אני מרצה באוניברסיטה בפרובינציית ליאו-נינג. ההצלחה שאני נהנה ממנה היא כולה הודות לאמי, שלה אני מכיר תודה בכל לבי. היא ואני חיינו יחד לבדנו והיינו תלויים זה בזה. כדי לשלם עבור חינוכי היא נשאה קשיים רבים וסבלה רבות. בסופו של דבר היא קרסה פיזית ופיתחה מחלות רבות.

כיום אני גר בעיירה אחרת, וחשבתי להביא אותה לגור עמי, אבל היא סירבה כי רצתה להישאר בעיירת הולדתה. הרגשתי לא נוח שאינני יכול למלא את תפקידי כבן טוב.

אחרי חג ראש השנה הסינית, אמי טלפנה ואמרה לי שבריאותה השתפרה ושאינני צריך לדאוג לגביה. קולה נשמע רם וצלול והצחוק שלה בהיר ועולץ. היא נשמעה מלאת חיים, אבל אני לא יכולתי להאמין שהיא יכלה להשתפר כל כך מהר. לאחר מספר ימים נסעתי לעיר הולדתי לבקר אותה. היא נראתה קורנת וורדרדה, ואפילו הוסיפה קצת במשקל. היא אמרה לי שבשנה שחלפה היא החלה לתרגל פאלון גונג.

ברגע ששמעתי אותה מזכירה את הפאלון גונג סגרתי מיד את החלונות, כי פחדתי שאחרים ישמעו אותה. אמרתי לה "גם אני יודעת שפאלון גונג הוא טוב! אני מכיר אשה שהייתה אפילו יותר חולה ממך. כיוון שהחלה לתרגל פאלון גונג היא השתנתה לחלוטין ממה שהייתה לפני 10 שנים. היא ממש אדם אחר".

סיפרתי לאמי ממה שסופרה לי אמה של חברה לכיתה על האשה ההיא, גב' צ'י: שיהא אצילה ובעלת אופי מוסרי גבוה, עובדת חרוצה ומסוגלת לשאת קשיים. היא סיפרה לי שמאז שהיא בקשר עם גב' צ'י היא הפנימה ערכים מוסריים רבים. היא למדה איך לטפל במשפחתה ובשכניה מתוך התחשבות, ואיך לשאת קשיים. אבל אותה גב' צ'ין, האשה הטובה הזו, סבלה רבות מרדיפה של הרשויות. באחד הלילות של 1999 חבורת שוטרים פרצה לביתה, ומול עיני אמה הקשישה לקחו אותה למעצר. במשך שלושה ימים אף אחד לא שמע דבר על מוצאותיה. האם הקשישה הייתה מבוהלת ומודאגת ונפלה למשכב. היא נפטרה תוך שנה. גב' צ'ין נעצרה שוב בשנת 2000 ונכלאה עם רוצחות במרכז המעצר של צ'ינג-פנג. אילצו אותה לישון על רצפת הבטון ועינו אותה פיזית ונפשית. אחר כך היא נלקחה למרכז לשטיפות מוח ושם השאירו אותה יותר מחודש. בוקר אחד היא התעלפה לפתע ואיבדה את הכרתה. הרופא קיבל הוראה לא לסייע למתרגלי פאלון גונג מיידית. גב' צ'ין סבלה מקשיי נשימה ולא הצליחה לשאוף אוויר, עיניה היו עצומות ודמעות זלגו על לחייה. בני המשפחה רגזו ועמדו על כך שהרופא יתן לה תרופות, אחרת אם משהו יקרה הם יתבעו אותו. רק אז הוא הכניס אותה לחדר בבית חולים וחיבר אותה למכונת הנשמה. בני המשפחה טיפלו בה במסירות והיא החלימה.

אבל הרדיפה נגדה ונגד משפחתה לא הפסיקה: בעלה נאלץ לכתוב לרשויות דיווח [עליה] הרשויות אילצו את הבן שלה לחתום על כתב ערבות שלא יתרגל יותר פאלון גונג. עובדי משרד הגמלאות ומשרדי הקהילה והרחוב [סניפי מפלגה בד"כ – המתרגם] המשיכו להציק ולאיים עליהם. גם שלחו מישהו לעקוב אחריהם בביתם, וניהלו רישום של כל מי שנכנס או יצא או ביקר בבית.

אמרתי לאמי "למעשה אני יודע היטב שכל הידיעות שהמשטר משדר לנו כולן שקרים. כל אחד שדעתו צלולה יודע שמה שמשדרים הוא לא אמת. אני מעודד אותך להמשיך ולתרגל פאלון גונג. אם בריאותך משתפרת, הכל יהיה יותר טוב. עכשיו יש אינפלציה וכולם בקושי גומרים את החודש. התרופות יקרות כל כך. אם אני יודע שהבריאות הפיזית והנפשית שלך טובה, אוכל לעבוד בראש שקט כשאני רחוק ממך. אני רק מפחד שתירדפי כמו האשה ההיא".

אף על פי שאני עצמי לא התחלתי עדיין לתרגל פאלון גונג, אני מודה בעמקי לבי למאסטר לי על שעזר לאמי להחלים. אני רוצה לשלוח ברכות ואיחולים לכל מתרגלי הפאלון גונג ולקוות שהם יהיו בטוחים!

נכתב בסוף שנת 2008