לאחרונה נחשפים ברמה הבין-לאומית הפשעים של קצירת איברים בכפייה ממתרגלי פאלון גונג בסין כשהם עוד חיים. מתברר כי מחנות עבודה בכפייה ובתי כלא רבים בסין השתתפו בזוועה הבלתי נתפסת.

כאשר הייתי עצורה במחנה העבודה בכפייה לנשים היי-זווי-זי בפרובינציית ג'י-לין, נלקח ממני דם ללא כל סיבה ברורה. אני משתפת עכשיו בזה כדי שמומחים רפואיים יוכלו להשתמש במידע כנקודת התייחסות במאמציהם לחשוף עוד יותר את הפשעים של קצירת האיברים בכפייה.

במאי או ביוני 2009, מחנה העבודה אסף את כל מתרגלות הפאלון גונג שהגיעו בחודשים הקודמים. הצטווינו להסתדר בשבע שורות. השומרות נתנו לכל מתרגלת שני צינורות באורך 7-8 ס"מ וברוחב 2 ס"מ כל אחד. שמענו את רופאי מחנה העבודה אומרים שצינורות אלה יובאו מארה"ב. לא אמרו לנו מדוע צריך לקחת מאיתנו דם.

מסיבה לא ברורה הם לא היו מסוגלים לשאוב דם מהמתרגלת שעמדה ראשונה בשורה. רופאה אחת גסת רוח ומאוד לא סבלנית, השמיעה קללות. הם חשבו שמשהו לא תקין עם המחט, אבל לא הצליחו להבין כיצד לסדר את זה. לאחר שמיצו את כל האפשרויות, הם דחו אותנו. עם זאת, מעט לאחר מכן הם זימנו אותנו שוב והחלו בלקיחת הדם פעם נוספת. הם חיברו צינור אחד למחט ואז הוציאו את הצינור כאשר התמלא דם. מבלי למשוך את המחט מהווריד, הם חיברו את הצינור השני למחט כדי למשוך יותר דם. בצורה זו, הוציאו מכל אחת מאתנו שני צינורות של דם, אך מעולם לא קיבלנו את תוצאות בדיקת הדם.

המוזר הוא שמחנה העבודה לא אסף דגימות דם מעצורות שלא היו מתרגלות פאלון גונג. למעשה, הם מעולם לא דאגו לשלומן או לבריאותן של העצורות. בדרך כלל כאשר מישהי ביקשה טיפול רפואי, השומרות התעלמו מכך. כשהן סוף סוף נענו לתחינתה של חולה, לעתים קרובות הם נתנו לה תרופות מיושנות שלא על פי מרשם של רופא. אם עצורה הייתה במצב רפואי קשה, היא הייתה צריכה לקבל אישור מהשומרות ולהוכיח שיש לה מספיק כסף בחשבונה כדי לכסות את ההוצאות, ולאחר מכן להמתין שיותר נשים יהיו חולות כך שהשומרות יכולות למלא מכונית בנשים ולהסיען בבת אחת לבית החולים.

תקרית חשודה נוספת התרחשה באחד הימים באפריל או במאי 2010, בין השעה 9.00 לשעה  10:00. בעת שעבדה איתנו בסדנה, מתרגלת פאלון גונג בשנות השלושים לחייה נלקחה לפתע על ידי השומרות ולא חזרה עד לשעה 15:00. כולנו דאגנו לה מאוד. כשהיא חזרה, היא סיפרה לנו שפקידי מחנה העבודה ניסו לכפות עליה ועל כמה עצורות נוספות מקבוצות אחרות ללכת לבית החולים. היא סירבה כיוון שלא הייתה חולה ולא ביקשה טיפול רפואי. השומרות התעקשו, אבל היא כל הזמן אמרה להן שלא תתאשפז.

במהלך ההמתנה, רופאי מחנה העבודה רימו אותה כדי שתאמין שזו בדיקה רגילה בלבד. בהתבסס על תיאורה, כמה מאתנו המתגוררות במקום הבנו שהיא נלקחה לבית הספר לרפואה שליד בית החולים שבשדרות ג'יי-פאנג. היא סיפרה לנו שהרופאים בבית החולים בצעו סוללה של בדיקות ובסופו של דבר טענו שחייבים לאשפז אותה באופן מידי לטיפול במחלת לב. לפני שהתחילה לתרגל פאלון גונג, כעשר שנים לפני התקרית היא אכן סבלה ממחלות לב, אבל היא מעולם לא חוותה שום בעיות בלב מאז שהחלה לתרגל.

היא סירבה בתוקף להישמע לצו האשפוז, כך ששומרות מחנה העבודה היו חייבות לקחת אותה בחזרה. השומרות דרשו ממנה לאחר מכן לשלם יותר מ-300 יואן כהוצאות רפואיות. היא טענה שהיא מעולם לא ביקשה מלכתחילה טיפול ושמחנה העבודה הוא זה שאילץ אותה ללכת לבית החולים. בסופו של הדבר, רשויות מחנה העבודה התעלמו מהנושא.

עם חשיפת קצירת איברים בכפייה, אני לא יכולה שלא לחשוב שצו האשפוז מצד אותו רופא היה קשור לקצירת האיברים. האם ייתכן שהתעקשותה שלא להתאשפז סייעה להציל את חייה?