אני מפרובינציית ג'ילין. כשהייתי בת 4, לקיתי בשפעת חמורה והיה לי קדחת חזקה למשך ימים. איבדתי את יכולותיי לדבר ולשמוע שמעולם לא חזרו. הוריי ואני ביקרנו בבתי חולים גדולים רבים בחיפוש אחר תרופה, אך אחת כזו לא נמצאה. משפחתי חשה ייאוש וכך גם אני.

יום אחד, בפברואר 1997, גיליתי את  דרך השלמות הגדולה של חוק הבודהא של הפאלון מאת מר לי הונג-ג'י בבית דודתי. התחלתי לקרוא את הספר בתשומת לב רבה. לאחר שקראתי אותו, סימנתי בידי לדודתי ללמד אותי את התרגילים. דודתי לקחה אותי למתרגל אשר כשראה שאני באמת רצינית, החל ללמד אותי את התרגילים.

באורח פלא, למחרת חשתי פאלון מסתובב באוזניי. גם התחלתי להקשיב להקלטות של הרצאות המורה. כשעשיתי כך, הרגשתי שמישהו זורק החוצה דברים בין אוזניי ומיתרי הקול שלי. המורה טיהר את גופי. הייתי נרגשת ביותר והתחלתי לעשות את התרגילים במסירות רבה. שמתי אוזניות כדי להקשיב להרצאות המורה. לא משנה כמה יכולתי באמת לשמוע, רק רציתי להקשיב לכל הסדרה.

ביום ה45 של התרגול, נס קרה: לאחר 22 שנים של היותי חירשת ולא מסוגלת לדבר, קיבלתי את קולי חזרה! המילה הראשונה שאמרתי הייתה "בודהא!" הביטוי הראשון שלי היה, "המורה לי הונג-ג'י!" המתרגלים העמיתים ואני היינו נרגשים מאד עם דמעות בעינינו. זה היה המוסריות האדירה של המורה שאפשרה לי לדבר שוב. זה היה פאלון דאפא שהציל אותי מעולם של שקט. התנסותי האישית חיזקה את אמונתי בעוצמה ללא גבולות של פאלון דאפא, הובילה אפילו ליותר כבוד למורה הנכבד שלנו, ועשתה אותי אף יותר נחושה בטיפוח-תרגול.