עם פירוק מחנות העבודה בכפייה בזה אחר זה בשנה האחרונה, החליפה המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) מהלכים במהירות למיקום אחר – מרכזי שטיפת מוח. זאת כדי שתוכל להמשיך את רדיפתה נגד הפאלון גונג.

מרכזים לשטיפת מוח שמקורם בתקופת "מהפכת התרבות הגדולה" בסין (תקופת שלטונו של מאו דזה-טונג) הוקמו מחדש ב-2001, שנתיים לאחר שהחלה הרדיפה נגד הפאלון גונג. ג'יאנג דזה-מין, לשעבר מנהיג המפלגה, הורה להמשיך להפעיל את המרכזים בכל מחיר. מרכז דיאן-דזי לשטיפת מוח כפי שדווח באתר מינג-הווי, הוא אחד מתוך 157 מרכזים הידועים בסין.

בכירים במרכזים לשטיפת מוח (המכונים לשם הטעייה בשם "מרכז ללימודי משפט"), מבצעים מעצרים שרירותיים וכליאת מתרגלים ללא הליך משפטי חוקי. הם עובדים ישירות תחת "משרד 610", סוכנות שיש לה כוח מעל החוק ושהמטרה העיקרית להקמתה הייתה לרדוף מתרגלי פאלון גונג.

מלבד כליאה בלתי חוקית ושטיפת מוח אינטנסיבית, משתמשים הסוהרים בשיטות עינויים אכזריות ביותר, בניסיון לשבור את המתרגלים ולאלץ אותם לוותר על אמונתם.

הכניסה למרכז דיאן-דזי לשטיפת מוח בעיר לאי-ג'ואו בשאן-דונג

מעצרים בלתי חוקיים וכליאה

בין ה-3 במארס 2014 ל-14 בו, נעצרו 5 מתרגלי פאלון גונג בלאי-ג'ואו באופן בלתי חוקי ונכלאו במרכז דיאן-דזי לשטיפת מוח. כל החמישה סבלו מעינויים אינטנסיביים תוך כדי הנסיונות לשטוף את מוחם.

שניים מהם גב' לי יאן-הונג ומר ג'אנג קוי-דונג נעצרו לאור היום במקומות עבודתם על ידי שוטרי "משרד 610" המקומי. שאר השלושה מר ג'י יון-פנג, גב' ג'יא שואו-פאנג וגב' הואו שואה-לינג נעצרו כשחילקו חומרי הבהרת העובדות לגבי הפאלון גונג.

גב' לי ומר ג'אנג שוחררו אבל שלושת האחרים הועברו למרכז המעצרים בעיר ולאחר מכן למרכז דיאן-דזי לשטיפת מוח.

מרכז דיאן-דזי הוקם בפיקוח ישיר של "משרד 610", ומאפשר לבכירים במק"ס לכלוא מתרגלים מקומיים ללא הליכי משפט וללא הליכים חוקיים.

מרכזים לשטיפת מוח מכונים "מרכזים ללימודי משפט"

מרכז לשטיפת מוח מכונה מרכז ללימודי משפט ונראה בית ספר חוקי בעיני הציבור. האמת היא שהכלואים בו נעצרים ללא צווי מעצר, צווים מנהליים, או אישור סוכנויות הביטחון הציבורי. לכלואים במרכזים אין כל זכויות בסיסיות והם נתונים לשטיפת מוח אינטנסיבית ועינויים.

המרכז גובה סכום כסף גדול מכל מתרגל כדי לכסות את "ההדרכה" והוצאות המחייה. היו מתרגלים שאילצו אותם לשלם 5,000 יואן עבור 10 ימי "שיעורים" (לשטיפת מוח ול"חינוך מחדש").

סעיף 37 בחוקה הסינית קובע: "החופש האישי של אזרחי סין אינו ניתן להפרה. אסור לעצור אזרח אלא באישור או החלטה של משרד התביעה העממי, או בית הדין. המעצרים צריכים להתבצע על ידי סוכנות הביטחון הציבורי. מניעה או הגבלה בלתי חוקית של החופש האישי של האזרח באמצעות כליאה או אמצעים אחרים אסורים; חיפוש אישי בלתי חוקי של האזרח אסור".

עצם קיומם של מרכזים לשטיפת מוח הוא בניגוד לחוקה. ובכל זאת, הרשויות והסוהרים שם מתעלמים ביודעין מהחוק ומפרים אותו, הכול בשם "לימודי משפט".

במשך יותר מעשור שנים יותר מאלף מתרגלים היו עצורים במרכז דיאן-דזי לשטיפת מוח.

