כשהתחלתי לתרגל פאלון דאפא הייתי מרוגז, פסימי ומדוכא, בעיקר בגלל ההחזקה לתאווה מינית. אפילו הטיפוח לא גרם לשינוי, למרות שבמחשבתי ניסיתי כל הזמן להפסיק להרגיש את התאווה המינית.

לעיתים קרובות שאלתי את עצמי: "האם אתה עדיין תלמיד דאפא? האם אתה עדיין מטפח? מה עליי לעשות?"

שאלתי מתרגל עמית מקבוצת לימוד הפא איך אוכל לסלק את התאווה המינית, ובמקום לעזור לי הוא היה פשוט מחייך.

בוקר אחד התעוררתי ולפתע הבנתי כיצד המתרגל סילק את התאווה המינית שלו. הפתרון הוא ללכת בעקבות עקרונות הפא ולמצוא מהו השורש של ההחזקה לתאווה מינית. למעשה, אצלי, שורש ההחזקה שלי לתאווה מינית היה סיפוק גופני. זה נגרם בגלל תפיסה שגויה ובגלל תכנים שאימצתי לעצמי במהלך חיי ולא הייתי מודע שהם מתחזקים כלל הזמן.

ההחזקה הזאת איננה האני האמיתי שלי. היא נוצרה אחרי שנולדתי והיא סוג של חומר, ישות, קארמת-מחשבה, כמו פוּ-טִי.

המאסטר אמר לנו:

"אבל כשמדובר בגוף האנושי הנמוך וחסר היכולות, הדבר שהמחשבות של האדם מתאימות לו ישלוט על האדם. במילים אחרות, כשישויות ברמות שונות מבחינות שאתה רוצה משהו, או שיש לך החזקה למשהו, ושהוא בדיוק מתאים להן, תהיה להן השפעה והן אפילו יובילו אותך. כשאדם אינו רציונלי, או כשהוא משחרר את הכעס שלו, אלמנטים שליליים מפעילים השפעה. כל דבר הוא ישות חיה, הדברים האלו כוללים רשעות, תשוקות ושנאה, בין היתר. אז במצבים כאלה באופן טבעי יש להם השפעה." ("תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא", וושינגטון 2011)

ללמוד את הפא בהתמדה

כשלמדתי את הפא בשקט, הבנתי שהתאווה המינית איננה חלק ממני. אני מתרגל והגעתי לעולם הזה כדי לעזור למאסטר בתיקון הפא. האני האמיתי שלי מוטמע בעקרונות אמת-חמלה-סובלנות, כלומר הוא טהור וקדוש. איך יכולתי לאמץ את התכנים הרקובים ההם?

גוף הבשר ודם שלי נוצר עבור טיפוח והצלת ישויות חיות ולא בשביל לספק את הרגשות הפיזיים שלי. גוף הבשר ודם שלי אמור להיות הכלי המשמש את האני האמיתי שלי במהלך השהות בעולם הפיזי הזה.

האופן בו אלוהויות או בודהיסאטוות היו מתייחסים לבעיה הוא האופן בו האני האמיתי שלי אמור להתייחס אליה. כלומר "לקפוץ" אל מעבר למציאות האנושית. מהרמה של אלוהויות, לא יהיה לי קושי לראות את הבעיה ולפתור אותה.

התעוררתי לרעיון הזה וחשבתי: "אני תלמיד דאפא. גוף הבשר ודם שלי אמור להיות נשלט על ידי האני האמיתי שלי ולהיטמע בעקרונות אמת-חמלה-סובלנות. הגוף שרדף אחר סיפוק אינו חלק ממני ועליי לסלק את הרדיפה הזאת. אני מבקש מהמאסטר שיחזק את המחשבות הנכונות שלי. אלך רק בדרך שהמאסטר תכנן עבורי."

השדה הממדי שלי התנקה ומחשבתי נעשתה דרוכה.

המאסטר אמר:

"למעשה, כל מה שאינו בהתאמה לדאפא ולמחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא נגרם מהמעורבות של הכוחות הישנים, וזה כולל את כל הגורמים הלא ישרים של עצמכם. זאת הסיבה שקבעתי את שליחת המחשבות הנכונות כאחד משלושת הדברים העיקריים שתלמידי דאפא עושים." ("על הגלים שעורר המאמר על הפו-יואן-שן")

המילים של המאסטר עזרו לי לחזק את המחשבות הנכונות שלי, והנחו אותי ללמוד את הפא בשקדנות ולהשתמש בו כדי לנקות כל אחת ממחשבותיי.