הקיסר קאנג-שי משושלת צ'ינג ( 1722-1622) נחשב כאחד הקיסרים הגדולים בתרבות סין העתיקה.

בצעירותו, קאנג-שי היה תלמיד חרוץ מאוד. האגדה מספרת שכל מאמר שקיבל ממורו, הוא קרא 100 פעמים, העתיק אותו 100 פעמים, ושינן אותו 100 פעמים. לכל אורך חייו הוא אהב מאוד לקרוא.

כשהיה בן חמש עשרה, הוא התחיל לנהל עניינים פוליטיים באופן עצמאי. הוא קם בשעה ארבע בבוקר בכל יום, אירח פגישות משפטיות של חצר המלוכה מוקדם בבוקר ואחר הצהריים נפגש עם פקידים בכל רמה של השלטון מכל הארץ.

הבקיאות שלו בפרטיה של כל מדינה הדהים וריגש את הפקידים מרחבי המדינה, ונסך בהם השראה להיות שקדנים גם כן. בלילה הוא קרא מכתבים מהפקידים והשיב להם.

יום אחד, קאנג-שי שאל פקיד האחראי על החקלאות כמה אדמה יש לאדם בממוצע. התשובה הייתה 1.5 אקרים.

הקיסר קאנג-שי אמר, "איני צריך לקבל מזון בחינם מאזרחיי, אז אטפל גם אני בשטח חקלאי של 1.5 אקרים".

הוא גידל ירקות, חיטה ואורז, והשקה ודישן את השדה בעצמו.

הקיסר קאנג-שי שם לב ששתיל אורז אחד בשדהו גדל יותר מהאחרים. בסתיו הוא אסף זרעים מהשתיל הזה וזרע אותם באביב הבא.

בדרך זו קאנג-שי גילה זן טוב של אורז שהתאים לאקלים בצפון המדינה. הוא שיווק אותו לאיכרים שהרוויחו מאוד מכך.

בעקבות התרגול שלי בפאלון גונג, הבנתי עכשיו שעל ידי השקדנות שלו, קאנג-שי קיבל עזרה מהשמים, כדי שיוכל לייסד את תור הזהב של תקופה רבת שפע.