לפני שנתיים לחצו עלי להיות מתאמת מקומית. באותה תקופה כמה מתרגלים או שלא רצו לעשות זאת או שלא יכלו לעשות זאת. המתרגלים האחרים חשבו שיש לי את היכולת וההתלהבות לכך. במבט לאחור, מאסטר הוא שתכנן זאת מתוך חמלה. באמצעות עבודת התיאום יכולתי לסלק את ההחזקות של האגו שלי, לאישיות החזקה שלי ולחוסר הסבלנות שלי.

בין האנשים הרגילים הייתה לי אישיות חזקה והצטיינתי כמעט בכל דבר שעשיתי. הייתי מכוונת תמיד לפרטים והיה לי מוסר עבודה טוב, מה שהיה ידוע היטב למנהלים שלי ולעמיתיי לעבודה. אולם האישיות החזקה הזאת התבטאה גם בעבודת התיאום שלי עם מתרגלי דאפא.

כשהתחלתי לראשונה את עבודת התיאום, הייתה לי נטייה לקבל רק רעיונות דומים לשלי והייתי קרובה למתרגלים עם מושגים זהים. כמו כן הייתי יותר יסודית כשתיאמתי פרויקטים בהם זכיתי להכרה. אהבתי לשמוע מחמאות. כשמתרגלים אחרים הציעו הצעות שהיו בניגוד למושגים שלי או לרעיונות שלי, חיפשתי תמיד החוצה. אף על-פי שעל פני השטח לא אמרתי דבר, התנגדתי להצעות שלהם באופן נפשי. הרפיתי מפרויקטים שלא הייתה להם הצלחה. לפעמים לא עשיתי שום דבר. כששיתפתי הבנות עם מתרגלים אחרים תמיד חשבתי שההבנה שלי את הפא טובה יותר. כששיתפתי אותם גיליתי לפעמים שההבנות שלהם לא עמדו בציפיות שלי והפכתי חסרת סבלנות. אמרתי גם דברים שפגעו באנשים.

המאסטר היה מלא חמלה. הוא תכנן כך שיהיו שם מתרגלים עם אישיות דומה לשלי. באמצעות הקונפליקטים המכוונים שלנו, הייתי מסוגלת לחפש פנימה, לשנות את מחשבותיי ולשפר את השין-שינג שלי.

בקבוצת לימוד הפא שלי הייתה אישה מבוגרת שגם הייתה עקשנית שעמדה על דעותיה. נראה שלא יכלה לקבל דעות או הצעות של אחרים ורבים לא היו מוכנים לקבל את היחס והטון שלה. במשך זמן מה, במהלך שיתוף של קבוצת פא קטנה, היא הייתה מגלגלת עיניים ברגע שהתחלתי לדבר. לפעמים היא השתמשה ממש בשפה בוטה כדי לבקר אותי. בתחילה לא הבנתי שכל זה נגרם על ידי ההחזקות שלי עצמן ולא הבנתי שההתנהגות שלה הייתה מראָה לשקף את ההחזקות שלי. חשבתי שהיא רק מתאמת, ובכל זאת לא מוכנה בכלל לקבל הצעות של אנשים אחרים ואף פעם לא טיפחה. התחלתי להתייחס אליה בזלזול והתעלמתי ממנה. במשך זמן מה אפילו הפסקתי לדבר איתה. הכוחות הישנים נצלו את הפרצה הזאת ויצרו ניתוק בינינו.

 פעם אחת שינו ברגע האחרון את מקום לימוד הפא. היא הודיעה לכולם בקבוצה מלבדי. הרגשתי שנעשה לי עוול ולא רציתי אפילו להשתתף בקבוצת לימוד הפא. באותו זמן גיליתי שמבחן השין-שינג שלי קשה ביותר. באמצעות לימוד הפא ושיתוף עם אחרים הזכירו לי שאני צריכה לחפש פנימה יותר. התחלתי לראות ששום דבר אינו במקרה. מדוע היא התייחסה רק אלי בדרך זו ולא לאחרים? האם זה לא היה סימן שעלי לחפש בתוכי ולטפח את עצמי? כמו כן הבנתי שאין עלי להשפיע על הקבוצה בגלל החזקות שלי. הניתוק בינינו נגע ליותר מאשר לשתינו. הוא השפיע על כל התיאום של הקבוצה שלנו. עשיתי כמיטב יכולתי לשנות את החשיבה הישנה שלי לחפש תמיד החוצה בזמן קונפליקט. המשכתי לחפש פנימה. בכל אימת שראיתי אצלה החסרה, חיפשתי פנימה לראות אם גם לי יש אותה בעיה. גם התמקדתי יותר בתחומים בהם היא הצטיינה.

