אחרי שסיימתי לתרגל את התרגילים הבוקר, צץ במוחי הביטוי: "להיטמע בדאפא פעילה באופן מוחלט ולשאת בנטל הלחץ באופן סביל."

כשנזכרתי בדרך הטיפוח שלי חלפה במחשבתי המחשבה שרוב הזמן נשאתי בנטל הלחץ באופן סביל במקום להיטמע בדאפא באופן פעיל. לא משנה מה התרחש, לא התייחסתי לזאת על בסיס הפא, אלא התמודדתי עם זה עם רגשות ומושגים אנושיים. אתם יכולים לדמיין לעצמכם מה היו התוצאות. תמיד רציתי לארגן ולתכנן הכול עבור משפחתי ולהעניק להם חיים נוחים. הייתי טבול בתוך הרגשות. לבסוף בסופו של דבר, חשתי אכזבה, פגוע וקיבלתי תלונות. לא שיניתי דבר והייתי מוקף בהטרדות. לא חיפשתי פנימה כדי למצוא את ההחזקות שלי, אלא נשלטתי על ידן, מכיוון שהן היו מבוססות על רגשות אנושיים. לא נותרה לי ברירה אלא לוותר עליהן בייאוש. נשאתי בלחץ בצורה סבילה במקום לטפח את עצמי בצורה חיובית.

התחלתי ללמוד את הפא ברוגע. בהדרגה למדתי מה נדרש בטיפוח והפסקתי להיות טבול בצ'ינג. למדתי לנהוג לפי הפא של המאסטר ולחפש פנימה כשנתקלתי בקשיים. כשהיו לי מחשבות רעות ורגשות, יכולתי למצוא אותן ולסלק אותן. הבנתי שהן לא היו אני האמיתי. וויתרתי עליהן וכבר לא נשלטתי על ידן. שיניתי את צורת החשיבה שלי, התחשבתי קודם באחרים ונטמעתי בדאפא בצורה מוחלטת. לא הסתכלתי יותר על דברים עם מושגים אנושיים אלא בטוב-לב ובחמלה. המחשבה שלי הופכת להיות יציבה כשאני מטפח בדאפא. כבר אין לי רגשות של שמחה גדולה, עצבות, אהבה ושנאה. נעשיתי יותר רגוע. המחשבה שלי הפכה להיות צלולה ונקיה. טיפוח בדאפא מאפשר לאדם להגיע לתחום כה אדיר!

תודה מאסטר!