כשהייתי צעיר מאד לעיתים קרובות עזבתי את ביתי כדי לעבוד בערים אחרות, אולם לאחר שבצעתי מספר פשעים נכלאתי למשך שש שנים. בהתחלה התוודיתי על פשעיי והחלטתי שאני רוצה לעבוד קשה ולהיות שוב אדם טוב. אולם השומרים בכלא וואנג-לינג, מחוז יוֹאוּ פרובינציית הוּ-נאן, עינו אותי בצורות שונות ובאכזריות. משפחתי נאלצה לנסוע מרחק רב מעיר מגוריי ביו-נאן לכלא כדי לבקר אותי, וכשהם הגיעו הם אפילו לא זיהו אותי כיוון שלמרות הזמן הקצר יחסית שהם לא ראו אותי צורתי הושחתה עקב העינויים האכזריים. כאשר גילו בני משפחתי מה שקרה לי, פרצו בבכי מר וחשו צער רב כלפיי. באותה תקופה מלא לבי בשנאה, ותמיד חשבתי להרוג כמה שוטרים ולהתאבד כדי לסיים את חיי האומללים. שקלתי דרכים כדי להרוג אותם. כשהזמן חלף נעשיתי מדוכדך ורוחי נפלה, איבדתי את האמון בעצמי ובחיים.

בחודש מאי או יוני 2007, הגיע לכלא מר לי ג'אן-שיאן, מתרגל דאפא, שנכלא בקבוצה מס' 1 מחלקה 2 בכלא וואנג-לין. באותה עת ידעתי מעט מאד אודות פאלון גונג, ולא אמרתי לו דבר. לבי היה מלא במחשבות שליליות, לכן הסתכלתי עליו באדישות. הוא נעקב על ידי שני אסירים יומם וליל. כל מה שאמר או עשה היה נרשם בתיקייה. שומרי הכלא לא הרשו לאף אדם לבוא אתו במגע או לדבר אתו, ולא – ייענשו בחומרה.

אסירים רבים שאלו את מר לי שאלות מתוך סקרנות. הוא דבר בהומור ובאופן הגיוני, ותוך כמה ימים אנשים רבים החלו לראות אותו באור שונה. הם העירו "איש זה הוא כנראה סטודנט באוניברסיטה. יש הרבה אנשים בעלי השכלה גבוהה בין מתרגלי הפאלון גונג". יותר מאוחר, שאלתי אותו למה בין מתרגלי הפאלון גונג יש כל כך הרבה אנשים בעלי השכלה גבוהה כמוהו, אולם הוא השיב לי כי למד רק שנה אחת בבית ספר תיכון בגלל המהפכה התרבותית.

עם הזמן נתתי בו אמון וסיפרתי לו את סיפור חיי האומללים. הוא עורר בי השראה באמצעות נימוקים רבים שהוסברו בפשטות והיו מובנים לי. הוא עורר אותי מחלום הבלהות הנורא שלי. אמרתי לו בכנות: "תודה רבה לך על שהצלת אותי! לבי היה מלא בשנאה והדבר היחידי עליו חשבתי היה להרוג אנשים. אתה הצלת אותי באמת!". הוא ענה לי בחיוך: "עליך להודות לפאלון גונג! פאלון גונג הוא שהציל אותך!"

רדיפת מתרגלי הדאפא בכלא וואנג-לינג הייתה אכזרית מאד. לשוי בי-יאן, סגן מנהל בית הכלא, הייתה אמרה שעליה היה חוזר כל אימת שכינס את כולם. הוא אמר: "בית הכלא הוא מקום בו האלימות מיושמת". כשמר לי רק הגיע לכלא, שוי בי-יאן הוביל קבוצת שומרים ממחלקת "חינוך מחדש" (מחלקה בה מבוצעת שטיפת מוח – המת') ויחד עם שומר אחר, צ'ן ג'י-גאנג מקבוצה מס' 2 הסיתו קבוצת אסירים להפשיט בכוח את מר לי מבגדיו. הם לקחו כמה חלקי לבוש מאסירים אחרים וניסו להכריח את מר לי ללבוש אותם. מר לי סירב לנהוג לפי הוראותיהם, וגם לא התפקד (הערה: היות ומתרגלי הדאפא לא בצעו כל פשע ולא היו צריכים להתייחס אליהם כמו לאסירים, לעיתים קרובות היו מוחים על מעצרם הבלתי חוקי, על ידי זאת שסירבו ללבוש מדי אסירים או להתפקד בעת שקראו בשמותיהם). עקב כך, הכריח צ'ן ג'י-גאנג את מר לי לעמוד כנגד הקיר כמעט 24 שעות משעה 05:00 עד השעה 03:00 או 04:00 למחרת היום. התעללות זאת נמשכה כחודשיים. בתקופה זו היו 5 אסירים שהכו את מר לי לעיתים תכופות.

