ריקוד סיני קלאסי, המבוסס על היסודות של התרבות הסינית הנרחבת בת חמשת אלפים השנה, הוא ענף של האמנויות המשתמש בגוף ככלי להופעה.

I. מאפיינים של ריקוד סיני קלאסי

א. לתנועות של ריקוד סיני קלאסי יש יכולת עשירה לבטא מגוון של רגשות, כמו למשל אושר, צער, שמחה, כעס, אִבֶל, עונג, הרגשות הבאים כשנפרדים וכשמתאחדים, אי שפיות, התאהבות, מחלה, התבסמות, הדרת כבוד, שפלות, מלכותיות, כמו גם דמויות אזרחיות וצבאיות וגם סוגי אישיות אחרים וסיפורים אחרים.

ב. בריקוד סיני קלאסי המשמעות היא המניעה את הגוף. במילים אחרות, בצורת ריקוד זאת, רק כאשר הרגשות הפנימיים מניעים את הגוף ניתן להשיג ביטוי מלא.

ג. ריקוד סיני קלאסי משתמש ביכולת הטבעית של הגוף האנושי; הוא לא דורש לאמן באופן ספציפי שרירים מסוימים. כלומר, הכוח של השרירים המושג באופן טבעי מהליכה, ריצה, קפיצה, עלייה במדרגות, רכיבה על אופניים וכולי, כמו גם הכוח של פלג הגוף העליון שנבנה באופן טבעי בעבודה פיזית, מחוזק עוד יותר במהלך האימונים.

ד. לאימונים בריקוד סיני קלאסי יש ארבעה רכיבים:

1. "צורה" (צירופי-ריקוד ואימוני בר* בסיסיים).
2. "יון" (Yun) (טכניקה לביטוי רגשות שונים באמצעות "צורה")
3. טכניקת ריקוד (אימון בתנועות ריקוד קשות)
4. טכניקות מיומנות אקרובטית (בעיקר אימון בסוגים שונים של פליק-פלאקים ומיומנויות בסיסיות).

ה. בביצוע ריקוד תיאטרלי, ריקוד סיני קלאסי כולל רכיב של משחק בריקוד. המשחק בריקוד שונה מזה שבסרטים, בדרמה, באופרה, באמנויות התיאטרון הסיני המסורתי או במחזות זמר של ברודווי. המשחק בריקוד סיני קלאסי כולל תיאום בין הבעות הפנים לתנועה הפיזית, שכאשר ממזגים אותם ביחד מתקבלת צורה מוגברת של הבעה.

II. מקורות הריקוד הסיני הקלאסי וההעברה שלו במהלך ההיסטוריה

לפני כמה אלפי שנים הופיעו בסין אמנויות הלחימה (ווּ-שוּ). באותו זמן, סוגים רבים של אמנויות במה הושפעו מתנועות אמנויות הלחימה, מהטכניקות שלהן ומהפליק-פלאקים שלהן. הצורות המקוריות של תנועות רבות של ריקוד סיני קלאסי היו דומות לאלו של אמנויות לחימה; פשוט ביצעו אותן אחרת, ומה שהן דרשו היה שונה. מאוחר יותר, במהלך חמשת אלפים השנים בהן התרבות הסינית יוסדה, הריקוד הסיני הקלאסי נעשה עשיר יותר ללא הרף, וזה מה שמתבטא בהיבט ה"יון" של ריקוד סיני קלאסי. וזה גם מקור הסגנון שהריקוד הסיני הקלאסי אימץ במהלך תהליך העברתו מדור לדור. האופן שבו אדם מקבוצה אתנית מסוימת מתנועע מכיל את התכונות הייחודיות של הקבוצה הזאת, אז לתנועות של אנשים סיניים יש באופן טבעי "טאץ'" סיני. אבל מחקר וניסיון בפועל הראו שבאמצעות אימון ספציפי ב"יוּן" וב"צורה", אנשים מקבוצות אתניות אחרות יכולים גם כן לרכוש את ה"טאץ'" הזה.

ריקוד סיני קלאסי הועבר במגוון דרכים, והעיקרית שבהן הייתה מחזות. באופן היסטורי, במהלך השושלות השונות, לריקודים שבוצעו בחצר הקיסרית היו טכניקות שונות ומאפיינים שונים. בקרב העם הריקוד התפשט בעיקר באמצעות חיקוי, בעוד שאצל אמני הרחוב הוא התפשט בעיקר באמצעות טכניקות של אמנויות לחימה. לפני שושלות הצ'ין וההאן (221 לפני הספירה – 220 לספירה) היו בדרנים שביצעו סדרות של תנועות של אמנויות לחימה. ואקרובטים בעיקר עשו פליק-פלאקים. במהלך שושלות טאנג וסונג (618 – 1279 לספירה), רוב הריקוד והופעות הרחוב הכילו צורות וטכניקות מוקדמות של ריקוד סיני קלאסי. פליק-פלאקים, במיוחד, היו בשימוש על ידי כמעט כל אמני הרחוב. זאת דוגמה נוספת כיצד בתרבות הסינית, במובן הרחב, הטכניקות של צורות אמנות שונות השפיעו זו על זו.

המושג של שושלות סיניות שונה מזה של הממלכות הקדומות של עמים אחרים. החלפתה של שושלת משמעה היה שינוי למערך ייחודי של המאפיינים התרבותיים הייחודיים של שושלת אחרת, משום שלכל שושלת היו הקיסר שלה, האנשים שלה, והתרבות שלה. וכך, במשך התהליך ההיסטורי של ייסוד הציוויליזציה הזאת, הריקוד הסיני הקלאסי נעשה ללא הרף עשיר יותר ומושלם יותר.