הפרה אלימה של הנורמה

אחד הסוהרים ממרכז דיאן-זי לשטיפת מוח העיר פעם: "אם נוכל לגרום למתרגל או מתרגלת להכות מישהו, לקלל, לעשן או לשתות אלכוהול, הם ייחשבו ככאלה שעברו 'שינוי'".

כדי להשיג את המטרה הזאת, עושים הרשויות והסוהרים כל מה שביכולתם כדי לשבור את כוח רצונם של המתרגלים. לדוגמה, מונעים מהם שינה לעתים קרובות במשך ימים רצופים, כופים עליהם לצפות בתכניות תעמולה של המק"ס המשמיצות את הפאלון גונג, מעליבים אותם, מאיימים עליהם ומענים אותם בצורה אכזרית.

אחת מצורות העינויים השגרתיות ביותר היא "התלייה הגדולה" שבה ידיו של המתרגל כבולות כל אחת בנפרד למעקות שתי מיטות, או לשני כסאות הנשענים על הקיר, למשך תקופות זמן ארוכות. כל משקל גופו נסמך על הידיים והזרועות.

להלן סיפוריהם של 3 מתרגלים שסבלו במרכז דיאן-דזי.

1. מר פאן יו-ג'ון

מר פאן נעצר במקום עבודתו ב-25 ביוני 2008. סוכני ביטחון פנים ומשרד 610 המקומי בזזו את ביתו וחקרו אותו בעינויים קשים במשך 48 שעות. כתוצאה מכך מר פאן הפך מבולבל וחתכים וחבלות כיסו את גופו. ידיו היו חסרי תחושה והוא לא יכול היה למתוח את אצבעותיו.

בהגיעו למרכז דיאן-דזי תלו אותו הסוהרים על הקיר בתלייה הגדולה. בידיעה שמתרגלים אינם שותים או מעשנים, החדירו סיגריות בוערות לתוך אפו ואטמו את פיו, מה שגרם לו כמעט לחנק.

שחזור עינויים: הכנסת סיגריות בוערות לתוך האף

בה בעת שכמה סוהרים החזיקו בו בכוח, אחד תפס בשערו, אחד צבט ואטם את אפו וכמה סוהרים ניסו לשפוך בירה לתוך גרונו. מר פאן סגר בחוזקה את פיו והתנגד. סוהר נוסף הצטרף והכה בו באגרוף בבטן. ברגע ששאף אוויר דרך פיו, שפכו הסוהרים בכוח את הבירה לגרונו. בעודו ניאבק בהם, תלש מר פאן את הכבלים מהקיר. לאחר מכן הפשיטו אותו עירום, צילמו אותו וכתבו מילים מעליבות על גופו.

מאוחר יותר קשרו את רגליו ביחד ותלו אותו רק על ידיו. הם דחפו אותו הנה והנה והוא התנדנד קדימה ואחורה כשהם מכים בו ללא רחמים. האזיקים חתכו בבשרו וגרמו לו לפציעה קשה. גם בית החזה נפגע חמורות. והיו לו גם פגיעות פנימיות. בכל פעם שנשם או השתעל הוא סבל מכאבים עזים.

שחזור עינויים: תלייה מאזיקי הידיים

2. עדותו של מר לי יו-פו

ב-29 ביולי 2008, בסביבות השעה 22:00 בעודי קורא בספר, פרצו שוטרים לביתי ועצרו אותי. הם לא הציגו מסמכי זיהוי כלשהם או צו מעצר. הם דחפו אותי לרצפה, כפתו אותי ונשאו אותי החוצה.

צעקתי: "פאלון דאפא הוא טוב". כדי להשתיק אותי הם רצו כשהם גוררים אותי כ-30 מטר על המדרכה. הייתי יחף ולבשתי רק חולצה ומכנסיים קצרים. אבנים, חול ולכלוך שרטו ופצעו את כל גופי.

היו לי חתכים על הברכיים, על המרפקים, הכתפיים ועל הגב. הפצעים הפתוחים התמלאו לכלוך. דם נזל מכל מקום. כשעצרו בסופו של דבר, נבהלו הסוהרים למראי. אבל זה לא מנע מהם לקשור אותי ולעזוב אותי זרוק בגשם ברגע שהגענו למרכז דיאן-זי לשטיפת מוח. הכאב היה בלתי נסבל. הגשם שטף את הדם וכתמים ממנו נותרו על החולצה.

לאחר מכן הכניסו אותי לחדר עם שני כסאות מקובעים לקיר. הרימו את זרועותיי וכפתו כל אחת לכיסא. בכל פעם שידיי צנחו, האזיקים חתכו בבשרי עד העצמות.

