אם שאלתם את עצמכם איך ייתכן שרדיפת המשטר בסין נגד הפאלון גונג הצליחה לקבל תמיכה מהאזרחים, ואיך רופאים מוכנים לקצור איברים מאנשים חיים שלא פשעו – הנה הסבר מסוים מפריזמה של אדם המכיר את סביבת החיים ואת הלוך הרוח של האזרחים בסין. כל זה צמח כתוצאה מכך שמשטר המפלגה הקומוניסטית הסינית מחק באמצעות טרור פיזי ונפשי את המוסר והתרבות מאזרחיו ויצר עיוותים מוסריים

הארגון העולמי לחקירת רדיפת הפאלון גונג בסין (WOIPFG) דיווח ב-12 בדצמבר 2009 שהחוקר המיוחד של הארגון קיים שיחה באורך כ-30 דקות עם עד שעבד במערכת הביטחון הציבורי בפרובינציית ליאו-נינג. האיש גילה כיצד היה עד למקרה של קצירת איברים ממתרגלת פאלון גונג שהייתה בחיים. הסצנה שהוא תיאר מחזירה אותנו לשנת 2002. השיחה שנוהלה גרמה להרגשה כאילו אתה שומע את הקולות ורואה את זירת האירוע.

1. הקורבן, מתרגלת פאלון גונג

הקורבן במקרה הזה הייתה מתרגלת פאלון גונג בשנות ה-30 לחייה. היא עונתה בצורה אכזרית במשך שבוע והאכילו אותה בכפייה. גופה היה מכוסה בחבלות וחתכים. כשהסכין חתכה בתוך החזה שלה היא, על פי העד "יבבה בקול רם. היא אמרה, 'פאלון דאפא הוא טוב'  וגם משהו כמו 'הנה אתה הורג אדם אחד כמוני ואיך אתה יכול להרוג הרבה אנשים כאלה שמתעללים בהם בגלל אמונתם'".

העד אמר: "המתרגלת הזאת הייתה מורה בחטיבת הביניים. קרוב לוודאי שבנה יהיה בן 12 השנה. בעלה היה רק פועל פשוט ולא הייתה לו השפעה רבה בחברה". מסתבר מדבריו של העד שהיו חוקים מסוימים בתהליך קצירת איברים על-ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). החוקים היו מבוססים על הרקע של הקורבן ומעמדו בחברה.

מה מידת הסיכון הכרוכה בקצירת איברים ממישהו? זה תלוי בקריטריון של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק”ס). כל עוד הקורבנות עונים בהגדרתם על חוקי המק"ס, זה יהיה בסדר. לפני כן היה ידוע ברבים שקצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג הוגבלה לאלה הגרים בכפר, או אלה שסירבו לגלות את שמם. אולם נראה שגם אלה שתרגלו בביתם או ששוחחו עם אנשים על הפאלון גונג והרדיפה – והם גרים בערים – עלולים להיות קורבנות קצירת איברים של המק"ס בה במידה.

בזמן המהפכה התרבותית בסין הייתה דרישה להקים בית-ספר יסודי בכל כפר וחטיבת ביניים בכל עיירה וזהו עדיין המצב הנוכחי של החינוך בסין. לפיכך אם הקורבן בא ממקום שיש בו חטיבת ביניים, זה לא ייחשב לכפר או עיירה. כמו כן בעלה של הקורבן עבד בבית חרושת. בדרך כלל בית חרושת לא היה מוקם באזור כפרי מרוחק. נראה שהקורבן הייתה תושבת עיר. כשאמרה "שלבעלה לא הייתה השפעה רבה בחברה", זה מראה שלא היה לו רקע מיוחד, שחי על משכורת ואולי היה אחד מהפועלים בשכבה החברתית הנמוכה ביותר בעיר, העומד באופן קבוע בפני סכנת פיטורין. לכן בכירי המק"ס לא היו מודאגים מדי מהתוצאות אם יסירו את איבריה של אשתו. לאדם כזה ללא רקע חברתי כלשהו, או קשרים, לא יהיה הרבה כסף לשחד בכירים שונים כדי לפדות אותה, או לגמול לאלה האחראים לכך. עלינו לשים לב לחוק הזה של המק"ס בנוגע לקצירת איברים, כיוון שמשמעותו היא, שקצירת איברים יכולה לקרות לכל אחד, לא רק למתרגלי פאלון גונג, ולא רק לפושעים הממתינים לגזר דין מוות.

