להלן דיווחים על מתרגלות שעונו בכלא הנשים בעיר שין-שיאנג, הה-נאן

גב' צ'ן טונג-ליאן:

בת 59 הייתה כלואה בכלא הנשים בהה-נאן משנת 2006 עד 2009. בהיותה בכלא שבתה רעב במשך תשעה חודשים לסירוגין, כדי למחות על הרדיפה. בהוראת הסוהרות הבכירות בכלא וראשי קבוצות של אסירות, האסירות באגף התאים הפשיטו את בגדיה מעליה והכו אותה. ראשה דימם וכל גופה היה חבול מהמכות. אסירות אחדות פתחו את פיה בכוח כדי להאכילה כשהן שוברות שלוש משיניה הקדמיות. האכילו אותה בכפייה דרך צינור ולאחר מכן גררו אותה לתאה, שם חשמלו אותה באלות מחשמלות והלבישו אותה במדי הכלא. על-אף כל זאת, גב' צן נשארה איתנה באמונתה.

גב' ג'אנג רונג-פאן:

בת 60 עברה התעללות פיזית על-ידי אסירות בהוראת הסוהרות. הם גררו אותה לבית-החולים של הכלא והזריקו לה סמים בלתי ידועים. גב' ג'אנג ניסתה להתנגד וקראה בקול: "פאלון דאפא הוא טוב". לאחר מכן סגרו אותה בתא בידוד. בכל פעם שהייתה קוראת, הסוהרות (שמותיהן בלינק המקור) היו כובלות את ידיה למסגרת המתכת של הדלת ולפעמים תחבו סמרטוט או מסכת כותנה לתוך פיה. הם עשו זאת 28 פעמים במהלך תקופה של חודשיים. גב' ג'אנג התעלפה שבע פעמים. סוהרות ואסירות כבלו את ידיה לכסא העינויים, קשרו את פלג גופה העליון וחסמו את האוויר מפיה ואפה עד שהתעלפה. לאחר מכן הזעיקו רופא להזריק לה סמים בלתי ידועים. במשך חודשיים שהתה גב' ג'אנג בתא מבודד, ללא מזון כששידורי תעמולה בקול רם משודרים לתאה.

גב' ג'או שי-ליאן:

נידונה באופן בלתי חוקי לעשר שנים בכלא והייתה כלואה בבית חולים לחולי נפש בעיר ג'נג-ג'ואו. בבית החולים הזריקו לה סמים בלתי ידועים, עינו אותה והתקיפו אותה באלות מחשמלות. בשנת 2005 היא סירבה לחתום על מסמכים ולעבוד בכפייה בבית הכלא לנשים, כתוצאה מכך אסירות בהוראת ראש הקבוצה דרכו על ידיה ורמסו אותן. בשנת 2007 אסרו על משפחתה לבקרה, כיוון שסירבה לענוד תג זיהוי של אסירה. היא נכבלה בידיה לרגל שולחן כשהיא יושבת שפופה על הרצפה. לא הרשו לה להירדם או ללכת לשירותים. לאחר מכן סגרו אותה בחדר מבודד כשידיה כבולות לכיסא והרעיבו אותה. הם וידאו שהיא תקפא מקור והיו משמיעים בחדרה רדיו שניגן בקולי קולות במשך כך היום שירים קומוניסטים ותעמולה המשמיצה את הפאלון גונג.

גב' מא הונג:

בת 38. על אף שסבלה ממניעת שינה היא לא וויתרה על אמונתה, ונשלחה כתוצאה מכך לעבודה בכפייה. היא עבדה 14-15 שעות כל יום. בזמן שהייתה עבודה רבה לא הרשו לה לישון. בכל פעם שבכירים ערכו ביקורת בכלא, הסוהרות הורו לאסירות לשקר לגבי רדיפת המתרגלות. גב' מא סירבה להיענות לדרישה.

גב' ליאנג יו-יינג:

בת 62. היא גילתה התנגדות לוותר על הפאלון גונג והתעלמה מהתעללות האסירות. היא עונתה בתא מבודד במשך שלושה חודשים. הם כבלו את ידיה לכיסא עינויים ותחבו לפיה סמרטוט כדי שאף אחד לא ישמע את צעקותיה. סגרו בכוח את אפה כדי שתפסיק לנשום. היא התעלפה פעמים רבות והרופא הזריק לה סמים כדי להעיר אותה חזרה לחיים. היא קיבלה בקושי מזון ואיבדה משקל רב. על-אף כל זאת נשארה נחושה באמונתה.

גב' 'אנג ג'ינג-ג'י:

בת 35. כשגילו שהיא מתרגלת את תרגילי הפאלון גונג בכלא, כבלו את ידיה למסגרת המתכת של כיסא העינויים. היא פתחה בשביתת רעב והרופא הורה להאכילה בכוח כל שלושה או ארבעה ימים. כל פעם במשך ההאכלה בכפייה היא התעלפה והסוהרות הורו לגרור אותה בשערותיה מבית החולים לתא בידוד. גב' ג'אנג הייתה צועקת בקול: "השמים יחריבו את המפלגה הקומוניסטית הסינית, הצילו את חייכם ועזבו אותה". הסוהרת הורתה לסתום את פיה בסמרטוט. אחת המתרגלות האסירות, גב' וו יאן, שמעה זאת ומיהרה לנזוף בסוהרות. הסוהרת שפחדה שידווחו עליה, ביקשה מהאסירות להוציא את הסמרטוט מפיה של גב' ג'אנג.

