בתקופת שלושת הממלכות, חי מדינאי ואסטרטג מפורסם בשם ג'וּגֶה ליאנג. תפקידו הבכיר ביותר היה ראש ממשלה. המכתב שלהלן הוא מכתב שכתב לבנו, ג'וגה צ'יאו.

"המכתב לבן" של ג'וּגֶה ליאנג

"התנהגותם של אנשים בעלי יכולות ויושרה תלויה ברגשותיהם העמוקים, הכוללים תודעה שלווה והיכולת למרכז ולאזן את האנרגיה האישית. אדם צריך לטפח גוף ותודעה. טיפוח דורש מאדם להיות מודע למעשיו ולהיות נחוש. אדם לא יכול לדעת בברור את מטרתו, אם הוא לא לוקח בקלילות תהילה והון. אדם לא יכול להבין סטנדרטים נרחבים, אם תודעתו לא שלווה. אדם צריך לספוג פנימה לחלוטין את כל מה שהוא לומד וללמוד בחריצות ללא הרף כדי לפתח את כישרונו.

יכולותיו וחוכמתו של אדם לא יכולים לצמוח אם הוא לא לומד בנחישות. אדם לא יוכל להשיג את מטרתו למרות הלמידה, אם הוא אינו ברור לגביה. אדם בעל גישה עצלנית ורשלנית ורודף אחר נוחות לא יכול לעורר את נשמתו. כאשר אדם הוא קל דעת וחם מזג הוא לא יכול לעצב את הטמפרמנט שלו. לכן, כשנעוריו של אדם חולפים ורצונו נשחק, לבסוף הוא יהפוך לאדם שלא השיג דבר. בסופו של דבר, האדם יהיה חסר תועלת לחברה. באותו זמן, לא יישאר בשבילו דבר לעשות, מלבד לחיות בעולמו הקטן והצר ולחשוב בעצב מה הוא החמיץ".

"המכתב לאחיין" של ג'וגה ליאנג

"לאדם חייבות להיות שאיפות אצילות ומבוססות. הדרך היחידה בשביל אדם להשיג את שאיפתו להשתנות באמת מבפנים היא להעריץ אנשים ראויים מזמנים עברו, לוותר על תאווה ולנטוש כל דבר שמעכב את ההישגים שלו. אדם חייב להיות מסוגל להסתגל לכל מצב נתון, להתעלם מהשטחיות, להקשיב לאחרים, לבטוח ולהאמין בזולת ולהיות נדיב. כאשר האדם מיישם את החוכמה הזו, אפילו כאשר הוא סובל מנסיגות ועיכובים הוא לא ייפגע באופיו ובאינטרסים שלו. לכן הוא לא צריך לדאוג להשיג את מטרתו. אם האדם אינו יציב ונחוש, רוחו לא כנה והוא לא יצליח. כמו כן הוא ייכנע לגחמה, יישאר מעורפל במחשבה וכבול על ידי תאווה. אדם כזה לבסוף באופן בלתי נמנע יישאר אדם רגיל או אפילו גרוע יותר".