1. הבנותיי לגבי חמלה

מאת מתרגל דאפא מסין

אני זוכר משפט שנאמר על ידי המאסטר:

"כשאתה נתקל במצוקה, אותה רחמנות רחומה תעזור לך להתגבר על זה". ("פאלון גונג" פרק שלישי, "סילוק הקארמה")

לפעמים, במיוחד במצבים קשים אני תמיד זוכר את המשפט הזה ומרגיש באמת שלחמלה יש כוח אינסופי.

במהלך השלב של טיפוח אישי בטרם התחילה הרדיפה, השגתי הבנות רבות לגבי חמלה. כשהתקדמתי ממש במרץ והרגשתי שטיפחתי היטב, הרגשתי שכל תא בגופי התמלא בחמלה והייתה יכולה להיות לי השפעה על אחרים. כששוחחתי עם אנשים, דבריי היו מסוגלים לגעת בהם עמוקות. כשהייתי עובר מצוקות והייתה לי חמלה רבה, הרגשתי שאני מעבר לנגיעה של הרוע ואם אפילו הוא היה יכול להגיע אלי, הוא לא היה מסוגל לעשות דבר. המאסטר עזר לי לפתור קשיים רבים ויכולתי לחוש שרמת הטיפוח שלי עולה במהירות. שמרתי על מצב טיפוח טוב גם בעבודה, כך שסביבת העבודה שלי הייתה גם מאוזנת היטב, מה ששיחק תפקיד חיובי אחרי שהחלה הרדיפה. בקושי הרגשתי לחץ בעבודה ועמיתיי והממונים עלי עזרו לי במידה מסוימת.

לאחר מכן, כשהרדיפה החמירה, כוח החמלה הציג את מלוא עוצמתו.

ב-2008 כשנרדפתי במחנה העבודה בכפייה, היה עלי לחלוק חדר עם מנהיג האסירים המרושע ביותר באותו זמן. הוא כפה עלי לעמוד בשמש הקופחת באמצע היום והכה אותי בערב המחרת. הוא כל הזמן שאל אותי שאלות ובכל פעם שהשבתי בחיוב, סטר על פניי בפראות. הוא הכה אותי חזק כל כך שנפלתי מהכיסא כמה פעמים. כך הוא הכה אותי יותר מ-20 פעמים והחניכיים שלי החלו לדמם.

לא פחדתי וגם לא כעסתי או התרעמתי. חשבתי שלמרות שהוא נראה מרושע כל כך הוא יצור אנושי ויש לו גם צד טוב. המשכתי להיות נחמד כלפיו בכנות רבה, כשאני חושב שכל עוד יש בי די חמלה, אוכל בסופו של דבר לגעת בלבו והוא ישתנה.

מאוחר יותר נודע לי שכשהפיונים(כלי במשחק שחמט) האלה נבחרו לראשונה לשרת במחלקה תחת פיקוח מיוחד, הם קיבלו הכשרה מהשוטרים האחראים לשטיפת מוח המלווה בשקרים מרושעים והכפשות לגבי הפאלון גונג והיה עליהם לעבור מבחנים.

לא משנה כמה הוא קילל אותי, או עינה אותי, תמיד, בכל הזדמנות ניסיתי להבהיר לו את העובדות לגבי הפאלון גונג. גיליתי שיש בו עדיין קצת טוב לב עמוק בלבו. כשאנשים נוספים היו נוכחים, הוא לא העז להקשיב לי מפחד שמא ידווחו עליו. כשהיינו רק שנינו לבד, הייתי מספר לו לפרטי פרטים על הפאלון גונג וכיצד השתניתי פיזית ורוחנית. אחרי ששמע את העובדות, המבט המרושע לא היה עוד על פניו והוא אמר: "ובכן, פאלון גונג הוא די טוב. איני מעיז להקשיב לך עוד. אם אעשה זאת אתה תשנה אותי במקום שאני אשנה אותך".

לאחר מכן הוא לא הכה אותי יותר, תמיד שוחחתי איתו על עקרונות מוסריים. בהדרגה, הוא הפסיק להישמע להוראות השוטרים ורק היה צועק עלי שאשב כהלכה כשהשוטרים באו לביקורת. אחרי זמן מה הוא הועבר לקבוצה אחרת שגם בה מתרגלי דאפא הבהירו לו את האמת. הוא השתנה מהיותו האדם המרושע והאכזרי ביותר במחנה, למישהו שהפסיק לעשות רע. אחד המתרגלים סיפר לי שהוא נשבע בפני אחד ממתרגלי דאפא שחלק עמו חדר, שלעולם לא יתנהג עוד בדרך בה נהג.

