בעלי היה מובטל זמן רב לאחר שהחברה שבה עבד נסגרה. ב-1998 הוא החליט לעבוד עבור אחיו הבכור מחוץ לסין. עבודה שכללה עבודת כפיים. אני נשארתי בסין לגדל את הילד שלנו ולטפל באמו שהתגוררה איתנו.

באוקטובר 1998 אחיה של גיסתי אמר לי שבעלי בוגד בי. תחילה התכחשתי למציאות מכיון שבעלי היה חסר כל. חשבתי בלבי: מי תימשך לגבר בלי כסף? פטרתי זאת כרכילות מופרכת.

אולם כאשר בעלי שב הביתה בסוף 1998, הוא אישר את הדברים.

הוא אמר לי: ״היא אשת עסקים עשירה. היא מנהלת עסק מחוץ לסין ולבעלה יש בית חרושת בסין. יש לו מאהבת בסין ולא אכפת לו ממנה. היא רוצה למצוא גבר שאכפת לו ממנה.״

בעלי הוא איש חם ורגיש, וזה כנראה מה שמשך אותה. כל עוד בעלי התגורר עם אחיו, האח השגיח עליו. אבל כשבעלי מצא עבודה אחרת, הוא עבר דירה. האישה האחרת הזמינה אותו לצאת איתה, לקנות לו משקאות, הכינה לו מרק ביתי ודאגה לו כשהיה חולה. הם התאהבו.

אני ובעלי היינו תמיד מאושרים ביחד ומעולם לא רבנו. אבל כשבעלי סיפר לי על הרומן שלו, חמתי בערה בי. כשהתחלתי לריב איתו הוא נסער כל כך עד שקיבל התקף עוויתי. הוא התייסר למרות שהייתי לצדו ודאגתי לו. עם זאת, לא הפסקתי לנזוף בו על בגידתו.

הוא אמר: ״שלחתי לך את המשכורת שלי. מעולם לא חשבתי להתגרש ממך.״

הוא התכוון שאיננו הולך להפסיק להתראות עם האישה האחרת.

זיהוי ההחזקות שלי לרגשות ולרגשנות

נזכרתי בכל הקורבנות הרבים שעשיתי לאורך השנים. בעלי היה ממשפחה מרובת ילדים עניה ואמו היתה אישה קשה. כל מה שהיה אכפת למשפחתו היה להרוויח כסף. לכל האחים שלו היתה הכנסה טובה אבל איש מהם לא הסכים לגור עם האם. אני ובעלי נאלצנו להיאבק תמיד על מחייתנו, אולם אנחנו היינו אלה שאירחו אותה ודאגו לה. אמו מעולם לא היתה אסירת תודה על כל מה שעשינו למענה. השלמתי עם הקרבות רבות. אחרי שדיבר, פשוט רציתי להרביץ לו בכל כוחי.

בלבי ידעתי שזהו מבחן. היתה זו הזדמנות עבורי לטפח. אולם סירבתי להסתכל בפנים כי הוא היה זה שבגד. היינו נשואים שנים רבות והיינו מאושרים. כשלא הייתי בקו הבריאות, הוא תמיד דאג לי, וזה פיצה על כל השאר. הוא היה הבן הצעיר מבין האחים, ולמה שאמר לא היה כל משקל במשפחה. אחיו הם אלה שהחליטו על הכל. בשל הדינמיקה המשפחתית גם לדבריי לא היה ערך. הסכמתי לזה כיוון שבעלי אהב אותי והיה טוב אליי. הוא ידע על סבלי והוקיר את ההקרבות שעשיתי.

הפרשה הזאת שינתה הכול. זה לא היה עוד האיש שנישאתי לו. לא יכולתי לקבל את דבריו.

לא רבתי איתו, אך בתוך תוכי חמתי בערה בי בדממה. הרגש גבר עליי כל כך, עד ששכחתי מהטיפוח בפאלון דאפא.