צ'ן ג'י-גאנג הלם לעיים קרובות באסירים באלות חשמל. השומרים הכו בכל חלקי הגוף הרגישים של האנשים, כגון הראש והאוזניים. בדרך כלל היו קוראים לכמה אסירים והיו מורים להם להחזיק את הקרבן בחזקה כדי שלא יוכל לזוז. לאחר זאת דחפו סמרטוט לפיו, הכו וקיללו אותו. במקרה אחד שומר כפת את מר לי במשרד השומרים כשזרועותיו מאחרי גבו וכמה אסירים צוו להכות בחוזקה בגבו באגרופיהם או בידיהם. בו בזמן חישמל אותו צ'ן ג'י-גאנג מלפנים באלה חשמלית.

כלא וואנג-לינג ייצר סוודרים ועוד כל מיני פרטי לבוש בעלי שמות מפורסמים, וגם פנסים צבעוניים. בית הכלא מוכר אותם לשווקים בין לאומיים. עקב כך אולצו האסירים לעבוד קשה למעלה מ-10 שעות כל יום. מר לי סירב למלא אחר הוראותיהם ולא ביצע את עבודת הכפייה. בזמן הכינוס ראש הקבוצה שלו היה צועק עליו שהסוהרים יהרגו אותו, אך מר לי לא היה משיב, כאילו לא שמע אותו. השומר היה מורה לאסירים לכלוא את מר לי כל יום, בבית המלאכה עד השעה 2 או 3 לפנות בוקר. בשלב מסוים נהגו לגשת אליו אנשי צוות הניהול של הקבוצה ושל המחלקה כדי לדבר אתו. הוא נהג לומר להם "לא בצעתי כל עברה. אני נרדף על ידי המפלגה הקומוניסטית הסינית. איזה חוק מאפשר לכם להכריח את האסירים לבצע עבודות כפייה מעל 10 שעות כל יום?"

אני מעריץ את תלמידי הדאפא ממעמקי לבי. מר לי מעורר הערצה משום שדיבר למען אנשים אחרים בעוד הוא עצמו נרדף באופן רציני.

ביולי 2007, משרד ניהול בית הכלא של פרובינציית הוּ-נאן ו"משרד 610" הגיעו לכלא וואנג-לינג לביקורת. לפני הביקורת, שומר ממחלקת החינוך (מחדש) בשם ווּ ועוד שומר מקבוצה מס' 2 בשם הֵה באו למר לי ג'אן-שיאן ואיימו עליו "אם לא תשים מחסום לפיך ותדבר לפי רצונך, מוטב שתיקח בחשבון מה יקרה לך כתוצאה ממעשייך!" מר לי סיפר לי כי כשהגיע צוות האנשים ממנהלת המחוז, המילים הראשונות שאמר להם היו "פאלון דאפא טוב!" ואז אמר לקבוצה שימשיך לתרגל פאלון דאפא בנחישות. לאחר זאת החל לחשוף את הפשעים ואת כל מקרי האלימות שהתרחשו בבית הכלא. אנשי המנהלה של פרובינציית הוּ-נאן אמרו לו שהם יכולים לפתוח בחקירת הנושא, אך ש"בגלל עמדתך הנוכחית, אנחנו נעצור אותך שוב לאחר שחרורך".

דאגתי אז למר לי, אבל מאז, ולאחר מכן, אף אחד לא גרם לו צרות.

כשמר לי הבהיר את האמת על פאלון דאפא, גיביתי אותו בכך שאמרתי שפאלון דאפא טוב באמת, והמפלגה הקומוניסטית הסינית רעה מאד ומושחתת. כתבתי גם מאמרים מהתנסויותיי האישיות כדי לחשוף את עשיית הרוע של המפלגה ושל הנהלת בית הכלא, והגשתי להם אותם. כתוצאה מכך הנהלת בית הכלא עצרה אותי באופן בלתי חוקי וכלאה אותי בצינוק מבודד חודש ימים. הם גם חיפשו ראיות במטרה להאריך את תקופת מאסרי. מר לי ג'אן-שיאן אמר לי "מאחר ואמרת שפאלון דאפא הוא טוב" המורה לי (מר לי הונג-ג'י מייסד הפאלון דאפא) יגן עליך.

התוצאה הייתה, כשתקופת מאסרי הסתיימה נשלחתי לביתי. עכשיו, כל מה שאני משתוקק, זה לקרוא את הספר  "ג'ואן פאלון".

20 ביולי 2009