שמעתי לראשונה על פאלון דאפא ב-1994, כשלמדתי עדיין בבית ספר תיכון. לקראת סוף שנת 1995 התחלתי ללמוד את הפא ולתרגל את התרגילים. עד אז סבלתי מכיב קיבה ומזג חם והייתי בדיכאון.

בעזרת לימוד הפא והתרגול כל מחלותיי נעלמו. הדאפא אכן יכול להביא בריאות לאנשים. הבנתי בהדרגה כיצד להפוך לאדם טוב יותר. הדאפא מבקש מאתנו ללכת בעקבות העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות ולשפר את הסטנדרטים של המוסר שלנו. הפסקתי לשקר, פתחתי את לבי והפסקתי להיאבק באחרים. הרגשתי מאושר ורגוע והחיים הפכו שוב מעניינים עבורי.

הדאפא גרם גם לשינויים במשפחתי. הוריי לא הסתדרו ביניהם. מאז שאני זוכר את עצמי הם היו רבים ביניהם כל יום. לאבי היה מזג רע והייתי נכנס לפחד לאחר שהשתכר, כי הוא היה מתווכח עם אימא או מרביץ לאנשים. לפעמים היה מתווכח עם אחרים והיה גם מהמר.

אחרי שלמדתי את הדאפא, הצגתי את השיטה לאבי. הוא אהב לקרוא את הפא והחל גם לתרגל את התרגילים. הבריאות הפיזית והנפשית שלו השתנתה מאוד. היו שאמרו שהוא השתנה לחלוטין. מאז החל לתרגל את הדאפא בריאותו השתפרה, אך הדבר החשוב ביותר היה שהמזג הרע שלו הפך טוב יותר. הוא לא התווכח יותר עם אמי, הפסיק לעשן, לשתות ולהמר, והחיים במשפחתי נעשו הרמוניים. הדאפא שינה את כולנו והעניק לי משפחה מאושרת עליה חלמתי מאז הייתי ילד קטן.

גם אחרי שהלכתי לקולג' המשכתי ללכת אחר עקרון אמת-חמלה-סובלנות כדי להיות אדם טוב. לא שיקרתי, מעולם לא רימיתי בבחינות, הייתי נדיב לאחרים, סובלני במהלך קונפליקטים והסתדרתי עם בני כיתתי. דרשתי מעצמי, מתוך עומק לבי, להפוך לאדם טוב ולהתחשב באחרים קודם כל. המורים והתלמידים בכיתה שלי שיבחו אותי.

ב-20 ביולי 1999 המפלגה הקומוניסטית בסין החלה ברדיפה בלתי חוקית נגד הפאלון גונג. הם השמיצו את הדאפא ואת מאסטר לי ללא הצדקה. כתלמיד דאפא, כיצד יכולתי שלא לתמוך בצדק עבור הדאפא? כיצד יכולתי שלא להבהיר את האמת? התחלתי להשתמש בי ובמשפחתי כדוגמאות לשיפור, כדי לספר לחברי לכיתה, למוריי ולחברי שהפאלון דאפא הוא טוב.

במחצית השנייה של שנת 2000 נותרו לי שישה חודשים לסיים את הלימודים. הייתי בתקופת התמחות בחטיבת ביניים מקומית כאשר נעצרתי באופן בלתי חוקי. התירוץ היחידי שנתנו למעצרי היה שתרגלתי פאלון גונג והיו ברשותי כמה חומרי מידע. אני לא אוותר לעולם על אמונתי בדאפא ולא שיתפתי איתם פעולה.

השוטרים פברקו ראיות והאשימו אותי. הם עצרו אותי באופן בלתי חוקי ללא כל משפט למשך חודש ולאחר מכן שלחו אותי למרכז שטיפת מוח למשך חודש נוסף. בחקירה הם אמרו: ” אם תאמר 'כן, אני אמשיך לתרגל פאלון גונג' – נגזור עליך עונש של שנתיים מאסר; אם תאמר: 'לא, אני לא אתרגל יותר פאלון גונג' – נשחרר אותך". לא וויתרתי על אמונתי. בסופו של דבר הם גזרו עלי שנתיים מאסר.

ב-2001, אחרי שבעה חודשי התעללות במרכז ל"חינוך מחדש" (שטיפת מוח), לא הייתי מסוגל לאכול בכוחות עצמי ולא יכולתי לשמור עוד על צלילות דעתי. לא יכולתי להכיר אף אחד. סבלתי מאוד, נפשית ופיזית. שלחו אותי לבתי חולים מקומיים אחדים. הרופאים שם סירבו לקבל אותי, קרוב לוודאי בגלל שפחדו שאמות שם והם יהיו אחראים למצבי. לבסוף, מנהלי "המרכז לחינוך", שפחדו שגם הם ייחשבו אחראיים למצבי, אפשרו למשפחתי לקחת אותי הביתה על תנאי.

כשחזרתי הביתה, לא יכולתי אפילו להכיר את הוריי, או לאכול משהו במשך חודש ימים. יכולתי לעכל רק אוכל נוזלי. הרגשתי שאני נע ונד בגיהינום. לא הרגשתי בכלל בסדר, והתחלתי להיזכר שהשוטרים ב"מרכז לחינוך" הזריקו לי סוג של סם. איבדתי גם את הזיכרון לגבי דברים רבים.

משפחתי טיפלה בי במסירות. לאט לאט חזרתי למודעות שלי והתחלתי להעתיק את "ג'ואן פאלון". עד שסיימתי את העתקת הספר חזרתי כמעט לגמרי לעשתונותיי. בינתיים למדתי יום יום את הפא. בני משפחתי ושכניי גם הם ראו את הכוח העל-טבעי של הדאפא. כולם אמרו שזה היה נס שאדם שנרדף בצורה גרועה כזאת החלים פשוט באמצעות תרגול דאפא.

חודשיים לאחר מכן חזרתי לגמרי לאיתני ועזבתי את הבית לעבוד באזור אחר. עד היום אני משתמש בתועלות שאני ומשפחתי חווינו בתרגול הדאפא כדי להבהיר את האמת לכל עמיתיי וחבריי וכדי לסייע להם להכיר את הדאפא ולאמת את הנפלאות שלו.