במאמרו האחרון של המורה מה המשמעות של "לעזור למאסטר לתקן את הפא"? המורה מציין,

"כשהמאסטר אומר משהו או מחליט איך על תלמידי הדאפא לפעול בנושא מסוים, תמיד יש כמה מתרגלים שאומדים את [התוכניות] של המאסטר עם חשיבה אנושית, ויוצרים דעות איך המאסטר אמור לטפל בעניין מסוים או חושבים איך זה יהיה אם המאסטר היה עושה זאת אחרת, במקום לכוון את מחשבתם לכיצד להשלים היטב את מה שהמאסטר אמר ולבצע את הדברים הספציפיים; כמה מתרגלים אפילו רוצים לשנות את החשיבה של המאסטר; כמה הולכים ומהללים את היתרונות של הרעיונות של עצמם בין המתרגלים העמיתים; יש גם אנשים המבולבלים לגבי מה שהמאסטר אמר בגלל ההחזקות האנושיות שלהם ומגיבים בצורה שלילית; ויש אנשים שאפילו מחפשים את בני המשפחה של המאסטר כדי לנסות לצבור תמיכה לגישות שלהם. אבל מה שהמאסטר רוצה שייעשה הוא למעשה מה שתיקון הפא, של מספר גדול לאין שיעור של גופים קוסמיים, צריך."

מובן מאליו שכתלמידי דאפא ברצוננו לעזור למורה. בגלל זה אנחנו כאן ועברנו את מה שעברנו עד כה. אך לפעמים אנחנו נותנים למושגים שלנו לחסום אותנו.

למעשה המורה דבר על זה בספר "ג'ואן פאלון". בהרצאה השביעית בנושא ההריגה, המורה מספר על מקרה בין שאקיאמוני ותלמידו. התלמיד התבקש על ידי מורו לנקות את האמבטיה, אך התלמיד לא ביצע את מה שהתבקש לעשות בגלל שבעשותו את המצווה עליו היה הורג את החרקים שזחלו בתוך האמבטיה.

התלמיד לבטח חשב שמה שהוא עושה היה נכון לעשותו. בסופו של דבר בודהיסט אינו צריך להרוג יצור חי. וכך נכשל פעמיים לבצע את מה ששאקיאמוני בקש ממנו לעשות. בדיוק כמו שתלמידי הדאפא עשו, התלמיד הזה הטיל ספק במורו ואפילו ניסה להצביע על הטעות שבחשיבת מורו. למרות שכוונתו הייתה טובה, ביסודו של דבר, הסקת המסקנות שלו הייתה שהמורה יכול לטעות.

בסופו של דבר,

"שאקיאמוני הסתכל אליו ואמר: "זו האמבטיה שביקשתי ממך לנקות." התלמיד הבין לפתע וניקה מיד את האמבטיה." ("ג'ואן פאלון" הרצאה שביעית, "הנושא של הריגה")

מורנו מבקש מאתנו גם כן לנקות את האמבטיה. אלא שהאמבטיה שלנו הוא היקום והחרקים המתרוצצים בתוכו הם הכוחות הישנים ששואפים להשמיד יצורי אנוש. עלינו לנקות אותו (היקום, המת').

אני חושב שזה גם סיפור על חמלתו של המורה. באיזו תכיפות אנחנו מתרגזים על אלו המטילים בנו ספק? אנחנו רק יצורי אנוש שמטפחים , ואי אפשר להשוות את הדברים שאנו יודעים לדאפא של היקום. ועדיין כשאנו מטילים ספק במורה דאגתו היחידה היא רק טובתנו. ראו עד איזו דרגה מגיעה חמלתו ונדיבותו האמיתית של המורה!