התנסות מהוועידה האינטרנטית התשיעית לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין
ברכות למורה הנכבד!

ברכות, מתרגלים עמיתים!

אני מתרגלת פאלון גונג במשך 14 שנה. מאז שהשתחררתי ממרכז המעצר המחוזי באפריל 2002 אני מתמידה לעשות את שלושת הדברים., תוך כדי ייצור חומרי הבהרת אמת והפצתם, הבהרת העובדות על פאלון גונג לאנשים, חלוקת תקליטורים של Shen Yun Performing Arts , שכנוע אנשים לפרוש מהמפלגה הקומנוניסטית הסינית ומליגות הסטודנט המסונפות לה, והבהרת עובדות חשובות על פאלון גונג באמצעות שליחת הודעות עם הנייד שלי, סילקתי החזקות רבות ברמות שונות.

בעבר היו לי החזקות חזקות להתפארות, לסיפוק האגו שלי, והתלהבות לביצוע דברים. כשהמחשבות האלו היו חזקות, לא תמיד הצלחתי להדחיק אותן. כיום, הן נחלשו כי אני לומדת את הפא ומטפחת ביציבות. בשנתיים האחרונות נתקלתי בבעיה מסוימת בזמן שאימתתי את הדאפא, זה אילץ אותי לבחון מחדש את הבעיות הקיימות בטיפוח שלי.

בקיץ האחרון, ארבעה מתרגלים עמיתים ואני נסענו לאזור כפרי כדי לחלק תקליטורים של Shen Yun Performing Arts . הלכנו לעמק שבו היו חמישה כפרים. אחרי שסיימנו לחלק את התקליטורים בשלושה כפרים, בדרכנו אל הכפר הרביעי, עברנו רכב עם ארבעה גברים בתוכו. הגברים נעצן בנו מבטים ומיד הבנו שמישהו מהכפר הקודם בוודאי הלשין עלינו לרשויות.

נסענו במהירות לכיוון כביש פתוח, אולם לפני שהגענו הרכב הדביק אותנו. הם לא יכלו לעקוף אותנו מכיוון שכביש הכפר היה צר, לכן הם המשיכו לצעוק ולצפור. עד מהרה הגענו לכביש הפתוח. המתרגל העמית שנהג שאל אותנו, "לאיזה כיוון לנסוע?" עניתי: "אתה מחליט. באיזו דרך שתרצה. אל תיכנס לפאניקה. המאסטר שומר אלינו!

כשהגענו לכביש הפתוח, הרכב שלהם עקף אותנו במהירות וחסם לנו את הדרך. הנהג שלנו פנה במהירות לכיוון ההפוך. כאשר הם עקפו וחסמו אותנו שוב, הסתובבנו ונסענו שוב לכיוון אחר. זה קרה כמה פעמים. המשכנו לשלוח מחשבות נכונות ובקשנו הגנה מהמאסטר. ביטאתי בקול רם את המחשבות הנכונות: "אנחנו מתרגלי פאלון גונג בתקופה תיקון הפא. זו האחריות ההיסטורית שלנו להבהיר את האמת ולהציל אנשים מהשקרים של המק"ס. המאסטר ביקש מאתנו לעשות זאת. מי שמעז לרדוף אותנו, מבצע חטא. גם אם יש לנו החסרות בטיפוח שלנו, נחפש פנימה ונתקן את עצמנו. אין לאף רשע את הזכות לרדוף אותנו". לכולנו היו מחשבות נכונות חזקות.

אחרי שהסתובבנו שוב, הגענו לעיר. היו מכוניות משני צידי הכביש, וכמה אנשים עמדו שם כדי לחסום את המכונית שלנו. הנהג שלנו האט, כדי לתת להם רושם שאנחנו מתכוונים לעצור. אבל ברגע שנתנו לנו זכות קדימה, הוא לחץ על דוושת הדלק והמשיך לנסוע.

הייתה לנו כמות גדולה של תקליטורי  SHEN YUN במכונית. מתרגל עמית הציע שנסתיר אותם. קבלנו מיד את הרעיון והנהג שלנו מצא מקום מתאים. כאשר הרכב עם ארבעת הגברים עבר לידנו שוב, ניצלנו את ההזדמנות באחד הסיבובים לזרוק מהר את תיק התקליטורים מבעד לחלון, לתוך שיח שבצד הדרך. המשכנו לשלוח מחשבות נכונות והתחננו לעזרת המאסטר.

