נסיבות מותו האלים של עורך דין צעיר בסין ב-2002 מעניקות לנו הצצה על היקף רדיפת הפאלון גונג באותן שנים (הרדיפה נמשכת עדיין גם ברגעים אלה באכזריות רבה).

מר לי ג'יאן, עורך דין ממחוז ג'נג-יאנג בפרובינציית הה-נאן שהיה כלוא ב-2002 במחנה עבודה בכפייה בעיר שו-צ'אנג סבל מעינויים, עבודה פיזית קשה והתעללות שהביאו למותו. הוא מת ב-26 באפריל 2002 בגיל 34.

לפני מותו אמר למתרגלים במחנה העבודה: "איני פוחד למות מרעב, אבל אם הם יאפשרו לי 5 דקות מנוחה אני אהיה בסדר". הוא לא זכה מעולם להשיג את מבוקשו.

בכירים במחנה טענו שהוא מת ממחלה פתאומית. אולם יום לפני מותו סיפר מר לי: "מפקד המחלקה ג'ו ג'י-מין הוא אדם מרושע ביותר. הוא הכה אותי כל כך חזק שאני סובל עדיין כאבים נוראיים. יועץ המחנה תומך באלימות הזו".

עורך הדין לי ג'יאן

מר לי החל לתרגל ב-1998. ב-2000 נעצר על ששכפל חומר להבהרת העובדות על הפאלון גונג, ונגזרו עליו באופן בלתי חוקי 3 שנות מאסר בכלא. באפריל 2000 הועבר למחנה עבודה בכפייה שם עבר שטיפת מוח, מניעת שינה ועבודה פיזית קשה. בעקבות העינויים בשיטת "קשירת החבל", סבל מפגיעה פיזית ונפשית קשה מאוד.

כפי שמודגם בתמונה למטה, בשיטת קשירת חבל, זרועותיו של הקורבן קשורות במהודק בחוט ניילון דק מאחורי גבו. החוט נקשר כל כך הדוק שהוא חותך בבשרו. הקורבן יושב בישיבה שפופה כשהחלק התחתון של רגליו בתנוחה אנכית לרצפה. המענה מכניס מקל עץ מתחת לחלק העליון של זרועות הקורבן, כשהוא גורם לו כאבי תופת. בתנוחה כזאת נמנעת שינה מהקורבן במשך כמה ימים. זרימת הדם מפסיקה והקורבן חווה קצב לב מואץ, כאב נורא בשתי זרועותיו והוא מתחיל תוך דקות ספורות להזיע מאוד. היו מתרגלים שהשתן שלהם היה מלא דם לאחר עינוי כזה, אבל בכל זאת לא שחררו אותם.

שחזור עינויים: "קשירת החבל"

כשהוא תשוש מאפיסת כוחות מר לי היה נרדם פעמים רבות בזמן שאכל. הוא לא יכול היה לעמוד בלחץ וחתם בדצמבר 2001 על הצהרה בה הוא מוותר על אמונתו בפאלון גונג. אולם במארס 2002 חזר בו והצהיר שהצהרת הערבות עליה חתם בטלה ומבוטלת והוא יהפוך שוב למתרגל יציב באמונתו. כתוצאה מכך עונה בצורה חמורה.

בבוקר ה-25 באפריל 2002 החלו מפקד המחלקה וסגנו לצעוק ולכעוס עליו שאינו מוכשר לעבודה ובאוכל שהוא מקבל עדיף להם לגדל כלבים. מר לי ענה להם שגופו אינו עומד בכך והוא ממש תשוש. כדי להפחיד אותו בעטו וקללו מתרגל אחר מולו.

מר לי סיים את מכסת עבודתו בחצות ובדרכו לתא אמר למתרגלים שהוא אינו יכול לעמוד בכך יותר וכנראה שהם יענו אותו עד מוות. הוא היה עייף מדי כדי להירדם והתקשה לנשום. לפנות בוקר הא נפטר.

מפקד המחלקה, האחראי העקיף למותו המתין שעתיים ורק אז שלח את גופתו לבית החולים ל"טיפול דחוף". בית החולים ביצע בו הליך החייאה למרות שמת כבר כמה שעות, עובדה שניסו אחר כך לטייח.

אחד מהמתרגלים הציע להתאבל 3 דקות לזכרו של מר לי ועל כך הוסיפו לו 6 חודשי מאסר.

ב-26 באפריל הסוהרים גילו ערנות גבוהה מהרגיל במחלקה ולא הרשו למתרגלים לשבת קרוב אחד לשני. הם איימו על מנהיגי האסירים, שאם מישהו יעשה דבר כלשהו עקב מותו של מר לי הם יסבלו מהתוצאות. אחרי הצהריים יצאה הודעה רשמית שמר לי מת כתוצאה ממחלה ומי שינצל את מותו ליצור מהומה ייענש בהארכת תקופת מאסרו. סגן המנהל ציין גם שהמשפחה השלימה עם העובדות ושגם המתרגלים צריכים לעשות כך ולא לעורר מהומות.