רק כשנשנה את עצמנו, כל הסובב אותנו ישתנה!

התנסות שהוקראה בוועידת פאלון דאפא 2012 באוקראינה

שלום רב, מורה נערץ!
ברכות, מתרגלים עמיתים!

יום אחד ישבתי ליד המחשב, ועשיתי את עבודתי הרגילה עבור העיתון א"ט. חשבתי על זאת שאינני מרוצה מהפעילות היומיומית שלי. הרגשתי עייפות מהעבודה שלי. אנחנו מתפתחים לאט מדי, עושים עבודה לא נכונה ותקועים ביחד רגשית. אנחנו לא משלימים את המשימה שהמורה הרחום הטיל עלינו. אנחנו בפיגור!

מצב עגום זה הגביר את המעצורים ואת הלחץ. הבנתי שאנחנו הולכים על המישור הזה במשך זמן רב, הולכים בקו ישר; ואין צורך לשפר ואין צורך בעוזרים המתייחסים אל עבודתם בצורה דומה. המסלול העיקרי הוא כיצד לעגל פינות, כיצד למנוע קשיים. דאגתי בעיקר ש"הספינה תמשיך לצוף על פני המים" וכיצד להוריד את המחיר היקר… הזמן הוא היקר ביותר!

המתרגל יכול לעשות הכל, אם הוא מבין את המשמעות

אריסטו אמר: "אושר הוא מצב של הרווחה הסופית". מישהו אמר: "אושר לא מדבר על "להחזיק ב-" אלא על "להיות"!" בהתבוננות בשקיעה יפה, אנחנו מקבלים זאת כזכות. אנחנו לא יושבים וחושבים: "אם אנחנו נטה את השמש בזווית של 15 מעלות וקצת ימינה, זה יהיה נהדר!" מקבלים אותה כפי שהיא.

אנחנו יכולים לשאול מישהו: "האם הבית, המכונית, הדברים היקרים, הקריירה והתהילה שלך וכו' נחוצים?" הוא/ היא ת/יענו: "הם נחוצים לאושר! הם פשוט רק עבור מטרת האושר האמיתי!" כולם רוצים להיות מאושרים. אבל האם האושר הוא "להיות בעלים (של נכסים)", האם זה באמת אושר?

מה הפירוש של אושר עבור מישהו הפוסע על נתיב האלוהות? מהו מקור האושר עבורי?

אומללות הציפה אותי כשחשבתי: "איני יכול לקנות דבר, איני יכול לעזור באופן חומרי לאמי המבוגרת, אני לא יכול להבטיח משכורת סדירה למחיית המשפחה שלי, אני גר בדירה שכורה, בזבזתי את כל חסכונותיי, ואיני יכול לנסוע למקום כלשהו. הציעו לי עבודה בשכר גבוה ארבע פעמים, אך סירבתי. מה הלאה?"

כאשר התחלתי לחפש עמוק פנימה, גיליתי שאני פשוט חדל אישים מסכן. מקור האנרגיה שלי תלוי באושר, אני שואף להיות "בעל (נכסים)". אם יש לי משהו זה טוב, אם אין לי משהו זה רע מאוד. מקור האנרגיה שלי נמצא באנוכיות. מקור זה נדרש כדי שאוכל להבהיר את עצמי, להגן, להזין את האנוכיות שלי וכו'. כאילו אני משביע רעב כדי לברוח מהמצב של "עצבות". קבלתי את ההרגשה שהלחץ נמוג, הפך לקל יותר ומצב הרוח השתפר. איזה פטפטן עודד אותי והסכים איתי. עם זאת, זו אינה החלטה, היא נדחתה לעתיד. הופיע מצב מאכזב ומטעה, זה רק הזמין להצטברות של דברים, רדיפה אחרי הדברים האלה מהסיבה הטהורה להיות מאושר, כדי להתחמק מלחץ ומאילוצים כאלה.

בהרצאה "תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא (הוראת הפא בוועידת הפא בוושינגטון DC בשנת 2011) המאסטר אמר:

"למעשה אמרתי דברים כאלה ב"ג'ואן פאלון", ובשנים שלאחר מכן דיברתי על זה שוב ושוב. יש אנשים שברגע שהם נתקלים בבעיות קונקרטיות אין להם עניין להתגבר עליהן, משום שהם רק רוצים להיות שמחים; כשיש בעיות בינם לבין אחרים, הם לא מחפשים בתוך עצמם, והם לא יודו בטעות אפילו כאשר הם טועים. אם אתה לא מטפח את עצמך איך תוכל לעזור לי לתקן את הפא? איך אוכל להיעזר בך? אם מה שאתה רוצה זה שכל היום תיתקל בדברים משמחים, אז בתהליך של לעזור למאסטר לתקן את הפא אצטרך לתת לך לעשות דברים משמחים, לתת לך לקבוע מה יהיה, ולהפוך אותך למרכז העניינים כדי שתסכים לעשות זאת. אבל אין דבר כזה."

