בימים האחרונים קראתי מספר מאמרים בנוגע לחשיבות התרגול. בתחילה לא הקדשתי להם תשומת לב רבה מדי. ידעתי שחשוב לתרגל את התרגילים, ובכל זאת לא יכולתי לעמוד בכך והרגשתי די עצוב.

התחלתי לערוך מעקב ולרשום איזה תרגילים עשיתי כל יום כדי להבטיח שהשלמתי אותם, אבל לאורך זמן זה לא פעל. לא יכולתי להבין מה חסם אותי. פשוט נאנחתי והנחתי שיש לי החסרה בכוח הרצון ובחוכמה שלי.

בכל זאת הרגשתי שהייתה סיבה מיוחדת לכך שלא תרגלתי בשקדנות, אך לא יכולתי להבין מהי. האם זה בגלל שהייתי עצלן?

לאחרונה, כשלמדתי ושיננתי את הפא, הוארתי לפתע לכך: "עמוק בעצמותיי, לא שיניתי באופן יסודי את המושג של מדוע אני מתרגל את התרגילים"

באופן תת-הכרתי תמיד קישרתי בין להיות בריא ולחיות ללא כאב או באי נוחות, לבין תרגול התרגילים. על פני השטח תרגלתי את התרגילים כאשר הרגשתי אי נוחות והרגשתי שלמעשה המאסטר הזכיר לי זאת באותן פעמים. לא התחשק לי לתרגל כשהרגשתי טוב. השתמשתי בתירוצים כמו, שללמוד את הפא חשוב יותר, או שבעשיית שלושת הדברים לא מוזכרים התרגילים במפורש. או בתירוצים רגילים יותר כמו, שאני עסוק עכשיו, הזמן דוחק וכדומה.

חשבתי על כמה שקדנים הם רבים מהמתרגלים המבוגרים ואיך מתרגלים צעירים יותר לעתים קרובות אינם נותנים דגש לתרגול התרגילים. האין זה אותו מושג שמשחק כאן?

האין מתרגלים המבוגרים מתרגלים יותר משום שאינם בריאים כל כך כמו מתרגלים צעירים יותר? האם זה שיש גוף בריא היא לא הסיבה העיקרית שמפריעה למתרגלים הצעירים יותר לתרגל את התרגילים, ולכן הם מתעלמים מערכם?

בקיצור, קישרתי את התרגילים עם המושג להיות בריא. לפעמים כשאני מבהיר את האמת אודות הפאלון גונג, אני מזכיר את התועלות הבריאותיות שקיבלתי ואף על-פי שזהו מידע חשוב לשתף, מבלי לומר זאת במילים, התחלתי ללא יודעין להתייחס לתרגילים כערובה לבריאות טובה.

אם כך מהי המטרה בתרגול התרגילים?

המאסטר אמר:

"פאלון דאפא גם היא שיטה המטפחת את הטבע הנפשי והחיים גם יחד. לכן צריך לתרגל תנועות. מהיבט אחד, התנועות משמשות לתגבור היכולות העל-טבעיות. מה זאת אומרת "תגבור"? זה לחזק את היכולות העל-טבעיות שלך על ידי עוצמת האנרגיה העצומה שלך שיהיו יותר ויותר חזקות; מהיבט אחר, בתוך הגוף שלך יתפתחו ישויות חיות רבות. כשמטפחים ברמות גבוהות, אסכולת הטאו דורשת את לידת היוּאֶן-יִינְג ואסכולת הבודהא דורשת גוף וָאגְ'רָה שלא מתקלקל. יותר מכך, מיומנויות על-טבעיות רבות יתפתחו. כל הדברים האלה צריכים להתפתח באמצעות טכניקה והתנועות מיועדות לכך. שיטה שלמה המטפחת את הטבע הנפשי ואת החיים גם יחד צריכה גם לטפח וגם לתרגל". ("ג'ואן פאלון" הרצאה ראשונה, "מאפייני הפאלון דאפא")

המאסטר לימד שהתנועות מחזקות את היכולות העל טבעיות ושישויות חיות רבות צריכות להתפתח בגוף. בשום מקום לא מוזכר שהתרגילים נועדו לשמור על הבריאות.

אינני יודע כמה פעמים קראתי את הקטע הזה ב"ג'ואן פאלון", אבל לבסוף הבנתי את הסיבה לחוסר העקביות שלי: "לא הבנתי את המשמעות של התרגילים".

טיפוח-תרגול של גוף ונפש דורש גם את תרגול התרגילים וגם את טיפוח השין-שינג, או הטבע המוסרי שלך. התרגילים הם רק חלק מהטיפוח. יש כאן תוכן עמוק יותר. כיצד יכולתי להיות כל כך יהיר כדי להניח שהתרגילים האלה אינם חשובים?

כשאני מתרגל את התרגילים, אינני חש עצלות יותר. הוארתי להבנה שתרגילים הם חלק של שיטת הפאלון דאפא ומאחר ואני מתרגל, עלי להיענות לדרישות של הדאפא.

אני מרגיש כעת הרבה יותר שליו כשאני מתרגל. אני מבין שלתרגל בשקדנות זה לא למען המטרה של הרגשה נוחה יותר, או כדי לשמור על הבריאות , אלא שזוהי דרישה של הפא. ממש כמו תלמיד שצריך לעשות שיעורי בית כל יום, האין באופן דומה צריך המתרגל לתרגל את התרגילים כל יום? האין אני צריך לתרגל אותם?

כשהבנתי זאת הרגשתי יותר נינוח לאחר שסיימתי את התרגילים. הרגשתי שעקב רדיפה אחרי נוחות לא הייתי שקדן. זוהי המנטליות של אחד שאינו מתרגל פאלון גונג.

בנוסף, אם קיימת רדיפה נסתרת אחר ריפוי מחלות שמעורבת בשיטה, האם המחלה תוכל להתרפא? הגוף מבריא אחרי שהשין-שינג עולה, והמאסטר מסלק את הקארמה. זהו המאסטר שעושה הכל. יותר מכך, יש אלמנטים המהווים חלק משלמות מהשיטה. האם אתה מסוגל לסבול את הכאב? האם אתה מסוגל להתמיד?

אני יודע שאני מסוגל להיות כעת שקדן בתרגול אחרי ההבנה של עקרונות הפא. זוהי ההבנה אליה הוארתי בעודי משנן את הפא. אנא ציינו כל דבר שאינו הולם.