התנסויות בטיפוח שלי

שיתוף מתוך הוועידה לשיתוף התנסויות של פאלון דפא בניו יורק 2010

ברכות, למאסטר! ברכות, מתרגלים עמיתים!

אני מתרגלת מניו יורק והייתי רוצה לדווח למורה ולמתרגלים על תהליך שעברתי בטיפוח שלי ובאימות של הפאלון דאפא. התחלתי לטפח ב -18 בדצמבר 1995. המאסטר בחמלתו הרבה טיהר את הגוף שלי, טיהר את הנשמה שלי והוביל אותי לצעוד בדרכי חזרה לאני האמיתי שלי. לא אוכל לתאר במילים את החסד והחמלה האינסופיים של בודהא.

קבלת הפא

לפני היציאה לגמלאות בסין עבדתי כמהנדסת מכונות. במרוצת השנים בשל העייפות והלחצים מהעבודה סבלתי קשות מחוסר שינה; היתה לי צהבת; כאבים ברגליים והיפר-אוסטיאוגניה. לעיתים תכופות עברתי טיפולים בבית חולים.

בני הצעיר הגיע לאטלנטה, ארה"ב ב-18בדצמבר 1995 והביא לי את הספרים היקרים "ג'ואן פאלון" ו"הפאלון גונג" ואת קלטת ההדרכה לתרגילים.

חוויתי בדיוק את מה שהמאסטר אמר, לאחר שקראתי את הספרים מספר פעמים: העליתי את הרמה שלי והבנתי איך עלי להתנהג, הבנתי רבות על תעלומות החיים שבעבר היו אפופות מסתורין. בשבועות הראשונים של לימוד הפא, הקאתי והיו לי שלשולים, אבל מהר מאוד עברתי את השלב הזה, כאילו לא קרה דבר. חשתי קלה כשעליתי במדרגות ולא התעייפתי, לא משנה כמה רחוק הלכתי.

מאז אותו רגע הרגשתי שלחיים שלי יש תכלית; גופי ונפשי עברו שינויים גדולים. כל המחלות שהיו לי קודם סולקו, כל הסימפטומים נעלמו. התמלאתי אנרגיה וכוח. ככל שעבר הזמן, נהניתי משיפור אדיר בבריאותי מלימוד הפא ומביצוע התרגילים.

מבחן של קארמת מחלה

בקיץ 2004 סבלתי מחום גבוה. אף אחד מבני משפחתי לא גר קרוב אלי, לכן אף אחד לא ידע על מצבי. בנוסף כולם היו עסוקים מאוד. ישנתי הרבה במשך ארבעה ימים; לא אכלתי ולא שתיתי וגם לא יכולתי לקום. כל עוד הייתי בהכרה מלאה אמרתי למורה במוחי: "אני תלמידה של המאסטר, מה שאחרים אמרו לא נחשב; אני מקשיבה רק למורה". אחר זאת שלחתי מחשבות נכונות לחיסול גורמי הרוע. הרגשתי שוב שאני נרדמת. זה נמשך ככה שוב ושוב במשך כמה ימים. הבן שלי הזמין אותי לביתו. הוא רצה לטפל בי. בעזרתה של בעלת הבית שלי, דיילת, טסתי לצפון קרוליינה. אחרי שהגעתי לביתו של הבן שלי נשארתי מרותקת למיטה במשך שבועיים, אך בהדרגה התאוששתי. קמתי והתעקשתי לעשות את הדברים הבאים היטב: מדיטציה, קריאת ספרים, ושליחת המחשבות הנכונות ארבע פעמים בכל יום. לאחר כמה ימים נוספים כבר הייתי מסוגלת לקום, נאחזת בשולי המיטה.

מיד לאחר שהתאוששתי קצת, המשכתי לשלוח את חומרי הבהרת האמת לסין ולעשות היטב את שלושת הדברים. התאוששתי מהר מאוד. העור שלי נהיה זוהר, כאילו כל הגוף שלי החליף את עורו. זה נתן לי להבין שאני חייבת ללמוד את הפא ברצינות, וגם לשמור על מחשבות נכונות ופעולות נכונות, ואז הכל ישתנה ונס יקרה. כך עברתי את המצוקה הגדולה הזו.

הצלחה בניקוי חדרי השירותים

כשהגעתי לתחנת NTDTV הייתי אחראית על בישול והניקיון. עזבתי את המטבח כאשר השף ועוזריו הגיעו. המטלות החדשות והגמישות שלי היו לעבוד בדלפק הקבלה בסופי שבוע בתוספת ניקוי חדרי השירותים. לא הייתי צריכה לבוא כל יום. לאחר זמן מה נקבעה מדיניות חדשה ב NTDTV: מתרגל צעיר החליף את כל המתרגלים המבוגרים בדלפק הקבלה. הודיעו לי שתפקידי הוא לנקות את חדרי השירותים של הגברים ושל הנשים כל יום, בשעות הפעילות היומית, לבחירתי.

