עורכי אתר מינג-הווי פרסמו לאחרונה בקשה לכתיבת מאמרים הדנים ב-"התרחשויות שמימיות בעולם האנושי". בעוד שרבים מאתנו שיתפו את ההבנות שלהם אחד עם השני, מתרגלים רבים באזור שלי או שלא שמעו על הבקשה לכתיבת המאמרים או שהיו אדישים, או שפעלו כמו צופים מהצד, מחכים לקרוא מאמרים של מתרגלים אחרים.

לאחרונה קראתי שוב באתר מינג-הווי את המאמר "בן אנוש או ישות אלוהית?" שפורסם בנובמבר 2005 (http://he.minghui.org/?p=5403) והבנתי שזו הזדמנות טובה עבור מתרגלי הדאפא כל עוד אנו מוכנים לטפח כגוף אחד, לצאת מהעולם האנושי לתחום השמימי. אם באמת נוכל להתקדם יחד, ולהשתפר כגוף אחד אז הרבה דברים כגון: שליחת מחשבות נכונות כפורמליות גרידא, מאסר בעת שליחת המחשבות הנכונות בקבוצה, שליחת מחשבות נכונות עם שנאה ומנטליות של תחרותיות; הרגשת חוסר אונים כשנתקלים בקשיים בעת ההצלת יצורים חיים וכן הלאה; כל הדברים האלה ייעלמו, והעוצמה האדירה של הדאפא תתבטא בנו ישירות.

במאמר " בן אנוש או ישות אלוהית?" המתרגל כתב: "לאחר סבל של שש שנות רדיפה אכזרית, ישנם מתרגלים שחושבים את עצמם כבר כישויות אלוהיות, אבל מדוע הם עדיין תחת הרדיפה? מדוע הם לא יכולים לסלק את הרוע? מתרגלים אחרים חושבים את עצמם כבני אנוש, לכן חסרה להם את היכולת לסלק את הרוע. מה אנחנו באמת — בני אנוש או ישויות אלוהיות?"

ובהמשך המאמר, "מתרגלים עמיתים שיש להם עדיין החזקות אנושיות שונות, אנא שאלו את עצמכם ברצינות: האם אני באמת נטול אנוכיות? האם אני באמת רחום? האם מחשבתי טהורה וצלולה? האם אוכל להסתכל לתוך לבי ולהיות באמת ראוי להישפט בפני השמיים והארץ? אם התשובות שליליות, אז אתה לא ישות אלוהית. אם אתה עונה בחיוב לשאלות האלה, אתה ישות אלוהית אדירה, עם הכוח לפורר את כל הרוע ואת כל הדברים הלא צודקים. שום מכשול לא יכול להפריע לך. במקום זאת, מכשולים הם עבורך הזדמנויות להקים את המוסריות האדירה שלך דרך מאמציך נגד הרדיפה.

המתרגל גם דיבר על ההבנה שלו לגבי ישויות אלוהיות: "מה הפירוש להיות ישות אלוהית? הן נדיבות ורחומות. לא משנה בפני מי או איזה מצב הישות האלוהית עומדת, הוא או היא תמיד יהיו נדיבים ורחומים – ישות אלוהית מצילה ישויות חיות רק מתוך חמלה. כדי להציל את כל הישויות החיות, ישות אלוהית מבהירה את האמת צועדת קדימה כדי לאמת את הפא, ומתנגדת לרדיפה".

אלה הן המחשבות הנכונות וההארה האמיתית של מתרגלי דאפא בתקופת תיקון הפא. לגבי מתרגלים ותיקים רבים שמתמצאים בנושא, האם אנחנו באמת מכירים בחשיבות שהבנה זו היא תוצאה של טיפוח נחוש בלבד? אלה אינם מילים הנובעות מתיאוריות או ידע רגיל. זה לא מספיק רק "להיות מודעים לזאת" ולהניח לזה. הבנה זו משתקפת בטיפוח שלנו. אם הטיפוח של מתרגל לא היה בשל ולא היתה לו הבנה מעמיקה של הרמות הגבוהות של הפא לפני חמש שנים, האם המחשבות הנכונות של רוב המתרגלים הוותיקים בזמן הנוכחי נכונות בנושאים אלה?