גב' סונג יו-פאנג:

בת 61. כשהייתה כלואה כפו עליה עבודה קשה במשך 14-15 שעות כל יום. הסוהרת אילצה אותה לקחת תרופה בשל ראייתה הגרועה אך מצב ראייתה הלך והורע בהדרגה. היא חשה עייפות רבה ואמרה שהיא מסרבת לקחת את התרופה. הסוהרות דרשו ממנה שתחתום על מסמך שאינם אחראים אם תאבד את ראייתה. לאחר שהפסיקה לקחת את התרופה, מצב ראייתה הוטב בהדרגה.

גב' וו יאן:

בת 30. הייתה כלואה בכלא הנשים משנת 2007 ועד 2008. בגלל שסירבה לוותר על אמונתה בפאלון גונג כפו עליה לחתוך חוטים, וכיוון שהפגינה נגד העבודה בכפייה הסוהרות הורו לענות אותה. מאחר שהמשיכה להפגין, היא הועברה לכלא מחוז 10. שם הוצמדו לה אסירות פליליות לעקוב אחריה מסביב לשעון ואסרו עליה לדבר. גם שם הפגינה גב' וו והועברה לכלא מחוז 11. האסירים שם ניסו לשווא לגרום לה לוותר על הפאלון גונג, כשהם משתמשים בשיטות עינוי שונות. גב' וו המשיכה בהתנגדותה והייתה קוראת: "פאלון דאפא הוא טוב". הסוהרת הראשית תפסה את גב' וו בצווארה ואסירות הכו אותה. קשרו את ידיה מאחורי גבה ותחבו מגבת לתוך פיה כדי שצעקותיה לא יישמעו. היא הוכנסה לתא מבודד למשך 20 יום. היא סירבה להשתתף במסדר נוכחות ולא השתתפה בתרגילי הליכה וכתוצאה מכך עברה סדרת עינויים. היא שוב נלקחה לתא מבודד כשסירבה לענוד תג של אסירה. כשסירבה להשתתף בתרגיל פינוי אש אסירות גררו אותה על פני המדרגות בהוראת הסוהרות. כששערה האריך מעבר לאורך המותר בכלא, העצימו את ההתעללות בה. הם כפתו את ידיה לכיסא העינויים וגזרו קצר מאד את שערותיה, והורו לתת לה מנת אוכל קטנה בארוחה. במשך החודשים האחרונים למאסרה היא שהתה בתא מבודד עד לשחרורה ב-19 בנובמבר 2008.

לפני מאסרה בכלא הנשים בהה-נאן, גב' וו הייתה עצורה בשנת 2006 במרכז מעצרים בבייג'ינג במשך חודשיים. בגלל שתרגלה את תרגילי הפאלון גונג קשרו את ידיה מאחורי גבה והיא סבלה כאבי תופת.
אך ברגע שהסירו את הכבלים מידיה היא שבה לתרגל את התרגילים. סוהרים ביחד עם אסירים קשרו אותה לכיסא עינויים, גרמו לה חבלות בידיה ובעטו בה. ידיה דיממו מהכבלים והתנפחו. היא פתחה בשביתת רעב כדי למחות על היותה נרדפת. הרופא רמז שזה יכול להיות כתוצאה מזיהום ואז הסירו את הכבלים מידיה.

בחודשים נובמבר ודצמבר 2006 גב' וו הייתה עצורה במרכז המעצרים האי-דיאן. היא סירבה להשתתף במסדר נוכחות והסוהרים הכו אותה. הם משכו את שערה והטיחו את ראשה בקיר, סתמו את אפה ותחבו לתוך פיה סמרטוטים. הסוהרים דחפו אותה לרצפה וקשרו את ידיה ורגליה בשרשרת מתכת.

כשצילמו אותה, האסירים מחו את דם מפניה ולאחר מכן גררו אותה לתא המעצר. אלה היו נוהלי עינויים קבועים לכל מי שהתנגד לרדיפה.

צוות מבית הדין בהאי-דיאן הגיע למרכז המעצרים ודרש ממנה להורות לאחותה לא להופיע בבית הדין כדי לכפור באשמה. הם איימו על גב' וו שישימו את אחותה במעקב ביטחון בית הדין הציבורי ויעצרו אותה. בדרכה לבית הדין, שוטרי בית הדין כבלו את ידיה מאחורי גבה. שוטרת צעירה ניסתה לבעוט ברגליה כדי שתכרע ברך. גב' וו סירבה ובעטה בה בחזרה. בבית הדין גב' וו העלתה את בעיית תקיפת אנשים על-ידי סוהרים ושוטרים. היא שאלה מה רע בשיחה על טיפוח ושיפור מוסריות האנשים. שוטרי בית הדין לא ענו ולא הרימו את ראשם.

משנת 2007 ועד פברואר 2008, הסוהרת האו מיי-לי, וראשי אגפים, סוהרים ואסירים עינו מתרגלות שהיו אסורות בתאי בידוד בכלא הנשים בעיר שין-שיאנג. שיטת העינוי כללה הרעבה, חשיפה לקור מקפיא, מניעת שינה, מכות, חשמול בעזרת אלות מחשמלות, הזרקת סמים בלתי ידועים, השפלה והפצצה בקולי קולות של שידורי תעמולת המק"ס. המתרגלות סירבו לוותר על אמונתן, לעבוד בעבודת פרך, או להשתתף בפעילויות הכלא.