מתרגלת הפאלון גונג גב' הה שיו-לינג מהעיר יאן-טאי הועברה במארס 2004 ממרכז מעצרים לבית החולים. מאוחר יותר הגיעה לחדר המתים בעודה נושמת וגבה התחתון חבוש. בעלה, שו צ'נג-בן חשד שכליותיה של אשתו נקצרו בעודה בחיים. המשטרה ניסתה לשלם לו 100,000 יואן להשתיק אותו אולם הוא סירב. שנתיים לאחר מכן פרסם באינטרנט מאמר המעלה שאלות רבות לגבי מותה של אשתו, על פי נתונים שהוא ובני משפחה אחרים ראו במו עיניהם. הוא הבין שאשתו הייתה קורבן לקצירת איברים. הבעל נעצר מיד למחרת הפרסום באינטרנט. בני משפחה אולצו לאפשר את שריפת גופה של גב' הה.

הבעל הוחזק במרכז לשטיפת מוח והיה נתון לרדיפה חמורה. הוא איבד משקל רב תוך חודשים מעטים, כחש מאוד ולעתים קרובות היה מבולבל. כשמת שנתיים לאחר מכן עורו היה מלא בפצעי מוגלה והתגלה רעל בגופו. המשפחה חשדה שניתנו לו סמים כדי להשתיק אותו מלעתור על מות אשתו.

המאמר הזה הוא אוסף דיווחים מפי מר שו על מה שקרה.

 

גב' הה שיו-לינג

גב' הה נלקחה לבית החולים יו-הואנג-דינג

גב' הה שיו-לינג בת ה-52 נסעה לבייג'ינג שלוש פעמים כדי לעתור למען הפאלון גונג. היא הייתה עצורה ועברה עינויים פעמים רבות. בסוף אוגוסט 2003 כשחילקה חומרי הבהרת אמת ביחד עם מתרגלים נוספים נעצרה ביחד עמם. היא נשפטה מאוחר יותר ל-6 חודשי מאסר ונשלחה למרכז המעצרים נאן-ג'יאו בנאן טאי, שם עברה עינויים. כפתו את ידיה למעקות המיטה כשידיה מאחורי גבה למשך חמישה ימים. לא התירו לה להשתמש בשירותים או לישון. לדברי מתרגלת ששוחררה מאוחר יותר נותרה גב' הה נחושה באמונתה וכלאו אותה במאסר מבודד. במארס 2004 הועברה ממרכז המעצרים לבית החולים. רשויות בית החולים אמרו שמטרת האשפוז הייתה דלקת קרום המוח.

בעלה, מר שו צ'נג-בן קיבל הודעה טלפונית על כך ב-10 במארס 2004 מ"משרד 610". אחד השוטרים חקר אותו אם היו לאשתו מחלות כלשהן. לאחר שענה שלא, המשיך השוטר והודיע לו שאשתו חולה ונלקחה לבית חולים והוא רשאי לבקר אותה. לאחר שמר שו חקר פעמים רבות את צוות בית החולים גילה בסופו של דבר שהיא מאושפזת במחלקה ניאורולוגיה מוח. שני חולים נוספים ששהו בחדר היו מלווים בבני משפחה. נודע לו שאשתו הובהלה לבית החולים כבר ב-8 במארס תחת שמירה של סוהרים ממרכז המעצרים. בית החולים אמר שהיא במצב קריטי עם דלקת קרום המוח.

מר שו היה בהלם כשראה את אשתו ובקושי זיהה אותה. היא לא יכלה לזוז או לדבר וצווארה וידיה היו חסרי צבע.  היא הייתה כפותה למעקה המיטה ופצעים וצלקות רבות היו על פרקי ידיה. פלג גופה התחתון היה עירום ונראה כאליו לא קיבלה טיפול רפואי כלשהו.

כששאל אותה מר שו היכן נפגעה, היא שמה יד על החזה. הוא עזר לה לשבת. עינה השמאלית לא נפתחה והיא נשמעה סובלת מכאב רב. היא ניסתה להצביע על גבה התחתון . מר שו לא האמין שלאשתו יש דלקת קרום המוח. היא אותתה לו שהיא רעבה ורוצה לאכול. לאחר חמש דקות חזרו השומרים לחדר ולא נראו מודאגים כלל ממצבה.