 בהדרגה, באמצעות לימוד פא וחיפוש פנימה, ההבנה שלי בתחום זה הפכה ליותר צלולה. הקונפליקטים הישנים בינינו החלו להתמוסס. במהלך לימוד בקבוצת הפא, כשראיתי את הדרך בה היא מדברת אלי, לא התרגזתי עוד. במקום זאת שאלתי את עצמי מדוע היא תמיד מתייחסת אלי בדרך זאת. האם זה בגלל היחס שלי כשאמרתי דברים, או האם מה שאמרתי לא היה נכון? כשהיא דחתה את ההצעות שלי לא כעסתי עוד. נוכחתי לדעת שיש לי עדיין החזקות. אחרי שקראתי את ההרצאה של מאסטר "התקדמו יותר במרץ" (וושינגטון 2010) הרגשתי ביתר נחישות שמתאמים צריכים לשחרר את המושגים שלהם לאגו. אסור לנו לתאם על בסיס מה שאנחנו חושבים שהוא נכון. במקום זאת עלינו ללכת בעקבות הצרכים והדרישות של הפא. כל המושגים האנושיים של כל אחד, בלי קשר אם אדם מבין זאת, ישפיעו על הגוף השלם של תלמידי הדאפא בעשיית שלושת הדברים.

פריצה קדימה דרך מכשולים שנכפו על ידי האגו, בהבהרת אמת פנים אל פנים

מאז תחילת הרדיפה, למעשה נהגתי על פי הנחיית המאסטר. אולם בהשוואה למתרגלים יציבים בפא, שקדנים ובעלי מחשבות נכונות חזקות, עדיין יש לי דרך ארוכה לעבור. במיוחד היו לי הרבה מאוד קשיים כשמדובר בהבהרת אמת פנים אל פנים. אני אדם מופנם ובדרך כלל איני אוהבת לפטפט. נוסף לכך, גדלתי תחת השפעה של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) והיו לי המון מושגים אנושיים. רציתי לעשות פריצת דרך, אבל המושגים שלי תמיד מנעו ממני להביע זאת בגלוי. בדרך זו פספסתי המון הזדמנויות ודאגתי מאוד. הבנתי שיש עדיין אנשים רבים שיש להם יחסים גורליים חזקים אתי, שעדיין לא הצלתי. אמרתי לעצמי שהזמן מוגבל, אבל ההחזקות שלי והמושגים האנושיים שלי תמיד עצרו בעדי. גיליתי שקשה מאוד להשתנות.

ביקשתי ממתרגלים שהיו טובים מאוד בהבהרת אמת פנים אל פנים להדריך אותי איך עושים זאת. ביקשתי להצטרף אליהם כשהם מבהירים את העובדות לאנשים. אחרי פעמיים, הבנתי שההצלחה שלהם לא באה בגלל היותם משכנעים יותר. למעשה אני יכולה להתבטא יותר טוב מהם. אני מסוגלת לדבר שעתיים רצוף מבלי לחזור על עצמי. אולם לא משנה מה שאמרתי וכמה, אנשים לא פרשו מהמפלגה הקומוניסטית. בה בעת שהמתרגלים האחרים האלה היו צריכים לומר רק כמה משפטים ואנשים היו מוכנים לפרוש מהמפלגה. המפתח לכך היה שליבם היה מזהב, טהור ויציב. השדות שלהם היו טהורים מאוד. הם לא פחדו שיזלזלו בהם או שיידחו אותם. לא הייתה להם ההחזקה לכבוד העצמי או לגאווה וגם לא לפחד שילשינו עליהם למשטרה. כל מה שהם רצו היה שאנשים ילמדו את העובדות. האנרגיה הטהורה ורבת החמלה הזאת פוררה במהירות את הגורמים הרעים בשדות של האנשים. זה מה שלא היה לי. הם השיגו זאת באמצעות טיפוח ולא דרך ביצוע פרויקטים. כמו כן הבנתי שאיני יכולה להשיג זאת בכך שאחקה אותם. הייתי צריכה לטפח.

הרהרתי על זאת וחשבתי על אילו החזקות מנעו ממני להבהיר את העובדות ביעילות. בכל מחשבה חיפשתי פנימה ורשמתי זאת. גיליתי החזקות רבות, כמו החזקה לפחד, החזקה לפנאי והפחד מסבל, הפחד שלא יבינו אותי, פחד מדחייה והחזקה לגאווה, נטייה להשהות דברים, החזקה להיררכיה ומעמד, והיעדר חמלה. ידעתי שהמושגים האלה לא היו חלק ממני. הם נוצרו במשך גלגולים של אלפי שנים. הם תוכננו על ידי הכוחות הישנים. כל יום שלחתי מחשבות נכונות לנקות את ההחזקות האלה ואת המושגים האנושיים ושיננתי בעל-פה את הפא.

בעבר, כשהיה עלי להבהיר את האמת פנים אל פנים, הרגשתי תמיד שמשהו בולם אותי, מונע בעדי לדבר. עכשיו לפני שאני יוצאת מהבית, אני שולחת מחשבות נכונות חזקות כדי לסלק את הגורמים האלה שמונעים בעדי להבהיר את העובדות. מאז שהתחלתי לעשות זאת, אין לי קשיים רבים להבהיר את העובדות. כעת אני יכולה להבהיר את העובדות לזרים, או לעמיתים לעבודה, ללא כל מבוכה. אולם עדיין יש לי המון מה לשפר בהשוואה למתרגלים הפועלים היטב, ודרך ארוכה לעבור כדי לעמוד בדרישותיו של המאסטר. אני עדיין צריכה לחפש פנימה ביתר מאמץ כדי להבהיר את העובדות יותר טוב ולהציל אנשים.