במשך זמן מה, בכל פעם שראה אותי הוא היה שואל אם אני שונא אותו, אני הייתי משיב: "מדוע עלי לשנוא אותך? אני רק מקווה שיהיה לך עתיד טוב". הוא היה עד להתנהגותם הטובה והאיתנה של מתרגלי הדאפא. אחד המתרגלים סיפר לי מאוחר יותר שלפני שהוא עזב את המחלקה הוא אמר לו: "במקום הזה בו ממוקמת המחלקה, יגיע מישהו באמת לשלמות המלאה בעתיד". לאדם המרושע הזה שעבר שטיפת מוח על ידי המק"ס המרושעת והתנהג כמו איש אכזר, הייתה מחשבה חיובית הודות לחמלה שהפגינו מתרגלי הדאפא.

על פני השטח נראה שלמתרגלים אין כלום והם חלשים. אולם מאחר שאנו נוהגים על-פי העקרונות, יש לנו את החמלה שטיפחנו ויש לה הכוח להמיס את כל הדברים השליליים.

בעומקי לבי אני חש שלחמלה יש כוח אדיר הנשלט על ידי אלוהויות מוסריות.

2. ההבנה שלי לגבי "לפעול מבלי לרדוף"

מאת מתרגלת דאפא בסין

לפני יומיים, אחרי שפתרנו בעיה חשובה וקיבלנו תוצאות טובות בעבודה, הממונה עלינו שיבח אותנו. אולם אני חשתי אי נוחות כלשהי ודאגה במשך כל היום ולא הצלחתי להבין מדוע הרגשתי כך.

במשך זמן ארוך הממונה הישיר עלי לא הכיר בעבודתי ולקחתי זאת ללב. בגלל טבע העבודה שלי, הממונה הישיר שלי הזכיר לעתים רחוקות את עבודתי, כשדיווח לממונים עליו. לכן חשבתי שאחרים יחשבו אולי שאיני עושה דבר והרגשתי שלא מכבדים אותי. הרגשתי שלא נותנים לי הזדמנות להפגין את יכולתי המלאה ולכן לא מתייחסים אלי ברצינות. באותו הזמן, כמתרגלת הרגשתי שאם לא אפעל היטב תהיה לכך השפעה שלילית וזה ישפיע על הבהרת האמת שלי לעמיתיי לעבודה. בגלל כל זאת הרגשתי תמיד קצת מדוכאת מבפנים . אבל הפעם כשההישג שלי זכה להכרה הרגשתי דווקא מודאגת.

חשתי שיש משהו מוטעה בדרך החשיבה שלי והבנתי שאני מודאגת לגבי רווח והפסד אישי. זכרתי משהו שאמרתי לעתים קרובות בעבר: "אני תמיד מרגישה רגועה מאוד כשאחרים מבקרים אותי, אבל זה מפריע לי כשאחרים משבחים אותי". האם הרגשתי באמת רגועה, ליבי לא זז, כשמישהו מבקר אותי? אכן, יכולתי להרגיש בדרך זו לגבי דברים שלא אכפת לי מהם, אבל לגבי דברים שחשובים לי אני מגיבה בדרך די שונה. עדיין אכפת לי מתהילה והכרה. הסיבה שלא נוח לי כשאחרים משבחים אותי היא מפני שאני רוצה לשמור על הכבוד השטחי הזה ואיני רוצה שאחרים ייקחו זאת ממני.

במבט לאחור, גיליתי שפיתחתי הרגל רע מאוד משום שכשהייתי ילדה זכיתי תמיד לשבחים. לפעמים הייתי נבוכה לעשות דברים שהם בניגוד לדברי השבח האלה ותמיד ניסיתי להתנהג בדרך שזוכה לשבחים האלה. זה הפך לחלק מאופיי והיה קשה לזהות זאת.

קראתי היום שיתוף של מתרגלת עמיתה שאמרה שלהרגיש נחותה או גאה, הן רגשות זהות בטבען, ושניהם נוגעים בחששות תועלתניות. אם כן מדוע אני עדיין שוקלת ומשווה בין שניהם? הרגשתי שיש לי איכות הארה נמוכה כל כך.

למעשה, עלי לעשות את עבודתי היטב וביסודיות עם מצפון נקי, במקום להיות מוטרדת ממה שאחרים אולי חושבים עלי או אומרים עלי. אחרי הכול, אדם אינו יכול לקבוע את התוצאות באמצעות רדיפה עם התשוקה שלו עצמו.

הדאגה שמא זה ישפיע על הבהרת אמת, היא מכשול בפני עצמו. בעבר, הרגשתי עצבנית למדי לדבר בציבור, מפני שדאגתי שלא אדבר היטב. מדוע איני יכולה להיות גלויה והוגנת? זה מפני שתמיד רציתי להיות הטובה ביותר ולהיות הראשונה בכל דבר. זוהי החזקה חבויה עמוקות לתהילה והכרה. זה כרוך בדאגה לתהילה, רווח וקנאה. הייתי בהלם כשבחנתי את ההחזקות שלי.