השומרים טענו שהיא מסרבת לקחת תרופות כלשהן או עירוי נוזלים לווריד. השומר הביא לה שני כדורים שהתברר שהיו כדורים טבעיים מצמחים, נגד צינון ושפעת. מר שו עזר לה לבלוע אותם. הוא רק לא הבין כיצד תרופה כזאת יכולה להשפיע על דלקת קרום המוח.  ליד המיטה עמדו שני בקבוקים לעירוי נוזלים. איש צוות בית החולים החדיר לגב' הה עירוי. השומר סיפר שהיא הוציאה את המחטים ולא הסכימה לקבל עירויים. מר שו לא האמין שאשתו הייתה מסוגלת להוציא את המחטים החוצה וחשד שהשומר לא ניסה לתת לה תרופה או זריקה כלשהי.

כשביקש לתת קצת אוכל לאשתו אחד השומרים קילף תפוח ונתן לה שתי חתיכות. הם אמרו שהם לא יכולים לתת לה עוד. מר שו דרש לתת לה ארוחה מתאימה אבל נתקל בסירוב. לגבי היותה עירומה אמרו לו השומרים לאחר מכן שהיא נהגה להרטיב והצוות הרפואי החדיר לה קטטר להוצאת הנוזלים מגופה. מר שו לא ראה קטטר כלשהו והרופאים איששו גם כן שלא הוחדר לה קטטר כלשהו.

מר שו ביקש להישאר ולטפל באשתו אבל קיבל תשובה שלילית לאחר בירור. כששאל מדוע אינו יכול להישאר ומי קבע חוק כזה, אלצו אותו לעזוב את החדר. כל הביקור ארך כרבע שעה.

כשחקר לאחר מכן מדוע נרדפה אשתו באכזריות כזאת עד למצב שהגיעה לבית חולים נאמר לו שזו הייתה הוראת מחלקת הביטחון הציבורי והמחלקה המשפטית במרכז המעצרים.

גב' הה הייתה בחיים כשנלקחה לחדר המתים

למחרת בבוקר נקרא מר שו לבוא במהירות לבית החולים. כשהוא לוקח כמה דברים בחיפזון לאשתו מיהר לבית החולים והתברר לו שהיא מתה ושעליו לדבר עם הרופא. לא הרשו לו לראות את גופתה או להלביש אותה.

מר שו ובני משפחה הגיעו ב-11 במארס בבוקר לחדר המתים הם ראו שהייתה עירומה בכל פלג גופה התחתון, ידיה ורגליה היו עדיין חמים ועינה השמאלית שקועה בצבע סגול כהה. מר שו הבחין שגבה התחתון חבוש. אחותה הצעירה של גב' הה שלא ראתה אותה שנים רבות בכתה ודיברה אליה: "איך הגעת למצב כזה? פקחי עיניים והביטי בי. לא ראית אותי שנים רבות". בעודה מדברת החלו לרדת דמעות מעיניה של גב' הה והם הבחינו בזיעה מבצבצת על פניה. הם הבינו לפתע שהיא עדיין לא מתה, כמה מבני המשפחה מיהרו להזעיק את הרופא.

לאחר כמה ניסיונות להזעיק עזרה הגיעו לבסוף רופא ושתי אחיות עם מכשיר אק"ג שאישר שהיא עדיין בחיים. כשאחותה הצעירה צעקה על הצוות הרפואי מדוע שלחו אותה לחדר המתים תפס הרופא את רישומי האק"ג וקרע אותם. המשפחה ניסתה לעצור אותו אבל הוא ברח מהחדר עם הרישומים בידיו.

המשפחה זעמה אבל הייתה חסרת אונים. הם ראו שלגב' הה יש עדיין דופק ופעימות לב והתחננו בפני האיש המבוגר שעבד בחדר המתים לבוא ולבדוק אותה. האיש שם כפפות לבנות על ידיו ובדק את גב' הה ואישר שיש לה עדיין דופק ופעימות לב. הוא היה מופתע מאוד ואמר שמעולם לא ראה דבר כזה.

בני משפחה פנו לבית החולים לעזרה וביקשו לראות את הרופא שטיפל בה ד"ר גואו, אבל אמרו להם שהוא נסע לג'י-נאן לנסיעת עסקים. הם פנו לעזרה למחלקות שונות בבית החולים אבל אף אחד לא היה מוכן לסייע בעדם. אחר הצהריים ראו מכונית של בית הלוויות חונה מול חדר המתים ו גב' הה נלקחה משם. קרובי המשפחה מיהרו לעצור אותם, אבל צוות בית ההלוויות הודיע שקיבל טלפון מ"משרד 610" המורה להם למהר לאסוף גופה לשריפה. בני המשפחה הצליחו לעצור בעדם ולקחו את גב' הה חזרה לבית חולים.

