בוקר אחד, זמן קצר לאחר שהחילותי לתרגל בפאלון גונג, שוטרת אחת זיהתה אותי בעת שחילקתי חומרים על פאלון גונג. פחדתי מאד, לא דאגתי לביטחוני, פחדתי שמא החומר יוחרם. כבר היה מאוחר מדי למנוע זאת.

השוטרת שאלה "האם מה שאת מפיצה הוא חומר על הפאלון גונג?" חשבתי שעלי לנהוג לפי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" ואהיה ישרה. להפתעתי שאלה "האם אוכל לקבל עותק אחד?" היא נראתה כאילו בקשה משהו שקשה להשיג.

נתתי לה העתק של החדשות השבועיות. לאחר שקראה אותו ביסודיות הזילה דמעות. ואז אמרה "עכשיו אני מבינה את האמת על מה שהתרחש באזור רעידת האדמה ומה שהאנשים מתלוננים, ולא מה שהממשלה טוענת כ'התקוממות בלתי הגיונית' או 'הפרעה ליציבות'. בן דודי היה סטודנט בשיאן-יאנג, כנראה שנהרג ברעידת האדמה, אבל שמו לא מופיע ברשימה שפורסמה על ידי הממשלה המקומית. הוא היה תושב המקום אך שמו אפילו לא מופיע ברישום התושבים המקומיים".

לאחר ששוחחנו מעט גיליתי ששתינו היינו חברות לכיתה בבית הספר היסודי. איבדנו את הקשר במשך זמן רב. שוחחנו בקשר לאירוע ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן, תחבולת תעמולה שבוימה על ידי המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). היא אמרה שחשדה בכך מהרגע הראשון, אך לא היו לה כל הוכחות והיא הייתה מבולבלת מתעמולת המק"ס. לאחר שסיימה את המכללה הצטרפה למשטרה, אך הייתה ניטרלית בנוגע לפאלון גונג ומעולם לא עשתה רע למתרגלים.

נתתי לה העתק של החוברת על התקרית המבוימת, ובקשתי ממנה לקרוא אותו ולשמור עליו. היא הייתה מאד נרגשת ואמרה כי תקרא אותו ותיתן גם לאחרים לקרוא אותו, כך שגם אחרים ידעו את האמת ולא ירומו יותר על ידי המק"ס.

לאחר זאת אמרה השוטרת, "זה מסוכן מאד עבורך לחלק חומר כזה לפני האולימפיאדה. אבל זה גם מאד חיוני עבורך לעשות זאת. הייתה זאת האישיות שלך מאז שהיית קטנה ולא השתנית. אם תתני לי חלק מהחומר אעזור לך לחלק אותם. בגלל שאני שוטרת, אף אחד לא יחשוד בי"? לפתע שאלה שוב, "האם העתקת את החומר הזה?" אמרתי לה שהשתמשתי במכונת העתקה שפתוחה לציבור הרחב לשימוש. ואז אמרה "או, זה מסוכן מדי! לפעמים הם יכולים לדווח עלייך. בעתיד, את יכולה לשלוח לי את הקבצים. אני יכולה להדפיס את ההעתקים. ואז אוכל להפיץ חלק מהם עבורך".

התרגשתי עד דמעות. המפלגה המרושעת לעולם לא תחשוד שהחומר החושף את שחיתותה מגיע מהמערכת שלה עצמה…  יש גם שוטרים טובים! המק"ס איבדה את אמון האנשים ואינה שווה דבר.

בקשתי ממנה להיזהר, "זה קל להיות אדם טוב. נתחיל בזה שתפרשי מהמק"ס ומליגת הנוער שלה". היא הייתה מודעת לתופעת הפרישה מהמק"ס, אך לא ידעה כיצד לעשות זאת. הבטחתי לעזור לה בזאת.

היא המשיכה ואמרה, "חיכיתי תקופת זמן ארוכה להשתחרר מהמק"ס. סוף, סוף עשיתי זאת! המק"ס ביצעה כל כך הרבה פשעים [...] לפני שעזבתי בקשה עוד העתק של העיתון "מינג-הווי השבועי" לתת לאחרים במקום עבודתה כדי שיקראו.