אני מתרגל פאלון דאפא כבר הרבה מאוד שנים ואני יכול להעיד לגבי דבריו של המאסטר:

"…. שכשאדם אחד מטפח כל המשפחה מפיקה מכך תועלת …." ("הוראת הפא בוועידת הפא באוסטרליה, 1999")

מה שהמאסטר אמר הוא ממש רלוונטי, ומתאים לניסיון שהיה לי לאחרונה לעזור לבני עם ההתמכרות שלו לטלפון.

אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון דאפא, ולמרות שבני לא תרגל, הוא ידע שהדאפא טוב. המאסטר הגן על בני במהלך שנותיו בבית הספר, אז בני היה תמיד תלמיד טוב הן מבחינה אקדמית והן בשאר המובנים.

באותו זמן, תכנית הלימודים של בית הספר הייתה מלאה בתרבות המפלגה הקומוניסטית הסינית. בנוסף, כל המטלות הועברו דרך WeChat (אפליקציה סינית בדומה לווטסאפ). החברה נעשתה מורעלת יותר!

בנוסף, הבן שלי היה בגיל ההתבגרות. כל הגורמים האלה הביאו אותו לאובססיה לגבי הטלפון שלו.

מאז סיום החורף ועד לאחרונה, ההתמכרות שלו הפכה יותר ויותר חמורה. דבר ראשון על הבוקר הוא כבר היה עם הטלפון שלו, והמשיך גם תוך כדי אכילה ותוך כדי שיעורי הבית.

לא משנה כמה אמרתי לו להפסיק להשתמש בטלפון שלו, הוא לא הקשיב. בגלל החשיפה המופרזת שלו לאינטרנט, מוחו התמלא בדברים רעים, והוא לא הצליח להתמקד בלימודים ובעבודות. כתוצאה מכך, הציונים שלו התדרדרו, ומלהיות בראש בין שלושת התלמידים הטובים של הכיתה, הוא ירד למקום ה- 40.

למרות שמאז שאני מתרגל פאלון דאפא אני מתייחס לנושא הציונים של בני בקלות, נעשיתי די מודאג מהמצב שלו ואפילו מוטרד וכועס לפעמים. עם זאת, ידעתי שכמתרגל אני קודם כל צריך להסתכל פנימה על עצמי.

מצאתי עמוק בתוכי החזקות לתחרותיות, יהירות, והתפארות. גם הרגשתי שאני לא מישהו שטועה ושאני גם אוהב לשמוע מחמאות.

ראשית, הבנתי שאני צריך לתקן את עצמי באמצעות הנחיית הפא, ואז להסיר לחלוטין את ההחזקות האנושיות האלה, כך שאוכל להיות צלול מחשבה. ביקשתי מהמאסטר לי לעזור לי.

לאחר מכן תהיתי מה יהיה הצעד הבא שלי. נזכרתי במשהו שאמר המורה על להטיל משמעת על ילדים:

"יש אנשים שייאבדו את מזגם אפילו כשהם מחנכים ילדים, ופשוט צועקים עליהם ועושים סצנה. אין צורך להיות כך כשאתה מחנך ילדים, ואין עליך עצמך להתרגז באמת. עליך לחנך את הילדים עם היגיון כך שבאמת תוכל לחנך אותם היטב." ("ג'ואן פאלון")

אחר כך ביקשתי מהמורה להעניק לי חוכמה כדי שאוכל לגדל את הילד שלי נכון.

לאחר שמצאתי את ההחזקות שלי ושיניתי בהתמדה את עצמי, הבנתי שבני היה אובססיבי לטלפון שלו משום לא היה לו שום דבר אחר שהייתה לו מוטיבציה לעשות.
כתוצאה מכך, חשבתי על אתרי האינטרנט של מתרגלי הדאפא. הראיתי לו את אתרי האינטרנט מינג-הוויי, אן-טי-די והאפוק טיימס.

הוא התעניין מאוד והרגיש מוטיבציה לקרוא אותם. די מהר הוא זנח את הקשר לטלפון שלו.

אתרי אינטרנט שהוקמו ומתוחזקים על ידי תלמידי הדאפא הם חזקים. לא רק שהם יכולים לעזור להציע הצלה לאנשים וליידע אותם על האירועים בעולם, אלא שהם גם מדריכים אנשים לשאוף לאידיאלים גבוהים יותר.

בני קרא מאמרי שיתוף התנסויות של מתרגלים, דיווחים על הרדיפה המתמשכת נגד הפאלון דאפא, וסיפורים מיתולוגיים וביוגרפיים של דמויות היסטוריות. לבו נעשה טהור, ומודעותו הרוחנית הורחבה.

המראה החיצוני שלו חזר שוב להיות של ילד חמוד. אני חייב להודות למתרגלים בתקשורת שעבדו קשה מאוד, ואני חייב גם להודות למאסטר על תמיכתו הרחומה.
כשכתבתי את זה, הבנתי פתאום שבתהליך של תיקון ההתנהגות של הבן שלי, השתמשתי במחשבות נכונות גם כדי לנקות את השדה הממדי שלי ולטהר את הסביבה המשפחתית שלי.

בסביבה כזו, כל דבר שילד בא איתו במגע הוא חיובי ונכון. הם לא יחשבו על להיות בטלפון שלהם או להיות עסוקים בהתנהגויות שליליות אחרות.

המאסטר אמר:

"כשאדם עם מחשבה רעה חושב על דברים לא נכונים, תחת ההשפעה העצומה של השדה שלכם הוא יכול לשנות את חשיבתו. יכול להיות שהוא לא יחשוב עוד על דברים רעים." ("ג'ואן פאלון")