שיטות ההוראה של ימינו לא היו קיימות בסין העתיקה. בתיאטרון, הדור הוותיק אימן מתלמדים, וכך זה היה מועבר מדור לדור. מגיל צעיר התלמיד ייסד חניכות רשמית עם מאסטר, וכך אדם היה הופך למקצוען. בריקוד של החצר הקיסרית, האמנות הועברה על ידי כך שהגבירות הצעירות לימדו זו את זו; רבות מאמנויות הופעות הרחוב הועברו כמסורות משפחתיות; ואמנויות לחימה הועברו מאב לבן או שלמדו אותן ממאסטר. באופן דומה, בשיטות דתיות בודהיסטיות וטאואיסטיות, אחרי שתלמיד לוקח על עצמו להיכנס לשיטה, הוא או היא מקבלים את התורה מהמאסטר. שיטות הוראה מודרניות, שיטתיות, הן משהו שהתחיל במחצית הראשונה של המאה הקודמת.

III. ההבדלים בין ריקוד סיני קלאסי לאמנויות לחימה חדשות ומודרניות

מאז הזמן שבו סרטים ותוכניות טלוויזיה של קונג-פו החלו לצאת, אנשים רבים ייפו את התנועות של אמנויות הלחימה והפכו אותן למשהו ראוותני אבל לא שימושי, כדי להשתמש בהן בעלילות הסרטים ובתוכניות הטלוויזיה. התנועות האלו נראות דומות מאוד לריקוד, אך למעשה הן שונות לחלוטין מריקוד סיני קלאסי. מבחינה בסיסית:

א. בריקוד סיני קלאסי, יכולת הביטוי של הגוף היא הראשונה במעלה, בעוד שבאמנויות לחימה, השלמת התנועה באופן מהיר, פתאומי ועוצמתי היא הראשונה במעלה, כמה שאמנות הלחימה מהירה יותר, כך היא משיגה יותר את המטרה.

ב. ריקוד סיני קלאסי משלב את תנועת הגוף עם "יוּן" פנימי.

ג. ריקוד סיני קלאסי הוא שפה של הגוף. כדי לתאר דמות או סיפור באופן המלא ביותר, הגוף צריך להיפרש ולהימתח באופן המלא ביותר. זו הסיבה שרגליים ארוכות הן הקריטריון הבסיסי ביותר בבחירת תלמידים לריקוד. אם משתמשים בסוג כזה של הימתחות בקְרַב של אמנויות לחימה, אז זה יגרום לאדם להיות פגיע.

ד. אמנויות לחימה לא יכולות להעביר עלילות, דמויות שונות, מצבי רוח ורגשות כפי שיכול ריקוד סיני קלאסי.

ה. לאמנויות לחימה אין ה"יון" הנדרש בריקוד סיני קלאסי.

IV. ההשפעה של ריקוד סיני קלאסי על צורות ריקוד אחרות ועל מיומנויות גופניות

בזמן של ה"רפורמה וההיפתחות" כביכול של סין (שהחלה בשנות ה-70 המאוחרות) טכניקות ופליק-פלאקים של ריקוד סיני קלאסי הופיעו ברחבי העולם. במיוחד, הטכניקות והפליק-פלאקים שלו גרמו לגלי הלם ברחבי קהילת הריקוד הבין-לאומית. כך הבלט הכניס לתוכו כמה מהטכניקות של ריקוד סיני קלאסי, ובלט מודרני הכניס לתוכו טכניקות של ריקוד סיני קלאסי במידה אפילו גדולה יותר. אבל, הם לא מבינים את הסטנדרטים הנדרשים לטכניקות האלו, והם השתמשו בהן באופן מאוד לא סטנדרטי. למה שקוראים ריקוד רחוב יש הבנה אפילו נמוכה יותר של הדרישות והסטנדרטים של הטכניקות ולפיכך הוא לקח את הריקוד הסיני הקלאסי ועיוות אותו.

לריקוד הסיני הקלאסי הייתה גם השפעה עצומה על אתלטיקה. לפני שנות ה-70, אימונים בהתעמלות אמנותית, התעמלות על קורה והתעמלות על מוטות כללו רק תנועות בלט פשוטות ואימונים גופניים. אז, נבחרות ההתעמלות של סין לקחו טכניקות ופליק-פלאקים של הריקוד הקלאסי והשתמשו בהם בקנה מידה גדול באירועי התעמלות. ברגע שהטכניקות האלו הופיעו בתחרויות הבין-לאומיות של שנות ה-70, זה הדהים מתעמלים בכל העולם. היו מתחרים סינים שהצליחו לזכות בחמש מדליות זהב בבת אחת מכל הכיוונים. מתעמלים ברחבי העולם החלו ללמוד את הטכניקות והפליק-פלאקים של הריקוד הסיני הקלאסי, ובן-לילה תחרויות אתלטיקה נדחפו לרמה גבוהה יותר של מיומנויות טכניות.

למעשה, צורות ריקוד רבות ושונות, אמנויות גופניות, וענפי ספורט בכל העולם אימצו את הטכניקות והפליק-פלאקים של הריקוד הסיני הקלאסי. יש כאלו שמעתיקים אותן קצת יותר טוב, בשעה שאחרים הם ברמה נמוכה למדי, לא מדויקים, לא סטנדרטיים, ואפילו מכוערים, וזה עיוות את התרבות המעודנת של חמשת אלפי השנים.

אלו הדברים הבסיסיים שצריך לדעת לגבי ריקוד סיני קלאסי.

לי הונג-ג'י
5 ביולי 2013

* מוט קבוע בקיר המשמש לאימוני הרקדנים

מקור: Shen Yun Performing Arts