לא הייתי מאושרת מזה שעלי לבוא כל יום. אם מישהו היה שואל אותי מה אני עושה בתחנת NTDTV, והייתי עונה, "ניקוי חדרי השירותים" זה לא נשמע יפה. אבל מיד הרהרתי בזאת: אני גמלאית: אינני יודעת אנגלית או מחשבים; מה אני יכולה כבר לעשות? חסר לנו כוח אדם; האם אני צריכה לתת למתרגלים הצעירים והמוכשרים לנקות את השירותים? לא, אני לא צריכה. עלי לעשות זאת ללא תנאים וללא החזקות. צריך לתת להם להתמקד בתוכניות הטלוויזיה.

יתר על כן, ברגע שקיבלתי את העבודה, עלי למלא את חובתי, לעשות את זה ללא הגבלת זמן, תנאי או גמול. אני לא יכולה לאכזב את המורה לגבי הציפיות שיש לו מכל תלמיד דאפא. כחלק של הגוף האחד אני צריכה לבצע את העבודה שלי ללא תנאים, בלי תירוצים, פשוט לעשות את זה היטב.

הבניין ישן מאוד; לעיתים קרובות השירותים נסתמים; בדרך כלל היינו מחכים למתרגל כדי לשחרר את הסתימה. לא חשבתי שזה היה קשה. בסך הכל זה רק מסריח ומלוכלך? אני לא מפחדת מזה. לקחתי על עצמי את האחריות. נזכרתי בסיפור מ"ג'ואן פאלון" – על המתרגל שהוצעה לו דירה במקום העבודה: הוא ויתר עליה למען מישהו אחר; אנשים שאלו אותו מה הוא רוצה, ותשובתו,

"אף אחד לא רוצה את האבן שעל האדמה שאנשים בועטים בה מפה לשם, אז אני ארים את האבן ההיא."

אם הוא יכול היה להתייחס לרווח והפסד בצורה זאת, מדוע אני לא יכולה לעשות אותו הדבר? אני לא יכולה פשוט להגיד "אני אקשיב למורה", לאמתו של דבר אני צריכה ליישם את המילים הלכה למעשה.

נקטתי ביוזמה כדי לבצע עבודות ניקיון נוספות – לשטוף את הרצפה במסדרון ובחדרי השירותים כל יום. בעיקר חדרי השירותים של הגברים – אני שוטפת אותם לעיתים קרובות כדי שלא יסריח ידיפו ריח רע. לעתים קרובות תחנת הטלוויזיה מזמינה לביקור אורחים חשובים מאד; חדרי השירותים חייבים להיות מוחזקים נקי. התייחסתי לעבודה זו באחריות מלאה. לא מתחתי קו בין מה האחריות שלי ומה לא, זה התפקיד שלי לשרת מתרגלים אחרים. אני מנסה כמיטב יכולתי במסגרת המגבלות שלי לתמוך ב-NTDTV.

אני גם עובדת עבור מחלקת הלוגיסטיקה. מעולם לא דחיתי עבודה שהאחראי עלי הטיל עלי, עשיתי הכל בזמן ובמיטב יכולתי. תחנת הטלוויזיה שלנו ממוקמת בבניין מסחרי, עם הגבלות רבות לגבי הכנת ארוחות. לאחר קבלת כמה תלונות על ריחות חזקים מבישול סיני, צמצמו את סוגי המאכלים שאפשר היה להכין עבור המתרגלים. מוניתי לבשל תבשילי בשר פעמיים בשבוע. חשתי מחויבות לעשות זאת היטב. מתרגלים רבים החמיאו לי על המאכלים הטעימים שלי, לכן הרגשתי שביעות רצון. תפקידי הוא לשרת את המתרגלים שלנו – לדאוג שיאכלו היטב שיתמלאו ובכך יהיו יותר אנרגטיים ויעבדו היטב על תוכניות הטלוויזיה.

אני גרה די רחוק מהמקום שבו אני עובדת. לוקח לי כמעט חמש שעות כדי לקנות בשר ולהגיע הביתה המאכלים ולהכין את המזון. עד גמר הבישול והבאתו לתחנת הטלוויזיה, עובר כמעט יום שלם. ולרדתה עליה והירידה מהרכבת התחתית היא הכי קשה – למעט מאד מתרגלים החיים בניו יורק יש מכוניות. התחבורה במנהטן גרועה. עלי לסחוב את כל סירי הבישולים הכבדים לבדי. זה נשמע מפחיד. אני אישה בת 70, איך יכולתי לשאת אותם למעלה ולמטה במדרגות של הרכבת התחתית? שלא לדבר על לעבור מרכבת אחת לשניה ללא מעלית או מדרגות נעות. אבל, הטיפוח הוא קסום ומדהים; תמיד היה מישהו שעזר כאשר עליתי או ירדתי במדרגות. לפעמים הייתה זו גברת עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות: לפעמים גבר בעל נימוסים מועדנים בחליפה ועניבה. לפעמים מישהו ירד במדרגות, רק כדי לעזור לי. בכל אחד מאותם הרגעים הייתי אסירת תודה למורה מעומק לבי. המורה רחום כל כך ודואג לכל תלמיד דאפא. כאשר לא יכולתי לסחוב דברים, תמיד הופיע מישהו כדי לעזור לי.

