהגשם. הייתי מבועתת, במיוחד בגלל הנכות שלי, הייתי חסרת אונים מול אפשרות של תאונה. נזכרתי במילים של המאסטר (מתוך "הונג יין 2", תרגום זמני, לא רשמי):

"המשלחת"

"במהירות אני דוהר עשרת אלפי לי, פורץ את מערך שורות הרשע
כורת את הידיים השחורות, משמיד את האלוהויות הרעות,
אינני שועה לערפל הסמיך שלכם או לריקוד הרוחות הפרוע
גשמי ההר בדרך שוטפים את האבק מהמשלחת."

המאסטר היה לצדי והמשכתי לדקלם את השיר הזה. מאז ועד היום אני חושבת על השיר הזה בזמן שמתעוררת בעיה. הבנתי טוב יותר את החשיבות של לימוד הפא.

נהגתי בכביש שנעשו בו עבודות בנייה והיה מרובב בוץ משני צדדיו. לפניי הייתה גבעה תלולה. לו המכונית שלי לא הייתה מצליחה לעלות במעלה הגבעה היא הייתה מתדרדרת למטה. לא היה לי ביטחון בנהיגה במעלה הגבעה, אך היה כבר חושך ולא יכולתי להסתובב ולנסוע חזרה. השיר "המשלחת" שוב עלה בדעתי. נהגתי במהירות כשאני משננת את מילותיו של המאסטר. עברתי את הגבעה בלי להרגיש. הסתכלתי לאחור והגבעה נראתה כה תלולה. ידעתי שהמאסטר עזר לי שוב.

אני בת המזל ביותר על פני האדמה

אמא של מתרגלת אמרה לי פעם שהיא מרחמת עליי. אמרתי לה שאני האישה בת המזל ביותר על פני כדור הארץ, כי אני מתרגלת.

"ככל שאני יודעת איך לחיות את חיי," אמרתי "אינני מרגישה עצובה."

המשכתי ואמרתי לה שמצבי הגופני השתפר מאוד לאחר שהתחלתי לתרגל והיא הצהירה: "כמה את בת מזל!"

אחת הלקוחות שלי הייתה עשירה אך נראתה ממש חרדה. היא סיפרה לי שבנה מכור לסמים. סיפרתי לה את הסיפור שלי והדגשתי שהכוח המופלא של הדאפא יכול לשנות כל אחד וכל דבר. המלצתי לה לקרוא את הספרים.

מעולם לא הלכתי לבית הספר, ועזבתי את הבית בגיל 28. היו אנשים שלא רצו שאנהג ואדבר על הדאפא. אבל עכשיו אני מספרת את הסיפור שלי ואומרת: "מצאתי את דרכי והמאסטר נתן לי סולם לשמים?"

אין יום שעובר מבלי שאני עושה היטב את שלושת הדברים ומסתכלת פנימה. אני מנסה לסלק את ההחזקות שלי. אני יודעת שהמאסטר עוזר לי.

חלפו כבר 14 שנים ולא דילגתי אפילו על תרגיל אחד או על יום אחד של לימוד הפא. כל יום אני קוראת הרצאה אחת מ"ג'ואן פאלון". אני מתמודדת עם בעיות מנקודת מבט חדשה ומזכירה לעצמי שאעבור את המבחן.

המילים של המאסטר מהדהדות ליבי,

"טפח עם הלב שפעם היה לך, וההצלחה מובטחת" ("הוראת הפא ביום הפאלון דאפא העולמי")