הרשויות מנסות להשתיק את מר שו

כשחזרו למחרת היום לא הרשו לבני המשפחה לראות את גופתה של גב' הה. רק ביום השלישי הרשו להם לראות אותה. הפעם פעימות ליבה והדופק שלה עצרו. ידיה ורגליה היו קרים מאוד ומותה נקבע.

כשחזרו לחדר בו שהתה, לחקור את החולים האחרים התברר שהחדר ריק. כשביקשו את התיק הרפואי שלה נתנו להם העתקים. ברור היה שמה שקיבלו שונה וצולם מחדש. מידע חשוב היה חסר. כשפנו למחלקת נוירוכירורגיה אמר להם הרופא שלא יעלו אפילו על הדעת לברר משהו.

הסבר בית החולים על התחבושת שעטפה את גבה התחתון של גב' הה  היה שערכו לה ניקור מתני לבדיקה, אולם השומר של מרכז המעצרים ששילם על האשפוז והטיפול הכחיש שנערך בה ניקור מתני. כמו כן לא היה כל רישום בתיק הרפואי שלה על כך.  המשפחה לקחה את התיק הרפואי שניתן להם והתייעצה עם מומחים לרפואה והם ציינו שלא היה צורך בניקור מתני במקרה של דלקת קרום המוח. הם היו משוכנעים שעל פי התיק הרפואי זה לא היה תהליך של ניקור מתני. הם ציינו שהרישומים הרפואיים סודרו מחדש ולא היה כל רישום על טיפול לשעת חירום כשגב' הה הייתה על סף מוות. כשמר שו דרש שוב ושוב את הרישומים המקוריים בתיק סירבו רשויות בית החולים לבקשתו. מאוחר יותר גילה שהתיק הועבר למשרד התביעה בפרובינציית שאן-דונג.

כדי למנוע את ריקבון גופה של גב' הה חתמו מר שו ובני המשפחה על הסכם להקפיא את הגופה בבית ההלוויות. בהסכם נכתב שקרובי משפחה יכולים לבקר בכל עת את גופתה של גב' הה ואסור לשרוף אותה ללא אישורם. אולם לא התירו לבני המשפחה לבקר.

בכירים במשרד הביטחון הציבורי האיצו במר שו להסכים לנתיחת הגופה. הם התירו לו ולבנו לראות את גופתה לפני הנתיחה לשניות מספר ואז פונו מהחדר. תוצאות הנתיחה הוקראו מאוחר יותר למר שו. צוין שם ש"משרד 610" ומרכז המעצרים אינם אחראיים למותה. מר שו לא קיבל העתק ממה שהוקרא לו. על-פי הדו"ח נמצאו על מעיה של גב' הה נקודות אדומות רבות ונמצא חומר סגול בתוך רחמה. כמו כן נכתב בדו"ח שלא היו פציעות חיצוניות על גופתה, אבל מר שו זכר בבירור את התחבושת על גבה התחתון.

מר שו עתר לכמה סוכנויות מקומיות של הרשויות וגם למשרד התביעה העממי העליון. כמו כן פרסם באינטרנט כתבה המבקשת מהאו"ם ליזום חקירה במותה של גב' הה. בכירים במשטרת יאן-טאי במשרד 610 שלחו אליו אנשים פעמים רבות בניסיון להשתיקו תמורת  כסף. פעם אחת אפילו ביקשו את שכנו להציע לו 100,000 יואן. הם אמרו גם שאם זה לא מספיק הם מוכנים לתת לו עוד כסף, כל עוד יפסיק לעתור. השכן סירב לעזור להם.

בכירים במשרד התביעה והביטחון הציבורי הפרובינציאלי אמרו כי ערכו נתיחה נוספת בגופתה של גב' הה ב-8 ביולי. פעם נוספת נכתב בדו"ח ש"משרד 610" ומרכז המעצרים אינם אחראיים למותה. ושוב, כשביקש העתק דו"ח הנתיחה נתקל מר שו בסירוב. מר שו נזכר שיותר מ-10 אנשים היו נוכחים באותו זמן, כמו גם הסוהר שעינה וחקר את גב' הה. כשביקש לצלם את גופה כולם סירבו לבקשתו.