בהתייחס לגבי מה הוא בן אנוש לעומת ישות אלוהית, המחבר ציטט את המאסטר מ"הונג יין", "ההבדל בין בן דם וישות מוארת"

"מהו אדם? רגשות ותשוקות ממלאים את גופו.

מהי אלוהות? לבבות אנושיים אינם קיימים.

מהו בודהא? טוּב-לב ומוסריות נמצאים בשפע.

מהו טאו? אדם-אמיתי זך ושליו."

בשיתוף שלנו נזכרתי במה שהמאסטר אמר,

"אלוהויות מהלכות על פני האדמה, מאמתות את הפא" ("אין מה לפחד", "הונג יין II") (תרגום לא רשמי)

"עם מחשבות נכונות לאורך כל הדרך, אלוהויות נמצאות בעולם". (רגשות עמוקים)

מתרגל עמית אמר שהוא השקיע המון אנרגיה באימות הפא ולעתים קרובות במשך כל השנים האלה, כמו " בן אנוש המהלך על פני האדמה" הוא השתמש במחשבה אנושית כדי לאמת את הפא ולהציל ישויות חיות ובעיות רבות לא יכלו להיפתר, התוצאות לבטח לא עמדו בציפיות של המאסטר מאיתנו.

שיתוף זה הוא תזכורת טובה עבורי. לעיתים קרובות חסר לי הביטחון ביכולות שלי וביעילות של המחשבות הנכונות שלי. הדבר נובע מכך אני מרגיש שהטיפוח שלי אינו מספיק טוב. בהקשר זה (יכולת על-טבעית, מחשבה נכונה, עוצמת הפא) חסרה לי הבנה מעמיקה של המאסטר והדאפא, וחסרה לי האמונה האמיתית בעקרונות הפא כי לא האמנתי בזה לגמרי. מאז שאתר מינג-הווי ביקש לשלוח מאמרים, נהייתי מודע לבעיות טיפוח אלו ואני יודע שאני צריך להיפטר מהמושגים ומהתפיסות האנושיים.

עלינו באמת לחשוב על זה. רבים מתוכנו טיפחו למעלה מעשור. האם אנחנו תמיד חושבים את עצמנו כמטפחים, והאם סילקנו את החזקות שלנו במהלך כל השנים האלה? האם אנו קולטים את הרעיון שמטפחים אינם אנשים רגילים? מהו הפירוש ללכת בנתיב אלוהי? כמובן, כשאנו מדברים על הדברים האלה עם אנשים רגילים, אנו צריכים לטפח את הדיבור שלנו ולשקול אם הם יכולים לקבל את המילים שלנו. אנחנו צריכים לדבר באופן רציונאלי, לדעת בבירור מי אנחנו, ולטפח בנחישות.

המאסטר אמר:

"מה שהוענק לתלמידי דאפא זה מצב של אלוהויות. אתה צריך ללכת לקראת המצב של אלוהויות. הרבה דברים יכולים להיעשות היטב באמצעות מחשבות נכונות." (הרצאת פא וביאור פא בוועידת הפא באזור ניו יורק רבתי)

אני מבין שברגע שהמחשבות הנכונות שלנו פועלות, אנחנו נמצאים במצב של אלוהויות ואנחנו אלוהויות בעולם האנושי. כשהמחשבות הנכונות שלנו חזקות, אנחנו נמצאים במצב של אלהויות המאמתות את הפא ואנחנו התגלמות הפא בעולם אנושי. במצב זה, מה לא יכול להתבצע לפי דרישות הדאפא? אין לנו צורך לבזבז זמן בצריכת האנרגיה שלנו, בתחושת חוסר אונים ובעמידה על דעתנו. נוכל לוותר על הניסיונות שלנו לאמת את עצמנו, והרדיפה אחרי תהילה, רווח, אהבה של אנשים רגילים, והמושגים שלנו שמא לא נוכל להשלים את מה שהמאסטר דורש מאיתנו בעשיית שלושת הדברים. לכן, יהיו דוגמאות רבות לאנשים לראות שיש מתרגלי דאפא. האם השקרים של הרוע, יוכלו לשחק תפקיד בעולם האנושי,

"הרוע מובס באופן טבעי"? ("אל תתעצב", "הונג יין II") (תרגום ל רשמי).