הסיפור הבא הוא סיפור אמיתי. מסיפור זה אתם יכולים להבין כמה אנשים חפים מפשע איבדו את הסיכויים שלהם בגלל ההרג והרדיפה של הפאלון גונג, המנוהלת על-ידי משטרו של ג'יאנג.

בפברואר 2003, הייתי בן 13 בכיתה ו'. הרגשתי עייף מאוד, התקשיתי מאוד לנשום גם לאחר הליכה למרחקים קצרים בלבד, וגוון הפנים שלי הפך צהוב. דברים כאלה לא קראו לי אף פעם קודם לכן. הרופא אבחן את המחלה שלי כחוסר ייצור של כדוריות דם. ההורים שלי לא יכלו להאמין לזה ולקחו אותי למספר בתי חולים שונים. כל המומחים שבדקו אותי נתנו את אותה האבחנה. המשפחה שלי דאגה מאוד כאשר אושפזתי. החיים שלי היו תלויים בעירויים דו-חודשיים. המצב שלי לא השתפר, ורמת ההמוגלובין שלי צנחה מ-4 גרם (0.141 oz) ל-3 גרם (0.106 oz)

לאחר חודשיים בבית החולים הוציאה המשפחה שלי את כל כספה. הם לוו למעלה מ-10,000 יואן* מקרובים ומחברים. שום דבר לא השתנה, והרופא אמר שלא קל לרפא את המחלה שלי, אפילו אם נוציא 300,000 יואן. ההורים שלי בכו כל יום. לא היה להם מושג מה עוד ניתן לעשות. ואז באה בת דודתי לבקר אותי. היא סיפרה לי שבעבר היה לה סוגים שונים של מחלות, ושוכלן נעלמו לאחר שהחלה לתרגל פאלון גונג. היא הציעה שגם אני אתרגל פאלון גונג.

רומיתי על-ידי התעמולה של הטלוויזיה הנשלטת על-ידי הממשלה. אז כאשר בת דודתי סיפרה לי את הסיפור שלה, כיסיתי את אוזניי והעמדתי פנים שאינני שומע אותה. לאחר מכן קראתי מאמרי שיתוף התנסויות שכתבו מתרגלים אחרים של פאלון גונג, וחצי האמנתי. חשבתי: "האם זה אמיתי?" בת דודתי הביאה לי את הספר "ג'ואן פאלון". לאחר שקראתי את כל הספר, החלה בת דודתי ללמד אותי את התרגילים. מאז ואילך, קראתי את הספר במשך היום ותרגלתי את התרגילים בלילה. אפילו שכחתי שהייתי מאושפז. לאחר מספר ימים, הרגשתי חזק יותר ולא התעייפתי עוד בקלות רבה כל כך. לאחר מספר ימים נוספים העור שלי הפך שוב מאוד צהוב. הבדיקה הראתה שרמת ההמוגלובין שלי צנחה שוב. ברגע זה אבא שלי התכווץ במסדרון מבלי שיוכל להרים את הראש. אולם אני לא פחדתי כלל.

כששבתי הביתה, התרכזתי בלימוד "ג'ואן פאלון", בתרגול התרגילים, ובהקשבה לקלטות של הרצאות המורה. ההורים שלי חשו עדיין שלא בנוח. הם מצאו והכינו מינים שונים של תרופות סבתא עבורי, אבל אני שמתי את כל לבבי בלימוד הפא ובתרגול.

זמן קצר לאחר שהחלתי לתרגל פאלון גונג, קרה לי נס. גוון הפנים שב חזר להיות ורוד רגיל. הירכיים שלי, שהיו נפוחות, חזרו למצבן הרגיל. התיאבון שלי חזר, וכוחי חזר אלי. הבדיקה הבאה שלי בבית החולים הראתה שרמת ההמוגלובין שלי חזרה לנורמאלי. ההורים שלי, הקרובים והחברים היו מאוד שמחים. כל השכנים אמרו: "צ'יאנג, אתה בר מזל. קיבלת חזרה את החיים שלך, לאחר שהיית כבר על סף מוות."

כן, המורה הציל את חיי. אימא שלי אמרה לי כשפניה מלאות דמעות: "בני, עליך לתרגל פאלון גונג היטב. לולי המאסטר, שהציל את חייך, אינני יכולה לדמיין מה המשפחה הייתה עושה עכשיו."
היה זה הפאלון גונג שהציל את חיי, אבל למה ג'יאנג זמין, לואו גאן, ו-"משרד ה-610"** ממשיכים לרדוף שיטת טיפוח-תרגול טובה כל כך? אני מקווה שביום מן הימים אוכל שוב לתרגל באופן פתוח וחופשי.

* יואן הוא המטבע הסיני. הסכום הממוצע שמרוויח עובד בסין הוא בסביבות 500 יואן בחודש.
** משרד ה-610 -סוכנות שנוצרה במיוחד כדי לרדוף את הפאלון גונג, עם סמכות בלתי מוגבלת על כל רמה של ניהול במפלגה ובכל המערכות הפוליטיות והשיפוטיות האחרות