שלומות מתרגלים עמיתים,

הייתי רוצה לשתף את הבנותיי בנושאים מסוימים להם שמתי לב בתקופת הטיפוח שלי.

היום הגיעה לביתי מתרגלת ורצתה לשתף איתי. עבדתי על פרויקט מסוים אך הנחתי אותו כדי להקשיב לה, למתרגלת העמיתה.

היא דיברה ללא הפרעה במשך כשעה ואני הקשבתי לה בסבלנות. המצוקה עליה דיברה לא נראתה לי כמשהו גדול היות וזה היה קשור לנושא של שין-שינגבין שני מתרגלים עמיתים.

מאחר שלפעמים אני שומעת ממתרגלים אחרים אותו דבר, חשבתי על רצונה לשתף עימי. אני חושבת שקיימת איזו אי הבנה בכוונת המילה "לשתף". לעיתים קרובות אני שומעת שמתרגלים מדברים על רצונם לשתף ,במקום לחפש פנימה ולמצוא מה גרם למצב מסוים, הם מספרים על חוסר ההגינות הקיימת בחיים או מה לא בסדר עם האחרים.

אנחנו מטפחים ברמות שונות ולפעמים למתרגלים יש את הצורך לשתף, אך לפי הניסיון שלי, הרבה מהדברים שמתרגלים אחדים חושבים כשיתוף הם למעשה חיפוש בחוץ אצל האחרים, בו בעת שטיפוח אמיתי הוא חיפוש ברוגע בתוכנו. כשאנחנו באמת רגועים בתוכנו אנחנו עושים את שלושת הדבריםבנפש שקטה ולב רגוע ואז אין כל צורך בשיתוף השווא.

בהיתקלות במצבים קשים עלינו לחפש רק בתוכנו, ולראות היכן הקשר לבעיה שנמצא בתוכנו. הבנתי האישית היא שעלינו להיות אחראים כלפי מתרגלים עמיתים ולא לבזבז את זמנם כשאנחנו בעצם מחפשים את תשומת ליבם. עלינו להיות כמובן גם אחראים כלפי עצמנו, ובמקום לבזבז זמן על דיבורים, להתמקד בעשיית הדברים שעלינו לבצע.

לפעמים כשמופיעים קשיים אני אומרת לעצמי "מה יכול להזיז מקום שאין בו כלום?" אם משהו זז בתוכי (גורם להגיב) אזי יש לי איזו החזקה. המורה אמר:

"לדוגמא, אם בקבוק מלא בדברים מטונפים סגור בחוזקה ונזרק אל המים, הוא ישקע היישר לקרקעית. אתה תזרוק מעט מהתוכן המלוכלך שלו, ככל שתרוקן את הבקבוק כך הוא יצוף גבוה יותר במים. אם הוא יתרוקן לחלוטין, הוא יצוף לחלוטין על פני המים. במהלך הטיפוח-תרגול שלנו, עליך לנקות כל מיני דברים רעים בגופך, כך שתוכל לעלות למעלה. התכונה הזאת של היקום בדיוק משחקת את התפקיד הזה." ("ג'ואן פאלון", הרצאה ראשונה, "מדוע הגונג לא גדל עם התרגול")

"אני נמצא בין אנשים רגילים ועדיין עושה משהו עם עשייה – זאת אומרת להציל אנשים – לבי מוקדש להצלת אנשים. אבל כמה שקטים היו לבותיהם? הם היו שקטים בצורה מפחידה. היה סביר אם אדם אחד היה מגיע לשקט הזה. אבל עם ארבעה-חמישה אנשים שיושבים שם עם שקט כזה, זה הזכיר אגם של מים רוגעים עם שום דבר בפנים." ("ג'ואן פאלון", הרצאה שלישית, "בטיפוח-תרגול צריך להתמקד בדרך אחת")

הבנתי היא ששיתוף על בסיס הפא אודות הבנותינו, זה בסדר, אך כשעושים זאת מתוך כוונה להתלונן, להתפאר או בגלל החזקה לקשר חברותי – זה לא מקובל עלי. אינני מדברת על שתיקה קיצונית, היות שעלינו לדבר ועלינו לבצע את עבודתנו ולהבהיר את אמת, אני מתכוונת למצב השקט הפנימי – נפש שקטה.

כשאנחנו מוותרים על העצמי (חוסר אנוכיות מוחלט) לא נרגיש צורך לדבר על דברים שאינם תורמים לעשייתנו את שלושת הדברים שהמורה ביקש מאתנו לעשות.

אנא ציינו כל דבר שאינו בהתאם לפא.