לעיתים קרובות המתרגלים המקומיים שלנו אינם מסכימים בנושא המהירות שעלינו לקרוא את הפא בזמן הלימוד בקבוצה. אחדים חושבים שרק על ידי קריאה איטית הפא יכול להיקלט בצורה מספקת; אחרים חושבים שלקרוא מהר זה יותר יעיל ואפשר לקרוא הרבה יותר. מאחר ששתי הדעות נשמעות הגיוניות, אין תמימות דעים.

המאסטר אמר:

"…, שכשתלמידי דאפא עושים דברים ביחד, אתם צריכים באמת לשתף פעולה היטב זה עם זה." ("לימוד הפא בועידת הפא בבירת ארצות הברית 22 ביולי 2006")

בפא נדרש שראשית המתרגלים יתחשבו באחרים, ולכן בנושא לימוד הפא הקבוצתי עלינו לדרוש תחילה אותו דבר מעצמנו. המאסטר גם אמר:

"כשאתה נתקל במשהו, הגישה הטובה ביותר היא לא להסתער קדימה ולהתווכח עם אחרים, לדחוף את דרכך קדימה, ולמהר ולרדוף אחרי פתרון. ותרו על ההחזקות שלכם, קחו צעד אחורה, ותפתרו את זה." ("לימוד הפא בועידת הפא בבירת ארצות הברית 22 ביולי 2006")

המאסטר גם אמר: (תרגום זמני לא מדויק)

"מטרת לימוד הפא היא לתת לך להבין. הבנת הפא זה הדבר החשוב ביותר. כשאתם לומדים את הפא עליכם להבין את כוונת המילים שאתם קוראים. לפחות עליכם להבין את משמעותם על פני השטח. אם אתה אומר "שכחתי את מה שרק זה עתה קראתי" אל תהייה מוטרד מזה. זאת אינה בעיה. פשוט המשך ללמוד." (לימוד הפא בוועידה בקנדה" טורונטו, 23 במאי 1999)

הבנתי מזאת שלא חשוב כמה מהר או לאט מישהו קורא את הפא. כשאנחנו קוראים יחד בקבוצת לימוד הפא, אם אלו שקוראים מהר יכולים להתחשב בקבוצה ולהאט קצת, והאיטיים יכולים להגביר קצת את מהירות הקריאה, כולנו נקרא באותו קצב. כשנגיע למצב הזה ארגיש שהקבוצה היא גוף אחד וכל אחד רגוע ושליו, ואז לא יהיו שום פערים.

המאסטראמר:

"הרמת הרמה שלך בטיפוח תרגול הוא הדבר החשוב ביותר." (הרצאת הפא בוועידה הראשונה בצפון אמריקה 1998) (תרגום זמני, לא מדויק)

עכשיו אני מבין שאם קיימת בעיה, הבעיה עצמה אינה הדבר החשוב ביותר; במקום זאת לוותר על העצמי ולהתאמץ לתאם פעולות היטב כדי להשתפר יחד זה טיפוח אמיתי.

אנא בטובכם הצביעו על כל דבר שאינו הולם.