מתרגלים רבים שהתנסו במאסר בלתי חוקי בסין הזכירו תופעה שכיחה: שסוהרי הכלא ומנהיגי תאי האסירים היו כולם מלאי חששות מהרקע המשפחתי של האסירים. זה לא היה מתוך אהדה, אלא מכך שזה מה שיקבע את יחסם כלפי האסירים. אם למשפחתו של אסיר יש כסף, כוח או קשרים חברתיים סבוכים, הוא בקושי יסבול התעללות כלשהי; אלה שאין להם הרבה מבקרים, אין כסף לסחוט מהם, או שאין להם רקע חברתי גבוה, חשופים לעינויים, או להתעללות אחרת. להכות אותם לא היה גורם לתוצאות רציניות כלשהם. להכות את אלה שהיו להם קרובי משפחה וחברים במאפיה, או עם מעמד חברתי גבוה, היה יכול לגרום צרות רבות.

אנשים רבים יכולים לשאול: "היו כל כך הרבה אנשים שאיבריהם נקצרו. מדוע קרובי משפחתם לא הגנו על האינטרסים שלהם"? אחת הסיבות לכך הוא החוק הזה שקבעה המק"ס, שאינה פוחדת מחוקים או מצפון אנושי, אלא דואגת רק לאינטרסים שלה ולכמה זה עולה לה. לכן היא בדרך כלל פוחדת מאלה שיש להם משאבים חברתיים, או שיש להם היכולת לחשוף אותם בפומבי.

כמו כן לא כל בני משפחותיהם או חבריהם של אותם מתרגלים שקצרו את איבריהם מתרגלים את הפאלון גונג בעצמם. לעתים קרובות מאיימים עליהם ומספרים להם שהמתרגלים הם אויבים חברתיים והם מתנגדי המפלגה הקומוניסטית. "הטרור האדום", וההשלכה של מדיניות ארוכת השנים של המק"ס להפחיד ולהשתיק באלימות את מתנגדיה – גורמים להם לשתוק אפילו אם הם יודעים שבני משפחותיהם נרצחים. כשבני משפחה באים לשאול היכן נמצאים בני משפחתם, המשטרה המקומית מכחישה בדרך כלל כל ידע על מקום המצאם של הקורבנות, אלא אם משחדים אותם. אחרי שהם מנסים ואינם מצליחים שוב ושוב, אנשים רבים לא יכולים בסופו של דבר להתמודד נפשית או כספית עם המצב ומוותרים על המאמץ לחפש את קרובי משפחתם שנאסרו באופן בלתי חוקי.

2. קציני רפואה מעורבים בקצירת איברים

העד תיאר שני קציני רפואה שראה, המעורבים בקצירת האיברים: "אחד מהם מבית-החולים הצבאי הכללי בשן-יאנג והשני סיים את לימודיו באוניברסיטה הרפואית הצבאית מס' 2. האחד מבוגר והשני צעיר. אחרי פתיחת חזה הקורבן קצין הרפואה הצעיר היסס קמעא. הוא הביט לעברי ולאחר מכן לעבר הממונה עלי. הממונה הנהן בראשו. הקצין המשיך אז בעבודה על כלי הדם… ראשית הוציא את הלב ואחר-כך את הכליה".

בדרך כלל כחלק מההכשרה בניתוחים כאלה, רופא בראשית עבודתו מתמחה בעשיית החתך הראשון בניתוח. בגלל שהוא צעיר, הוא עלול היה להרגיש לא נוח כאשר המתרגלת קראה בקול: "פאלון דאפא הוא טוב", מה שגרם לו להסס ולהביט באחרים. הוא לא רצה לקחת על עצמו את האחריות לרצח. בתי-ספר צבאיים לרפואה במשטר של המפלגה הקומוניסטית הסינית הם בדרך כלל גרועים יותר ממוסדות אחרים מאחר שהם מנוהלים בסגנון צבאי והם יותר מוגבלים וסגורים. שוחד, חנופה, קשרים חברתיים מודגשים שם, והיבטים שליליים אחרים גרועים שם יותר מכל מקום אחר בסין. הסביבה המושחתת הזאת גורמת לירידה מהירה בערכי המוסר של האנשים ומובילה אותם לחוסר רגישות באבחנה מה טוב ומה רע.