כמעט הגענו לכפר כשהרכב שלהם עקף אותנו שוב. הסתכלנו אחורה ומצאנו ששתי מכוניות אחרות חסמו אותנו משני הצדדים. עם זאת, היתה לנו האמונה שהמאסטר יגן עלינו. ברגע המכריע הזה, ראינו קיצור דרך לכפר. ידענו בוודאות שזה תוכנן על-ידי המאסטר, לכן לא היססנו לקחת אותו. כשעצרנו על גבעה והבטנו לאחור לכיוון הכביש, לא ראינו יותר את הרכב שלהם. שתי מכוניות אחרות חנו על הכביש, ומספר אנשים עמדו בחוץ והסתכלו לעבר ההר בנסיון לאתר אותנו.

התקשרתי לבעלי והוא בא לאסוף אותנו. בדרכנו חזרה מצאנו את תיק התקליטורים של SHEN YUN.

גם הנהג שלנו חזר הביתה בשלום באותו ערב. הודות להגנה הרחומה של המאסטר התחמקנו ממעצר פוטנציאלי. במבט לאחור, ההתקלות הזו הייתה כמו דרמת טלוויזיה. לכולנו היו דמעות של הכרת תודה לעזרתו של המאסטר.

דרך החוויה הזו, הבנתי לעומק את דבריו של המורה:

"כשלתלמידים יש מחשבות נכונות חזקות
למאסטר יש הכוח להפוך את הגאות"
("הקשר שבין המורה לתלמיד" הונג יין 2, תרגום זמני)

לאחר מכן, התכנסנו ולמדנו יחד את הפא. גם חפשנו פנימה וזיהינו החזקות רבות.

גם אני זיהיתי אצלי כמה החזקות. הבהרתי את האמת במשך כמה שנים מבלי להיכנס לצרות. בין אם לבדי ובין עם מתרגלים עמיתים. לכן הפכתי לשאננה והזנחתי את נושא הזהירות. השוויתי את הבהרת האמת כשלעצמה לטיפוח, ולא שמתי לב לסכנה הטמונה בחשיבה כזו. חשבתי שיש לי מחשבות נכונות חזקות, ומתרגלים עמיתים רבים העדיפו להצטרף לצוות הבהרת האמת איתי. עם זאת, לאחר חיפוש פנימה, הבנתי שהייתה לי החזקה חזקה מאד לאימות עצמי.

באחד מימי בסתיו האחרון, מתרגל עמית ואני נסענו באוטובוס לכפר כדי לחלק תקליטורים של SHEN YUN. חלקנו את התקליטורים לאדם אחד בכל פעם, הכל הלך יפה מאוד. נתקלנו בקבוצה של גברים שהיו עסוקים בבניית בית. כולם היו להוטים מאוד לקבל תקליטור.

ביציאתנו מהכפר, פגשנו בקבוצה של שישה אנשים. נגשנו אליהם בחיוך, הסברנו להם בקצרה על ה- SHEN YUN ואחד מהם ביקש תקליטור.

גבר כבן 50 ניגש אלי ולקח תקליטור, אבל לפתע הוא תפש את תיק התקליטורים שלי ואמר: "תני לי לראות כמה תקליטורים נותרו לך. תני לי עוד כמה מהם". עניתי לו: "הם בעלי ערך רב מאוד ולכולם יש את אותו התוכן. אתה צריך רק אחד". הוא נראה כעוס וחטף את התיק שלי בכוח והכריז: "אתם מתרגלי הפאלון גונג אומרים דברים רעים על המק"ס בכל יום. היום, אזמין את המשטרה שתעצור אתכם. בואו נראה מי יעז לבוא לכפר שלנו שוב!". בשלב זה, הוא ניסה לשבור את התקליטור לחצי. מיד תפסתי את התקליטור כדי למנוע ממנו לבצע חטא. הוא החל לרעוד מזעם. הוא כל כך כעס שהקול שלו השתנה.

הוא הוציא את הפלפון שלו ועמד לחייג. מילה הבזיקה במוחי מיד: "אשליה". מתרגל עמית ואני שלחנו מחשבות נכונות תוך כדי שהבהרנו לו את האמת. אמרתי בחיוך וברוגע: "אחי, אתה יודע, שהיום יום ראשון. שנינו אנשים עובדים וניצלנו את הזמן הפנוי שלנו להביא לך משהו נפלא כמו תקליטור של SHEN YUN. אנחנו עושים את זה לטובתך. אתה תבין ברגע שתצפה בו". בעזרתו של המאסטר, למתרגל ולי היו מחשבות נכונות חזקות מאד.