הרגשתי כאילו שטפתי חלודה מנשמתי.

חשבתי: "הפכתי ללוחץ, מורח, דברים המזיקים לאנרגיה. אך כיצד ניתן לעשות זאת, כיצד אוכל לדעת להפיק את האנרגיה מדברים מדכאים אלה? "

בספר "ג'ואן פאלון" הרצאה רביעית "טרנספורמציה של הקארמה" המאסטר אמר:

"ברוב המקרים הופכים את הקארמה דרך חיכוכים של שין-שינג בין אדם לאדם, ובדרך כלל זה בא בהם לידי ביטוי. כשמישהו נמצא בקונפליקט, העימות בין אחד לשני עובר אפילו את הכאבים הפיזיים. הייתי אומר שהכאבים הפיזיים הם הדברים הקלים ביותר לסבול. אפשר להתגבר עליהם בחרוק שיניים. בזמן תככים ומאבקים בין אדם לאדם, הלב הוא הדבר שקשה ביותר לשלוט עליו."

יש צורך לזרום, להיטמע בפא. כל היצורים החיים הן המקור החשוב ביותר של האנרגיה, המקור החשוב ביותר של האושר שלנו. כאשר אנחנו עוזרים לאנשים להבין את האמת, לפתור בעיות קשות, כאשר נעורר את ליבם לטוב לב, ונשמתם תטוהר, בזאת אנו משיגים את המוסריות האדירה שלנו, את אושר גורלנו.

כושר ההיגיון הבריא

המתרגלים המטפחים בעצמם, לא צריכים למצוא את עצמם על מישור, על אותו קו ישר. אם אני יודע הכל, פירוש הדבר שאני על מישור. נקיטת פעולה היא אחת המפתחות הבסיסיות להצלחה. כל מה שקורה, יתכן שהוא רע מאוד. אני מנסה להפוך את המצב לאנרגיה הפועלת עבורי ועבור האנשים מסביבי. אינני משחק בבלוני צעצוע; אני ממש חי במצב הזה. אני אוסף את הכל בתמונה אחת שמעניקה את המשמעות ואני נשאר חיובי.

בספר "ג'ואן פאלון" הרצאה רביעית "הפסד ורווח" המאסטר אמר:

"ההפסד שאנחנו מתייחסים אליו בדרך כלל אינו הפסד בהיקף קטן. יש אנשים שכשמדברים על הפסד הם חושבים על לתרום מעט כסף, לעזור קצת לאלו שבקשיים או לתת קצת לקבצן ברחוב. אלו הן גם צורות של נתינה וצורות של הפסד, אבל זה רק מתייחס לכך שפחות אכפת מהנושא האחד של כסף או רכוש. ויתור על רכוש הוא כמובן היבט של הפסד, ויחסית היבט עיקרי גם כן. אבל ההפסד שאנחנו מתייחסים אליו אינו מוגבל להיקף הצר הזה. כמתרגלים, ההחזקות שיש לוותר עליהן במהלך הטיפוח-תרגול הן רבות כל כך, כמו הלב של ההתפארות, הקנאה, התחרותיות וקורת הרוח. יש לסלק סוגים רבים מאוד של החזקות. ההפסד שאנחנו מדברים עליו כאן הוא הפסד במובן הרחב. במשך כל תהליך הטיפוח עלינו לאבד את כל ההחזקות והתשוקות של אנשים רגילים."

כמטפחים עלינו להיות טובי לב ! עלינו להעניק יותר לאחרים, לא לחיות על פי הקוד "גרד את גבי ואני אגרד את הגב שלך" אלא לפי הקוד "אני אגרד את גבך ואתה תגרד את גבם של האחרים" מקור האושר זה לחשוב על האחרים. ככל שהמחשבה רחבה יותר, כך לבך רחב יותר והאנרגיה שלך.

האושר תמיד לצדנו רק כשאנחנו משנים את עצמנו, ובו בזמן כל הסובב אותנו ישתנה!

כל זה היא רק ההבנה האישית שלי.

הא-שי.