המורה אמר:

"אלה הם הקשיים שלך עצמך שאנחנו משתמשים בהם כדי לשפר את השין-שינג שלך, ואנחנו מאפשרים לך להתגבר על כולם. כל עוד תשפר את השין-שינג שלך כך תוכל לעבור אותם, אלא אם אתה בעצמך לא רוצה לעבור אותם. אבל אם אתה רוצה להתגבר עליהם תוכל לעשות את זה." (ג'ואן פאלון")

"טיפוח-תרגול חייב להיעשות באמצעות קשיים כדי לבחון אם תוכל להיפרד או לייחס פחות חשיבות לשבעת הרגשות ושש התשוקות. אם יש לך החזקה לדברים האלה לא תצליח בטיפוח. לכל דבר יש יחס סיבתי-קארמתי. מדוע אנשים יכולים להיות אנשים? זה משום שלאנשים יש צ'ינג. הם חיים רק בשביל הצ'ינג." (,ג'ואן פאלון")

אמרתי לעצמי שכנראה עשיתי מעשים רעים בעבר ועכשיו עליי לשלם עליהם באמצעות הסבל של הבגידה. ידעתי שעליי לטפח, אולם איך יכולתי לטפח כשכולי מעוותת מרגשות. פאלון דאפא מלמד להניח את ההחזקה לרגשנות, אבל איך יכולתי לעשות זאת כשלא יכולתי לזכור אפילו את מילות המורה בעת קונפליקט? אהבה ובגידה חודרים לחברה. ידעתי שלעולם לא אוכל להתעלות מעל ערכים חברתיים אם אהיה מלאת צ'ינג. החלטתי שעליי ללמוד לוותר על הסנטימנטליות ולשפר את רמת הטיפוח שלי.

לשחרר את הכעס והמרירות

לבדי טיפלתי בחמותי בת ה-90. ביתי דלף ביום גשום. ניהלתי עסק במהלך היום, ואין סוף עבודות בית בערב. בעלי התגורר בקצה השני של העולם וניהל פרשיית אהבים עם אישה אחרת. הייתי מלאה בתחושות של טינה ומרירות, חשבתי שאני האדם הכי אומלל והכי חסר מזל בעולם. בעלי היה חסר פרוטה ובנוסף לכול הוא גם בגד בי.

תחושות של אלימות, שנאה, ואפילו תאווה מילאו אותי. הייתי אומללה לחלוטין.

ניסיתי להירגע כי ידעתי שאינני יכולה להמשיך כך ושעליי ללמוד את הפא. אמרתי לעצמי שעליי להיות חרוצה. ניסיתי למלא את ראשי בכתבי הפאלון גונג כדי להפסיק לחשוב על הבוגדנות של בעלי.

המאסטר אמר:

"מה שחייבים צריך לשלם." (ג'ואן פאלון")

אולי בגדתי בו בחיים קודמים. אם זה המצב, הוא נוטר לי טינה ועליי לשלם לו חזרה על הצער שגרמתי לו. החלטתי להפסיק לכעוס עליו וללמוד לשאת.

כשהסתכלתי בפנים, הבנתי שמעולם לא עזבתי באמת את ההחזקה לתאווה מינית. למעשה, מעולם לא הפסקתי לקיים יחסי אישות עם בעלי, ובשנים האחרונות אף השתוקקתי לכך יותר. איך יכולתי לטפח את עצמי כשמעולם לא ניסיתי לסלק את ההחזקה שלי לתאווה?

התחלתי להקדיש תשומת לב רבה יותר לבעלי והפסקתי להתרעם עליו ולנזוף בו. בינתיים גם ניסיתי לסלק את ההחזקות לרגשנות, לתאווה, לטינה ולקנאה. הרגשתי שהתשוקה המינית שלי שוככת עם הזמן.

חשבתי שחיסלתי את הרגשות שהטרידו אותי, אולם כשבעלי חזר לסין בפעם השניה, כל ההחזקות צצו ועלו במהרה על פני השטח.

הוא חזר הביתה ללוויה של דודתו. ניסיתי לדחוק את רגשותיי כיוון שהיה עצוב. בפעם זו היה זה הוא שהתחיל במריבות.