זכרתי מה שהמאסטר אמר:

Doing, but without pursuit—"
So constant, abiding in the Dao.”
("הונג יין",”Abiding in the Dao” )

לפתע הרגשתי שמחשבותיי התבהרו. למעשה אין כלל צורך להרגיש עצבני או לחוץ עם הדברים האלה. פשוט פעל עם מחשבה פשוטה וטהורה והיטמע בפא כל הזמן. הדרך הגדולה היא פשוטה מאוד וקלה.

3. ההתנסות שלי בשינון הפא

מאת תלמיד דאפא בסין

כששיננתי היום את הפא, הייתה לי לפתע הבנה עמוקה של העיקרון יצירה הדדית וניגוד הדדי.

המאסטר אמר:

"אתם כבר יודעים את העיקרון של "יצירה הדדית וניגוד הדדי. אם אין פחד, אז האלמנט שגורם לך לפחד כבר לא יתקיים" ("יסודות להתקדמות במרץ II", "לסלק את ההחזקה האחרונה").

אני מבין שחומר בתוך שלושת העולמות נראה תמיד בניגוד או בצמד ואינו קיים לבדו. כשאנשים אחרים מפריעים לי, אם איני מגיב ונשאר שליו ואם איני מאמין שההפרעה קיימת או איני מכיר בקיומה ושום דבר לא מזיז את לבי, אז לא אתקל בקונפליקטים כאלה. כשקונפליקט קורה יש בו שני צדדים. אם צד אחד אינו מעורב, אז לא ייווצר קונפליקט. מנקודת מבט של עקרונות הפא, אם אדם יכול באמת להישאר עם לב שליו, אז לא יתנו לשום דבר להפריע לו.

ישנו מנהל מסוים בעבודה שאין לי רושם טוב עליו ותמיד איני מרוצה מהדרך בה הוא מנהל דברים, כשאני חושב שיש בו יותר מדי מתרבות המפלגה. תמיד שמרתי לו טינה והרגשתי שגם הוא לא מרוצה ממני ולא סובל אותי. האין זה עצמו יוצר קונפליקט? ככל שהזמן עובר, זה יהפוך יותר למציאות.

כששיננתי את הפא היום הבנתי שהמנטליות הזאת מפחידה ומסוכנת מאוד. אני מבין שאין עלי עוד להתייחס לאחרים בדרך זאת. אסור לי להתייחס לאנשים בדרך זאת ועלי לשכוח את החסרים שלהם. כשאשחרר באמת את הטינה הזאת, האם תוכל להיות לו עדיין התרעומת הזאת כלפיי? אם באמת אשחרר דברים כאלה לחלוטין, ייתכן שהוא לא יחשוב אפילו שהוא שונא אותי. אם אהיה נדיב ומלא חמלה כלפיו אז ככל שהזמן עובר הוא יהיה בתוך שדה של נדיבות וייטמע בנדיבות. ואז הוא יהפוך נדיב וחביב. זהו המקרה כאשר העקרונות שולטים בכל דבר.

היה לי הרגל רע לנסות להבין מה אחרים חושבים וכיצד הם מרגישים. למרות שלא עשיתי זאת בכוונה או ברצינות, עדיין התנהגתי בדרך זאת ולפעמים הייתי מושפע מרגשות של אנשים אחרים. זהו באמת הרגל גרוע מאוד. עלי לשמור תמיד על לב טהור כדי להאיר את הסביבה ואת ליבם של אנשים אחרים.

ישנו אדם בעבודה שאינו מסוגל לעשות שום דבר כהלכה ואין לו חוש לאחריות. הוא לא יכול לשתף פעולה עם אף אחד ונראה שגם אף אחד לא מסוגל להרגיש נוח במחיצתו. אף על-פי שהוא מסתדר לא רע, קשה לי לסבול אותו ולפעמים אני מתלונן עליו בפומבי ומרגיש שאני לא עושה משהו רע בכך. אני מרגיש שהוא ממש חסר תקווה. על אף שעזרתי לו לפרוש מארגוני המק"ס, אני חש שיש לו עדיין אלמנטים רבים של המק"ס ואני חש עדיין תרעומת כלפיו.

במבט לאחור, אני מרגיש שפעלתי ממש גרוע בטיפוח. למה הוא תמיד מופיע לידי? כדי לטפח ולהפוך לישות מוארת אדם צריך להיות בעל ראש פתוח ללא גבול וגלוי . עלי לעזור לו בכנות ואני זקוק ליותר סובלנות וחמלה.

לא הוארתי לכך עד ששיננתי את הפא. רק כששומרים על הפא במחשבה אנו יכולים להיות חופשיים מהפרעות של דרכי החשיבה של האנשים הרגילים ומהרגשות שלהם ולא לנהוג כמוהם ללא יודעין.