האיש החזיר לנו מיד את התיק והרחיק את הנייד שלו. הוא אמר, "אתם יכולים לעזוב, אבל אל תחזרו לכאן אף פעם". הגבתי בחיוך: "נראה שאתה לא ממש מבין את האמת על הפאלון גונג. למה שלא נספר לך יותר?" האנשים בקבוצה התחילו לשאול שאלות על פאלון גונג, שעליהן ענינו בסבלנות. כשהחשיך, אמרנו להם: "צפו בתקליטור והעבירו אותו בין האנשים. נחזור שוב כשנמצא זמן". ואז יצאנו מהכפר.
.
בדרך הביתה חיפשנו פנימה והגענו להסכמה שהיו לנו שתי החסרות. ראשית, לשנינו הייתה דעה קדומה. בעבר מתרגלים עמיתים ביקרו בכפר הזה מספר פעמים ודיווחו שהתושבים לא היו פתוחים לשמוע את האמת על הפאלון גונג. מתרגלת מהכפר נרדפה קשות וכמעט איבדה את חייה, כך שהיו הרבה אי הבנות במשפחתה ואצל תושבים אחרים בכפר בנוגע לפאלון גונג. לפיכך, נכנסנו לכפר עם המושג שאנשים לא יהיו פתוחים, ובאופן טבעי הרוע ניצל מושג זה. במובן מסוים, הגשמנו את הנבואה שלנו.

ההחסרה השנייה שלנו היתה שהתלהבנו יתר על מידה על שראינו שתושבי הכפר היו למעשה פתוחים.

המאסטר אמר,

"הדבר שהמחשבות של האדם מתאימות לו ישלוט על האדם".
("תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא", הוראת הפא בוועידת הפא בוושינגטון די.סי בשנת 2011)

ברגע שזיהינו את ההחסרות האלו, מיד תיקנו את עצמנו בהתאם לפא וסלקנו את המושגים הרעים האלה עם מחשבות נכונות.

שלושה מתרגלים ואני נסענו לכפרים בלילה של ה- 13 במאי 2012. תכננו לתלות שלטים, להדביק כרזות ולהפיץ חומרי הבהרת אמת עם עובדות חשובות על הפאלון גונג.

השעה הייתה כבר אחרי 10 בלילה כשהגענו לכפר הראשון. השמיים היו אפלים במיוחד באותו הלילה, ושכחתי להביא פנס. ברגע שנכנסתי לכפר נפלתי לתוך ביוב של כמעט שני מטרים עומק. לקח לי הרבה זמן ומאמץ לטפס החוצה. נפצעתי קשה בפרק כף ידי השמאלית ובברכי הימינית, אבל המשכתי לשלוח מחשבות נכונות ולהתנער מההפרעה. המשכתי לאמת את הדאפא עם המתרגלים העמיתים באותו לילה ולא חזרתי הביתה עד בערך השעה 5 לפנות בוקר למחרת.

למחרת, פרק כף ידי השמאלית היה מאוד נפוח וכואב. האנשים אמרו שיכול להיות שהוא נסדק. היה לי גם קושי לכופף את הברך הימינית. עם זאת, התמדתי לתרגל את תרגילי הפאלון גונג בכל יום. גם לא לקחתי חופשה מהעבודה ולא בקשתי עזרה מאף אחד במטלות הבית. בעלי שאינו מתרגל פאלון גונג הכריז :"המאסטר שלך שוב הציל את חייך".

כשבחנתי את האירוע וחיפשתי פנימה, הבנתי שרציתי להראות לאחרים שאני יכולה לעשות טוב יותר. כשיצאנו להבהיר את האמת, לא היה לי אכפת בכלל מהמתרגלים העמיתים. לעתים קרובות צעדתי באופן מהיר ונמרץ או אפילו בריצה קלה. מתרגל שהולך לאט יותר העיר פעם על זה: "לעולם לא אעבוד איתה שוב. היא הולכת כל כך מהר". הרגשתי כל כך עצבנית שבקושי יכולתי להסדיר את נשימתי. כששמעתי את ההערה, עדיין לא היה לי אכפת. האשמתי את המתרגל בכך שהוא איטי מדי.

המאסטר הזכיר לנו שוב ושוב את האופי הרציני של הטיפוח-תרגול. למה לא שמתי לב?

אחרי האירועים האלו, ניסיתי ללמוד בשלווה את "יום השנה ה- 20 להוראת הפא". תוך כדי לימוד ההרצאה חיפשתי פנימה, והמילים "מחפשת תהילה" קפצו במוחי. ידעתי שהמאסטר נתן לי רמז.

