בזמנים הקדומים בנושא הלמידה אנשים שמו דגש על אימון ועל מאמץ ללא לאות המשולב בעקביות ונחישות. הרעיון הוא לא ללמוד קשה יום אחד ולהתעצל במשך עשרת הימים הבאים אחריו. במילים אחרות, האמונה הרווחת הייתה שאדם צריך להיות קפדן עם עצמו ולא להתעצל. כאשר האדם עושה את מיטב יכולתו הוא ישיג את מטרתו. אמרה ישנה אומרת: "קרא את הספר 100 פעמים ובאופן טבעי אתה תבין את המשמעויות שלו". להלן שני סיפורים המדגימים את גישתם של הקדמוניים ללמידה.

בתקופת שושלת דונג –ג'ין המשורר הידוע טאו יואן-מינג היה מלומד אציל ואיש אשכולות. אדם צעיר שאל אותו: "אני מעריץ אותך משום שאתה אתה איש אשכולות. האם תוכל לומר לי מהי הדרך הטובה ביותר ללמוד?". טאו יואן – מינג ענה: " אין דרך שהיא הטובה ביותר. אם תעבוד קשה, תתקדם. אם תתעצל, אתה תשתרך מאחור". הוא הוביל את הצעיר בידו לשדה. הוא הצביע על נבט קטן ושאל את הצעיר: "התבונן בקפידה האם אתה רואה אותו צומח?". הצעיר הביט בנבט זמן רב ולבסוף ענה: "אני לא רואה אותו צומח". טאו יואן מינג אמר: "באמת? אם כך כיצד נבט קטן הופך לצמח גבוה? למעשה הוא צומח בכל רגע. אולם, איננו יכולים לראות זאת בעיניים שלנו. אותו דבר הוא לגבי עקרון הלמידה. הידע שלנו גדל מעט בכל פעם. לפעמים איננו ערים לכך, אבל אם אתה מתמיד, אתה תעשה התקדמות גדולה."

טאו יואן –מאן הצביע על אבן להשחזת סכינים שהייתה ליד נחל ושאל את הצעיר: "מדוע הצד הקעור של האבן שחוק כמו אוכף?". הצעיר השיב: "משום שאנשים משתמשים בה להשחיז סכינים בכל יום". טאו שאל: "אם כך, מתי בדיוק האבן קיבלה את הצורה הזו?". הצעיר הניד בראשו. טאו יואן מינג אמר: "זה משום שהאיכרים בכל יום השתמשו בה. למידה היא אותו דבר. אם לא תתמיד כדי לשמור על רמה מסוימת אתה תיסוג לאחור". לבסוף הצעיר ירד לסוף דעתו. הוא הודה לטאו יואן- מינג. טאו כתב בשבילו את המשפט הבא: "למידה בנחישות היא משולה לנבט באביב. הוא צומח למרות שאיננו יכולים לראות את גדילתו היומית. התעצלות משולה לאי שימוש באבן להשחזת סכין. אדם יפסיד אם הוא לא יתמיד בלמידה".

גו יאן וואנג היה היסטוריון ידוע בתקופת שושלת נאן. הידע שלו כלל תחומים רבים. אנשים רבים באו לשאול אותו שאלות. פעם אחת, הו שואן ,שבנו של חברו, שאל אותו:
"קראת כתובים רבים. אני רוצה לשאול אותך האם יש קיצור דרך בלמידה". לאחר שחשב לרגע, גו יאן וואנג הצביע על עץ מלא עלים ואמר: "אם אתה רוצה לדעת את קיצור הדרך תצטרך להתבונן בעץ הזה". הו שואן התבונן בעץ מלמטה עד למעלה שלוש פעמים אך לא יכל למצוא שום דבר יוצא דופן. הוא פנה ל גו יאן וואנג: "אני עיוור מדי כדי לראות משהו. אנא הנחה אותי". גו יאן וואנג אמר: "עם מערכת השורשים שלו העץ יכול לגדול להיות חזק וגבוה. עם הגזע העבה והחזק שלו העץ יכול להצמיח עלים עבים. רק עם מטרה נעלה ואמונה יציבה אדם יכול להשיג עתיד בהיר. קח את העץ כדוגמה. העץ מגדל טבעת בכל שנה בתהליך מתמשך. אדם צריך להיות נחוש. קח צעד אחד קדימה בכל פעם. זהו המפתח".

מאותו יום ואילך הו שואן נרגע כדי ללמוד. הוא השתפר במהירות. חבריו שאלו אותו:" אתה מכיר היטב את הספרים האלה עד כדי כך שאתה יכול לדקלם אותם מהסוף להתחלה. מדוע אתה ממשיך לקרוא אותם?". הו שואן השיב: "אין קיצור דרך בלמידה. אדם צריך לקחת צעד אחד בכל פעם. אני עדיין לא הוארתי לעקרונות רבים ולמשמעויות העמוקות בספרים אלו. לכן אני צריך לחזור עליהם כדי ללמוד משהו חדש בכל פעם". גו יאן וואנג לימד ילדים: "עץ קטן אוהב את השמש. משום שהוא רוצה לגדול ולהפוך לעץ גדול וחזק.
לאדם, מטרתו בחיים היא להיות אדם טוב אשר מועיל למדינתו ולעם שלו. זה חשוב שיהיו לאדם מטרות. כשזה נוגע ללמידה, זה חשוב להיות עקבי ולא לוותר משום סיבה".

הקדמונים האמינו שלמידה היא גם תהליך של שיפור המוסריות שלהם. המפתח ללמידה הוא הרצון לעבוד קשה ועקביות. למידה בעקביות היא הדרך הטובה ביותר ללמוד.