ב-28 בינואר 2009 מתרגל הפאלון גונג מר ג'יאנג שי-צ'ינג ממחוז ג'יאנג-ג'ין, בעיר צ'ונג-צ'ינג עונה למוות בעת שהיה כלוא במחנה עבודה בכפייה בשי-שאן-פינג. פרטי המקרה נחשפו בסין ובחו"ל. בני משפחתו הגישו עתירה לקונגרס העממי הלאומי, ללשכת העתירות, לאגף המשטרה, למשרד למנהל השיפוטי, ולתובע הכללי בעיר צ'ונג-צ'ינג.

במחלקות אליהן הופנתה העתירה מצויים הרבה פקידים בעלי מצפון ואנשים שהביעו את אהדתם העמוקה ואת נכונותם לעזור. למרות זאת, מספר פקידי ציבור בעמדת בכירות התעלמו מצער המשפחה והעוול שנגרם, הטרידו ואיימו עליהם ללא הרף  על שהגישו עתירה, ועל שהצליחו לפרסם מחוץ לסין את פרטי הירצחו של מר ג'יאנג בעינויים בהיותו במחנה העבודה בכפייה.

מתנכלים למשפחה

ב-26 בפברואר 2009, בסביבות השעה 11.00 בבוקר, מו צ'או-הנג, מנהל היחידה לביטחון לאומי במחוז ג'יאנג-ג'ין, וצ'יו צ'ון-פיי מהוועדה המשפטית והפוליטית, הסיתו שמונה אנשים מאגף המשטרה בג'יאנג-ג'ין, מתחנת משטרת העיר דה-גאן. מוועדת תושבי פאי-פאנג בעיר דה-גאן לערוך חיפוש בביתה של בתו של מר ג'יאנג שי-צ'ינג, הגב' ג'יאנג פינג. אף אחד מהשוטרים לא הציג את תעודת הזיהוי שלו. ביניהם היה רק אחד שלבש מדים, השאר היו סוכנים בבגדים אזרחיים. לאחר החיפוש בביתה, נלקחה בכוח לתחנת המשטרה ונחקרה. "מי פרסם את תעודת הזיהוי של ג'יאנג שי-צ'ינג, כרטיס מקום עבודתו, ותמונות באינטרנט. מי פרסם את הידיעה על הפגיעה ואת מכתב העתירה באינטרנט? מי פרץ את מחסום האש  כדי להתחבר לאינטרנט? הם גם אמרו: "תגידי לאחיך ולאחיותיך שייקחו את עפר אביך לקבורה".

בזמן החיפוש בבית הגב' ג'יאנג, גנבו את כרטיס הזיכרון מהנייד שלה, ובו הקלטה של שיחה עם בית הלוויות, משא ומתן המלון, ודיון בקשר לשרידי שריפת הגופה עם משרד המס המקומי במחוז ג'יאנג-ג'ין. הם גם החרימו חומר על דוח הפגיעה ואת מכתב עתירה. לבסוף איימו עליה באומרם: "אחיך (מר ג'יאנג הונג-בין) ואחותך (גב' ג'יאנג הונג) תרגלו פאלון גונג בעבר ויש להם 'רקע פלילי' (הם נרדפו בעבר אך ורק בשל היותם מתרגלי פאלון גונג). אז אפשר לעצור ולאסור אותם בכל עת".

היא לא שוחררה לפני השעה 5.00 אחרי הצהריים.

באותו יום בסביבות השעה 1.00 אחרי הצהריים, שוטרי תחנת משטרה ג'י-ג'יאנג, פרצו לביתה של הגב' ג'יאנג הונג (בתו השנייה של הנרצח) במטרה לאיים ולהציק לה. כתוצאה מזה, בנה לא יכול היה ללכת לבית הספר באותו אחר הצהריים. מאוחר יותר הלכו לביתו של מר ג'ינג הונג-בין (בנו של הנרצח) כדי להטרידו ולהציק לו גם כן.

בני משפחת ג'יאנג שי-צ'ינג היו צריכים להתמודד לא רק עם הצער העמוק על אובדן אביהם. הם גם סובלים מהלחץ העצום של השלטונות המקומיים ושל המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית).

לחץ הרשויות נועד להשיג את המטרה שאנשים יפחדו מכדי לחשוף את העוולות ואת העבירות על החוק שהרשויות עצמן מפעילות ביחס למתרגלי הפאלון גונג באופן גורף, ואת הפשעים נגד האנושות המתבצעים בבתי הכלא ומחנות העבודה בכפייה נגד מתרגלים שנעצרו בכלל שלא כחוק. המתרגלים נרדפים אך ורק כיוון שהמשטר החליט להכחיד אותם ומנהל נגדם ג'נוסייד מהרגע שנתגלה עד כמה שיטת הפאלון גונג פופולרית בסין. בשנת 1999, כאשר הונחתה הרדיפה נגד השיטה היו בסין 100,000,000 מתרגלי פאלון גונג (כ-8% מהאוכלוסייה) לאחר כחמש שנים בלבד מאז החלה. המשטר העריך שבקצב פופולריות שכזה רוב האנשים בסין יהיו אנשים הפועלים בהתאם ל"אמת, חמלה, סובלנות", ולא יסכימו לבצע עוולות כנגד אזרחים אחרים.

בני המשפחה מוסרים את תקוותם שאנשים המעריכים ומוקירים צדק בסין ובחו"ל יכולים לתרום למען הפסקה המיידית של הרדיפה על ידי המק"ס.