לפתע הבנתי. אני הצעירה מבין ארבע אחיות והמשפחה שלי מחשיבה אותי לחכמה ביותר. לכן למרות הקשיים הכספיים משפחתי תמיד העניקה לי את הטוב ביותר. הצלחתי לסיים את הלימודים במכללה ומאז שהתחתנתי הייתי זו שתומכת כלכלית בהוריי. בעלי ואני גם תמכנו כלכלית בהוריו. כך הגעתי למעמד מכובד במשפחתי. כשאנשים שבחו אותי על היותי בת מסורה, הרגשתי שאני ראויה לשבחים האלה. תמיד שקדתי בלימודים וזכיתי לציונים טובים בבית הספר, לכן גם קבלתי הרבה שבחים והכרה מהמורים והחברים לכיתה. כמו כן, עבדתי קשה וזכיתי בפרסים רבים בחברה בה עבדתי בשנים האחרונות. וכך, טיפחתי תיאבון להכרה.

כשהתחלתי לתרגל פאלון גונג, לא חיפשתי לשפר את הבריאות; רציתי להיות אדם טוב ולזכות בשם טוב. לאחר שהתחלתי לתרגל, דחיתי את המועמדות לעובדת המצטיינת של השנה. גם לבעלי הוצע קידום פעמים רבות, אך בכל פעם ביקשתי ממנו לסרב לקידום מתוך חשש לפגיעה במישהו, או מחשש שאולי הוא יצטרך לבצע חטא בתור מנהיג. חשבתי שאני מסלקת את ההחזקה לתהילה ולהכרה.

בכל אופן, עכשיו הבנתי שהחשש להיות מנהל או החשש לפגוע באחרים זהה לחשש לאבד את השם הטוב. כל מה שעשיתי היה למעשה להסתיר את ההחזקות שלי. כתוצאה מכך צברתי החזקות לפחד, להתפארות, לקנאות, לקנאה ולכך שדברים ייעשו היטב ללא דיחוי, למרות שעל פני השטח, ניסיתי לסלק אותן.

גם רצוני להכרה מעולם לא נעלם. כששיננתי את הפא, שאפתי להתקדם מהר. כשנתקלתי בבעיות בעת הבהרת האמת לאנשים, חששתי שמתרגלים עמיתים יגלו ויבקרו אותי על שלא טיפחתי היטב. כשלא הצלחתי לקום מוקדם בבוקר כדי לתרגל את תרגילי הפאלון גונג במשך תקופה ארוכה, לא ספרתי למתרגלים ושמרתי זאת בסוד. כאשר מתרגלים עמיתים ואני החלפנו תובנות מהטיפוח, שמרתי על שתיקה אם לא הצלחתי למצוא משהו טוב להגיד על עצמי. אף פעם לא פתחתי את הלב ודנתי בבעיות שלי עם מתרגלים עמיתים.

במשך זמן רב, עשיתי את שלושה דברים והשתדלתי להיות עסוקה אבל התקדמתי מעט בטיפוח. זה היה מפחיד! איך יכולתי להתקדם בטיפוח כאשר אני שומרת בלב את ההחזקות המזוהמות האלה? איך יכולתי שלא לפגוש בבעיות כשאני שומרת בלב מחשבות רעות?

המאסטר אמר:

"עם החזקה לתהילה, הדרך תהיה דרך רעה עם כוונה. כשמישהו משיג תהילה בעולם האנושי, הוא בטוח יהיה טוב בדיבור אבל דמוני בלב, מרמה את הציבור ומערער את הפא" ("הימנעויות של המטפחים", "יסודות להתקדמות במרץ1)

מאחר שהבנתי את הבעיות שלי מנקודת המבט של הפא וזיהיתי את ההחזקות המוסתרות שלי היטב, עבדתי קשה כדי לסלקן. עכשיו אני שמה לב לכל אחת ממחשבותי, מחזקת את ההכרה העיקרית, לומדת את הפא ברוגע ומבלה זמן רב יותר בשליחת מחשבות נכונות. מידי יום אני גם מקדישה פרק זמן מסוים כדי לבדוק את הבעיות שלי בטיפוח. אני מרגישה את התוצאות. כשאני יוצאת לאמת את הדאפא בערב, אני כבר לא ממהרת. אני משתפת פעולה היטב עם מתרגלים ועושה דברים ברוגע וביציבות. כתוצאה מכך בכל פעם הדברים הסתדרו היטב בלי שום בעיה,.

אני אסירת תודה למאסטר על שנתן לי רמזים, ועזר לי לזהות את ההחזקות שלי הבסיסיות המוסתרות היטב.

אנא הצביעו על כל מה שאינו הולם בהבנתי הדלה.