מחלקת השתלות איברים היא מקום מיוחד בתחום הרפואה. חולה המיועד להשתלת איברים הוא לעתים קרובות במצב פיזי עלוב ונדרשת לו כמות גדולה מאד של חומרי חיסון וטיפול נמרץ. האיבר המושתל עלול להידחות בכל זמן. הרופא שם עומד בפני סיכונים ולחצים גבוהים והוא נדרש להיות יעיל ביותר. בדרך כלל רופא זוטר במחלקה לא יקבל שבחים אם הוא עושה דברים בצורה נכונה, כיוון שהוא נדרש להיות מדויק, אבל ינזפו בו אפילו על טעות קטנה והוא והמחלקה כולה עלולה להתנכר לו במקרה של טעות גדולה.

אדם צעיר עם אידיאלים והתלהבות שעובר דרך החשיכה של בית-ספר צבאי לרפואה ולבסוף מקבל עבודה במחלקת השתלות איברים, מרגיש לעתים קרובות אכזבה כשאומרים לו לבצע כל מיני עבודות פשוטות כמו למשל לאמת כמה שתן נותן חולה כל שעה לאחר השתלת כליה. במערכת הצבאית בסין אדם ללא רקע משפחתי רב השפעה עובר לעתים קרובות דרך קשיים רבים יותר כשהוא רוצה לטפס בסולם החברתי ולבלוט בין אחרים. כשהוא מסוגל לבסוף לבצע השתלות איברים, כשהוא חייב לעשות זאת על גוף חי, מה ששווה לביצוע רצח, הוא יעמוד בפני הלם שקשה לדמיין. כשהוא מבצע את החתך הראשון זהו הרגע בו המצפון שלו כבר התחיל למות.

העד סיפר: "כשוטר צבאי קיבלתי הכשרה בשימוש ברובים, השתתפתי באימונים עם כדורים חיים וראיתי גופות רבים של אנשים מתים. אני ממש 'מעריץ' אותם קציני רפואה. ידיהם כל כך יציבות שאין בהם רעד כלל.

"קצין הרפואה המבוגר הזה היה חסר תחושה בראותו את הכאב הנורא של הקורבן, ממתינה ומדממת, בגלל שהוכשר לכך והפך בהדרגה חסר תחושה בתוך המערכת של המק"ס, ממצב שהיה לו לא נוח מבחינה מצפונית, עד למותו של המצפון ועד שהפך חסר תחושה. בתחום השתלות איברים אנשים מתחרים על מספר ההשתלות שהם עושים. הם עושים זאת רק למען המענקים שהם מקבלים ולמען עלייה בדרגה הצבאית. ככל שאדם מבצע יותר, הוא נחשב כאדם עם יותר ניסיון ועם מיומנויות כירורגיות גבוהות יותר.

שיא צ'יאנג, מנהל מרכז השתלות כבד בבית-חולים רן-ג'י שקשור לאוניברסיטה הרפואית מס' 2 בשן-יאנג הצהיר בשעתו: "אני משוגע על השתלות כבד והפכתי מכור לכך. אני לא מרגיש רגוע אם אני מחמיץ  את הביקור היומי שלי במחלקות. אני מתכנן לבצע שתיים עד חמש השתלות כל שבוע. אני לא פוחד כשאני לא מצליח. לסיכום השיעור שלמדתי מכישלון, אני יודע שלמחרת אבצע זאת שוב". אדם כזה הוא בדיוק מה שרוצה המק"ס. כשאדם מטפס גבוה יותר ורחוק יותר בסולם מערכת ההכשרה של המק"ס, הוא מאבד עוד ועוד מהמצפון האנושי ומהטבע האנושי והופך יותר ויותר מלא בטבע דמוני וברוע.

קציני צבא, הורים גידלו אתכם וחלקכם הורים כיום. פעם היו לכם התלהבות ואידיאלים לרפא את הפצועים ולהציל את הגוססים ולכן הפכתם לרופאים. משטר המק"ס הפך אתכם לכלי מרושע. גם אתם קורבן. על-אף שאתם מתעללים במתרגלי פאלון גונג, הם לא שונאים אתכם, או מחפשים נקמה מכם, כיוון שהם מאמינים בעקרונות אמת-חמלה-סובלנות. לא משנה כמה הם סובלים, העתיד שלהם נצחי ונפלא. אולם גורל עתידכם ייחרץ, בגלל שהמק"ס הכשירה אתכם, הפכה אתכם לשדים במדים לבנים. אולם עדיין יש לכם הזדמנות ללכת בדרך הנכונה. נסו להבין את האמת של הפאלון גונג. חשפו את הפשעים האלה ואת הראיות המפלילות לעולם. עזרו לעצור את רדיפת הפאלון גונג. זה לא למען הפאלון גונג, אלא למענכם אתם.