לאחרונה אף אחד לא היה בדלפק הכניסה בימי ראשון. התמניתי כממלאת מקום. קיבלתי את התפקיד. עכשיו חסר לנו כח אדם. אעשה כל מה שהם מבקשים ממני לעשות, בלי לשאול שאלות.

הפצת הדאפא לאנשים בסביבתי

לפני כמה שנים הגשתי בקשה לדיור, כגמלאית. בדרך כלל, זמן ההמתנה הוא שלוש שנים, אבל קיבלתי דיור תוך חודשיים. הדירה ממוקמת באזור הצפוני של הארלם במנהטן. הגעתי לתובנה מיידית: מקום זה הוא להצלת חיים ישויות חיות היות ואף אחד לא הגיע לכאן כדי להפיץ את עלוני הדאפא. התחלתי להפיץ את חומרי הדאפא בתחנות הרכבת התחתית הסמוכות. ההשפעה הייתה טובה. חלק מהאנשים הודו לי, חלקם רצו ללמוד את התרגילים; אחדים עזרו לי להפיץ את העלונים. בגלל שלא דברתי אנגלית, הצבעתי על כתובת אתר פאלון דאפא שבעלון, כולם הבינו.

תרומה כמיטב היכולת לפרויקטים של הדאפא

במשך כמעט עשר שנים תרמתי כסף לפרויקטים השונים של הדאפא. זה לא היה הרבה, כי המשכורת שלי הייתה נמוכה. תרמתי בעיקר לעיתון "אפוק טיימס", NTDTV, ולמטרות פרישה מהמק"ס. למרות שזה לא היה הרבה כסף, זה היה כדי לתמוך. רציתי להושיט יד לכולם ולתרום בכל פעם שהיה לי מעט כסף.

בימים אלה חסר כסף לכל הפרויקטים. מקורו של המעט שאני תורמת הוא מהכנסות שלי. כיום ממשלת ארה"ב מעניקה לי קצבת מחיה. עם ניהול חיים פשוטים, נשאר לי עדיין קצת כסף אחרי שאני משלמת עבור הדיור והמזון. אני משקיעה את כל כולי כדי לעשות היטב את הדברים להצלת ייצורים חיים ולהראות את הערכתי לחמלתו של המאסטר

בהתבסס על מצב בריאותי בעבר, לא היה מתאפשר לי לעמוד כאן היום ולדבר עם כולם, זה היה בלתי אפשרי לעשות את מה שעשיתי והשגתי עד היום. המאסטר נתן לי את הכל: את החיים שלי, כסף, וכל דבר אחר. אני חיה טוב מאוד עכשיו. מילים לא יכולות להביע את הבעת תודתי למאסטר.

חשיבות שליחת מחשבות נכונות

הבנתי את החשיבות של שליחת המחשבות הנכונות ארבע פעמים ביום. הטוב ביותר הוא, לא להחמיץ אף אחת מהן. אם הסביבה מאפשרת זאת, עדיף לשבת בתנוחת הלוטוס ולעשות את תנועות הידיים; לא משנה כמה אנחנו עסוקים, אנחנו צריכים להפסיק את כל מעשינו כדי לשלוח מחשבות נכונות. בזמנים המיועדים אנחנו לא צריכים לשוחח, או לדבר בטלפון, או לעשות דברים אחרים. את כל הדברים האלה אפשר לחדש אחרי ששלחנו מחשבות נכונות. אנחנו לא יכולים לשכב על המיטה כדי לעשות זאת. תנועות הידיים חייבות להיות נכונות. אנחנו צריכים להתייחס לזה ברצינות, ולא כלאחר יד; אחרת הרוע ינצל פרצות.

הוועידה האחרונה לשיתוף התנסויות בוושינגטון די.סי נתנה לי להבין עוד יותר, שתקופת תיקון הפא לא תאריך ימים ללא סוף. אנחנו חייבים להעריך תקופה זו, לעבוד יותר בהתמדה, לסייע למאסטר במהלך תיקון הפא ולהציע הצלה חיים לישויות החיות.

תודה למאסטר, תודה למתרגלים העמיתים.