דברים שנשא מנכ"ל "אפוק טיימס" בישראל, גלעד סלונים, בעצרת לציון 12 שנה לרדיפה שהמפלגה הקומוניסטית השולטת בסין מנהגלת נגד מתרגלי הפאלון גונג (מובאות)

(…)

100 מיליון אנשים השואפים להיות לאנשים כמה שיותר טובים, כמה שיותר אדיבים ומתחשבים הפכו להיות מטרה של לקלגסים של המפלגה הקומוניסטית הסינית. 100 מיליון אנשים הפכו להיות נרדפים בצורה האכזרית ביותר שידעה ההיסטוריה.

מאז ועד היום, במשך 12 שנה, הרדיפה האכזרית הזו נמשכת בצורה אינטנסיבית וקשה.

האירועים הקשים מתרחשים מאחורי חומת הברזל שהעמידה המפלגה הקומוניסטית הסינית רחוק מאוד מעיני העולם ורחוק מאוד מעיני התקשורת הבין-לאומית.

עיתון "אפוק טיימס", בכל התקופה הזאת, הצליח להוציא פיסות מידע נדירות מתוך סין, המתארות תמונה קשה וכואבת של רדיפה אכזרית שכמוה לא נראתה בהיסטוריה.

מהעדויות שהכתבים האמיצים של "אפוק טיימס" הצליחו להביא מתוך סין מצטיירת תמונה שכוללת קודם כל רדיפה אידיאולוגית, שטיפת מוח אגרסיבית וכמות עצומה של שקרים שמציגים אנשים טובים כפושעים, כאנשים מסוכנים שמותר לפגוע בהם כדי להגן על המולדת.

היבט נוסף של הרדיפה שעולה מהעדויות היא רדיפה פיזית קשה נגד מתרגלי הפאלון גונג: תיאורים מזעזעים של מחנות עבודה בכפייה ומרכזים לחינוך מחדש הכוללים שיטות עינויים מזעזעות, שכאשר שומעים את התיאור שלהן הנפש לא יכולה לעמוד בזה: התעללות מינית, מניעת שינה, שטיפת מוח פיזית הזרקה של סמים פסיכיאטריים – הכל במטרה לרסק את האדם מהיסוד.

(…)

היבט נוסף וכואב של הרדיפה הזאת הוא דבר שכמוהו לא נודע בהיסטוריה, שבו כל האנשים הנרדפים הופכים לבנק איברים חי. תופסים אותם מרכזים אותם, ומשווקים את האיברים שלהם למרבה במחיר.

עדויות רבות שנאספו מראות בצורה חד משמעית שזה קרה וזה קורה. הדבר הזה הביא אמנם לשינוי חוקים ונהלים במדינות המערב וגם בישראל, אבל זה עדיין לא הגיעה לתודעה של הציבור המרכזי במדינות המערב.

כשרואים את התמונה הכוללת אי אפשר שלא להזדעזע, להתרעש, מגודל ועוצמת הרוע. מגודל ועוצמת הכאב, ומגודל ועוצמת הגבורה שיש לאותם אנשים פשוטים, טובי לב, שלא נשברים, וממשיכים לצעוק את האמת בקול גדול: אנחנו רק רוצים לחיות את החיים שלנו בצורה שלווה.

האירועים שחלו בחודשים האחרונים במזרח התיכון, שראינו בתוניסיה לוב, סוריה, תימן, בחריין – הראו לנו מה קורה לדיקטטורה כאשר סכר השליטה של המפלגה נפרץ והמידע האמיתי מתחיל לצאת החוצה. ראינו שברגע שהאמת יוצאת לאור לא ניתן לדכא יותר את הרוח האנושית. לא ניתן לעמוד בפני פרץ המחאה של האזרח התמים הפשוט שמבקש את מה שניתן לו מלידתו: החופש לחשוב החופש לבחור והחופש להאמין ולהגיד את מה שיש על לבו.

אפשר לעכב את החירויות האלה אבל אי אפשר למנוע אותן לגמרי.

המפלגה הקומוניסטית הסינית יודעת ששעון החול שלה הולך ואוזל, שהזמן מתקתק לאחור. כמו כל שאר המשטרים הדיקטטוריים, גם המשטר הדיקטטורי הגדול ביותר עלי אדמות יודע שהוא חי על זמן שאול. הוא יודע שהחור בסכר כבר נפרץ (…).

לנו לאזרחים יש כוח, אף אחד מאתנו לא יכול לפטור את עצמו בטענה: אני קטן, אני לא משמעותי ואני לא משפיע. (…) כל אחד יכול לבחור שלא להיות אדיש, יכול לבחור לצאת נגד הרדיפה האכזרית הזאת, בין אם בלחיצת לייק בפייסבוק, בין אם בשליחת אימייל לחברים או לנבחרי ציבור, בכך שתחתמו על עצומה, על ידי כך שתדברו עם החברים שלכם – אין סוף לפעולות שכל אחד ואחד מאתנו יכול לעשות,

וזו גם האחריות ההיסטורית שלנו. אף אחד לא יכול לפטור את עצמו בטענה: "זה לא קשור אלי". כעם שעבר סבל עצום אנחנו יודעים כשמישהו אחר נמצא במצב של מצוקה הוא זקוק לעזרה של האנשים מסביבו, והיום האנשים שמדוכאים בסין זקוקים למילה שלנו, כי למילה שלנו יש כוח עצום ובל יתואר. אנחנו לא יכולים להתחמק מהאחריות הזאת.