ב-1 במאי, אחרי ההלוויה של דודתו, החלטנו לעבור דירה. מאחר שהחלטנו לעבור ברגע האחרון, שני אנשים בלבד באו להציע לנו עזרה, מתרגל עמית וגיסי.

בעלי החל להתלונן שלמשפחתי לא איכפת מאיתנו ושאין לי חברים.

בעבר היו לו יחסים טובים עם משפחתי. הוריי חיבבו אותו מאוד. בעלי היה ידוע כמי שמסתדר עם כולם, אבל מאז שהחל לנהל את פרשיית האהבים שלו הוא ראה את הוריי רק בחטף.

כשהשבתי לו הוא החל לצעוק עליי. בעבר הוא היה סובלני וסלחן. פרצתי בבכי, אבל זה הכעיס אותו עוד יותר והוא צעק בקול רם אף יותר. הוא היה נסער ועזב אותי בוכה. מעולם עד כה לא ראיתי את בעלי במצב כזה. הוא מעולם לא עזב אותי כשראה שאני בוכה. לבסוף כשחזר הוא אמר לי ״תפסיקי לבכות, צריך ללכת לבקר את אימך.״

״אני לא אלך״, השבתי.

״הגיע הזמן. צריך ללכת עכשיו. אני עסוק מאוד. אני חייב לעשות את זה היום״, הוא אמר בקרירות.

הייתי המומה. חשבתי בלבי : ״האם זה הוא בעלי? האם זה בעלי החם והרגיש? האם זה האיש שלמענו הקרבתי כה רבות? היה ברור שלא איכפת לו ממני כבר. למה אני ממשיכה לאהוב אותו כשהוא לא מחזיר לי אהבה? למה אינני פונה לטיפוח כדי למצוא נחמה? למה אינני מתגרשת ממנו ונגמלת לחלוטין מהקשר הרגשי אליו? אבל האם אני יכולה לטפח כך, נפש אומללה כפי שאני? אם רק אברח מבעיותיי, לא יהיה זה טיפוח״. בתוך תוכי הייתי מאוכזבת מאוד. כל מה שרציתי באמת היה לנהל חיים רגילים וחיי נישואים רגילים.

בימים שלאחר מכן הקדשתי תשומת לב לכל מחשבה. הייתי נחושה לחסל את ההחזקה הרומנטית שלי לבעלי. נזקקתי פחות ופחות לאהבתו ולחיבתו של בעלי ונותרתי רגועה עד שעזב.

ההחזקות לאהבה, קנאה, תשוקה וכעס עולות

בשנה שלאחר מכן, התמקדתי בחיסול ההחזקות לאהבה, קנאה ותאווה. נעשיתי פחות תלויה ברגשות הרומנטיים שהיו לי לבעלי, חשבתי שסילקתי לחלוטין את ההחזקה של הרגש לבעלי.

כך חשבתי עד שהוא חזר בראש השנה החדשה ב-2013.

האישה האחרת טילפנה אלינו הביתה כדי לדבר איתו. היא הייתה מתקשרת בבוקר והוא נהג ללכת לחדר אחר כדי לדבר איתה ביחידות. כשסיימו הוא היה נוהג כרגיל, כאילו כלום לא קרה. זה היה דוחה.

בקר אחד כשטלפנה, חמותי החלה להתרגז. היא החלה להתלונן על שהוא מסתגר במטבח, וגם אני התחלתי להתרגז. החלטתי לזרוק אותו.הוא התחיל לצרוח עליי כאילו שאני מתנהגת לא בסדר.

שאלתי את עצמי במהלך המריבה: ״מדוע איני יכולה לשאת זאת? האם כעס הוא הדרך היחידה שלי להגיב?״

המאסטר אמר:

"סובלנות היא המפתח לשיפור השין-שינג." ("יסודות להתקדמות במרץ", "מהי סובלנות (רן)?")

שאלתי את עצמי ״האם אני רוצה לשפר את השין שינג? האם אני רוצה לטפח? האם אוכל לגבור על דבר כה פעוט?״ החלטתי להתאפק. יקרה מה שיקרה, הבטחתי לעצמי שלא לצאת מהכלים.