מר שו חושד שאיבריה של אשתו נקצרו

מר שו חשד שאשתו לא נלקחה לבית החולים עקב דלקת קרום המוח אלא שימשה כתורמת חיה לקצירת איברים. התחבושות סביב פלג התחתון יכלו לרמוז שכליותיה הוסרו ועל-פי החריגה בצבע עיניה אפשרי הדבר שהקרניות שלה נקצרו גם כן.

באביב 2006 נחשפו מחוץ לסין פשעי קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג חיים והחשדות של מר שו לגבי מות אשתו גברו מיום ליום. ב-19 באפריל הוא פרסם מאמר באינטרנט המעלה ספקות חמורים בנוגע למות אשתו ויצא בקריאה דחופה לארגון זכויות אדם בין-לאומי לבוא ליאן-טאי לבדוק מחדש את גופת אשתו כדי לזהות את הסיבה האמיתית למותה. יום לאחר צאת הכתבה, ב-20 באפריל נעצר על ידי המשטרה ביחד עם אחותה הצעירה של אשתו שגם היא מתרגלת פאלון גונג.

סוכני משרד 610 הגיעו לביתו של הבן, מר שו הווי, ואמרו לו שאם יחתום על הסכם לשריפת גופתה של אמו ישוחרר אביו והוא יקבל 5,000 יואן. תחת לחץ הרשויות חתם הבן על ההסכם וקיבל את המענק מבכירים במשרד 610.

גופתה של גב' הה נשרפה ב-20 ביוני. שוטרים רבים הגיעו למקום ועקבו מקרוב אחרי בנה ובני משפחה. כשאחותה צעקה מצער גררו אותה השוטרים החוצה.

מר שו והאחות הצעירה של גב' הה נלקחו למרכז לשטיפת מוח שהוקם על ידי משרד 610. הם היו מוקפים ביותר מ-20 איש שניסו באמצעות התעללות פיזית ולשונית לכפות עליהם לוותר על אמונתם בפאלון גונג. ממר שו מנעו שינה, מזון ומים במשך ימים רבים, אבל הוא נותר נחוש באמונתו. הוא נלקח למרכז שטיפת המוח הנודע לשמצה ג'או-יואן שם עונה וכנראה הוזרקו לו סמים בלתי ידועים. הוא איבד משקל וכשביקרו אותו קרוביו אחרי חודשים ספורים הוא היה כמעט שלד. רוב הזמן הוא היה במצב של בלבול ולא רק שוויתר על אמונתו אלא גם על חקירת סיבת מות אשתו.

בתחילת 2008 מר שו מת לפתע. ב-26 בפברואר כשצלצל למשפחה נשמע בסדר, אולם למחרת היום קיבלה המשפחה הודעה על מותו. כשהכינו את גופו לקבורה מצאו על עורו פצעי מוגלה והחולצה הייתה דבוקה לעורו. המשפחה דרשה נתיחה לאחר המוות והתברר שמר שו מת כתוצאה מהרעלה. אף על פי שצוין שמת מהרעלת פחמן חד חמצני היו סימנים רבים שהובילו את המשפחה לחשוד שמר שו הורעל בסמים ונרצח על ידי משרד 610 כדי להשתיקו.

הקהילה הבין-לאומית חוקרת קצירת איברים

נמסר שסגל מרכז בית החולים יו-הואנג-דינג ביאן-טאי ביצע כל שנה 160 עד 170 ניתוחי השתלת כליות. אספקת הכליות שלהם הייתה סדירה והתורמים היו בריאים מאוד. הם ציינו גם שהם ביצעו השתלות כאלה על זרים שהגיעו לסין בשביל השתלות איברים. אבל הם נמנעו מלדבר על מקור התורמים.

מאז מארס 2006 עדים רבים האשימו את המפלגה הקומוניסטית בסין בקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים ובעיסוק בלתי חוקי בהשתלות איברים בעבור רווח מכניס ביותר. למחברי הספר "קציר הדמים", דיוויד מטאס ודיוויד קילגור ראיות הרומזות שקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג חיים היא תופעה נפוצה זמן רב ובהיקף רחב בסין. כמו כן הם תיארו זאת כ"רוע חסר תקדים בעולם".

בכירים בבית החולים הנ"ל ביאן-טאי חשודים מאז יוני 2006 בקצירת איברים ועל-פי הקואליציה לחקירת רדיפת הפאלון גונג בסין (CIPFG) גב' הה הייתה רק קורבן אחד מני רבים של קצירת איברים בבית החולים הזה.