הפצעים הזדהמו והתמלאו מוגלה. זבובים ויתושים עטו עליהם, כשהם עוקצים את הפצעים הפתוחים. שלושה שוטרים השגיחו עלי מקרוב. אסור היה לי ללכת לשירותים ומנעו ממני שינה. בכל פעם שנרדמתי אחד מהם סטר על פניי להעיר אותי.

פעם תלו אותי במשך 4 ימים ולילות. כשהורידו אותי לבסוף למטה ידיי נעשו חסרות תחושה לגמרי ונפוחות ביותר. כפות רגליי היו כה נפוחות שלא יכולתי לנעול אפילו נעלי בית.

הסוהרים שתו כמה כוסיות בארוחת הערב והחליטו הסוהרים לתלות אותי שוב. אחר כך אחזו בראשי, צבטו את אפי ופתחו את פי בכוח. הם שוב שפכו בירה לתוך גרוני. שיניי התרופפו ממקומן ואפי שתת דם.

הם ניסו גם לכפות עלי לעשן סיגריות. כשסירבתי, הם נשפו את העשן לעברי. אחרי ימים של עינויים בלתי פוסקים ומניעת שינה, איבדתי את ההכרה ואפילו לא הרגשתי כשדקרו אותי במחטים.

פעם אחת כפתו אותי באוגוסט תחת מנורה בחצר כדי "להאכיל את היתושים", כפי שהם קראו לזה. היה חם ולח והם השאירו אותי כך במשך 3 שעות.

אחרי ארוחה וכמה משקאות בלילה, ניסה אחד הסוהרים להצליף באברי המין שלי במקל מעץ. התנגדתי בכל כוחי ולבסוף הוא ויתר. הסוהרים כפתו את ידיי למעקה המיטה ממתכת והותירו אותי במשך כל הלילה בתנוחה לא נוחה בה לא יכולתי לעמוד ישר ולא לשבת בישיבה שפופה.

עינו אותי במשך 7 ימים ולילות במרכז לשטיפת מוח. הם ניסו עלי את כל הטקטיקות ולבסוף ויתרו. לאחר מכן הועברתי למרכז המעצרים בעיר.

3. עדותה של גב' ג'או צ'ייה

בתקופה של לפני אולימפיאדת בייג'ינג 2008 החל גל מעצרים נרחב של מתרגלי פאלון גונג. ב-4 ביוני פרצו שוטרים פרצו לביתי בלאי-ג'ואו , החרימו לי ספרי פאלון גונג ונגן MP3 ולקחו אותי למרכז דיאן-זי לשטיפת מוח.

שחזור עינויים: התלייה הגדולה

ברגע שהגעתי לשם החלו לענות אותי. תלו אותי בזרועותיי עד שהכאב היה בלתי נסבל וכול גופי החל לרעוד. הרגשתי כאילו חיי עומדים להסתיים. כשהבינו שאני על סף התמוטטות, הורידו אותי הסוהרים למטה. כשהרופא מדד את לחץ הדם שלי, אחד הסוהרים פלט בלי משים: "ג'או צ'ייה, מדוע לחץ הדם שלך כזה גבוה?" הם לא סיפרו לי כמה גבוה היה לחץ הדם.

לאחר מכן הושיבו אותי בין שתי מיטות כשידיי פרושות לצדדים וכל יד כפותה בנפרד לגב אחת המיטות. הייתי חלשה מאוד ומסוחררת, ראיתי שחור מול העיניים ורציתי להקיא. המוח שלי התרוקן. קשה לתאר כיצד מרגישים כשדוחפים אותך עד קצה גבול יכולת הסבל שלך.

לאחר 3 ימים העבירו אותי למרכז המעצרים ושוב החזירו אותי למרכז לשטיפת מוח. סוהר וסוהרת כפתו אותי לשתי מיטות במשך 9 ימים. לא הרשו לי לישון והכריחו אותי לצפות בתכניות טלוויזיה המכפישות את הפאלון גונג בפול-ווליום.

ביום החמישי הייתי עייפה מאוד והתחלתי להירדם. הסוהר התיז מים קרים על פניי עד שכל בגדיי נרטבו. במשך כמה ימים מנעו ממני אוכל ומים ולא הרשו לי ללכת לשירותים. העינוי הנפשי היה גדול מהכאב הפיזי. איני יודעת איך מצאתי את הכוחות לעבור זאת.

פעם, אחת הסוהרות מ"משרד 610" תפסה בשערי, משכה אותי מהכיסא והכתה אותי. השערות יצאו ממקומן. לא אכנס לעוד פרטים, אבל הסוהרים היו מטורפים, מרושעים ולא אנושיים.

עדותו של שוטר צבאי בגמלאות: שלא תטעו, השלט "מרכז ללימודי משפט" הוא כיסוי למרכז לשטיפת מוח