אחרי כן, הוא החל לדבר עם האישה האחרת בטלפון בפניי. הוא אפילו לא התאמץ להסתיר את השיחות.

נשאתי את זה.

שיפור השין-שינג משנה את התמונה כולה

השתמשתי בהזדמנות פז זו כדי לשפר את השין-שינג. לא הרשתי לעצמי להיאחז באף תירוץ כדי להרפות בטיפוח. יום אחד הרגשתי זרם חם של אנרגיה חודר לגופי מהקדקוד. נעשיתי קלילה וגדולה יותר בשעה שבעלי נעשה קטן יותר. לבסוף, הרגשתי שאני נכנסת לעולם אחר שבו בעלי לא יכול היה עוד להגיע אלי.

הייתי רגועה, שלווה, סלחנית וחומלת. לא כעסתי עוד על בעלי, אלא ריחמתי עליו וחשתי חמלה כלפיו. דמעות עלו בעיניי. הודיתי למורה על החמלה שלו ועל ההצלה שלו. חשבתי, ״סוף סוף עברתי את המבחן הזה.״

המורה נתן לי הזדמנויות רבות לעבור את המבחן הזה. הצטערתי שזה לקח לי זמן כה רב.

אני ובעלי שוב התיידדנו והתחלנו להסתדר יחד. הוא נתן בי אמון ושוחח איתי על נושאים רבים, כולל על הרומן שניהל. הסברתי לו איך להבחין בין טוב לרע. הוא הקשיב לי כפי שנהג לעשות בעבר. הסברתי לו מדוע אין על נשים וגברים לנהל יחסים בלתי הולמים ומדוע היה זה חטא. סיפרתי לו גם סיפורים על תרבות סין העתיקה. הוא הקשיב לדבריי בתשומת לב.

הוא סיפר לי שהיא סובלת מבריאות רעועה וממחלות רבות. אמרתי לו שיגיד לה לחזור על המילים: ״פאלון דאפא הוא טוב״ ו״אמת-חמלה-סובלנות זה טוב״, העקרונות העיקריים של הפאלון דאפא. ביקשתי ממנו לתת לה תליון של פאלון גונג. הוא הודה לי.

כמה ימים לאחר מכן נסענו לדא-ליאן, לבקר את הבן שלנו. לבעלי היה התקף נוסף בעת הביקור ולא היו לו תרופות. להתקף ללא תרופות עלולות להיות השלכות חמורות. אמרתי לו לומר שוב ושוב ״פאלון גונג הוא טוב״ ו״אמת-חמלה-סובלנות זה טוב.״ הוא החלים באותו הערב.

בעלי התרגש מאוד. ״אני בריא!! אמרתי שוב ושוב ׳פאלון גונג הוא טוב׳. יכולתי להרגיש איך דברים זזים בתוך הגוף שלי ואז החלמתי. אני אומר את האמת.״ כשחזרנו הביתה הוא סיפר לכל המשפחה על הנס שקרה לו. אחרי כן כל בני המשפחה שלו החלו להאמין בעוצמה של הפאלון גונג. למעשה אמו החלה לתרגל והיא עדיין מתרגלת. בעלי נעשה תומך נלהב לפאלון דאפא ואומר לאנשים לחזור ולומר ״פאלון גונג הוא טוב.״

זמן קצר לאחר האירועים בעלי עזב את האישה האחרת. הוא מצא עבודה טובה בתשלום מצוין. החברה שהוא עובד בה מעסיקה עובדים צעירים בשנות העשרים לחייהם. נדיר שהם מעסיקים אדם בגילו. כששמעתי את הבשורה אמרתי לו שהוא זכה בשפע של מזל טוב כיוון שהאמין בפאלון גונג. הוא הסכים ואמר לי לתרגל בחריצות.

כששיפרתי את השין-שינג. המורה היה מסוגל לפתור את כל הבעיות ביני לבין בעלי. המורה משרה הרמוניה בכול. הדרך היחידה לגמול למורה היא לטפח היטב.

הבנתי מוגבלת לרמת הטיפוח הנוכחית שלי. אנא ציינו באדיבות אם יש משהו בלתי הולם בדבריי.