התנסות מהוועידה האינטרנטית ה-7 לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

ברכות מאסטר! ברכות מתרגלים עמיתים!

סוף סוף הגיעה "הוועידה השנתית לשיתוף התנסויות באינטרנט של המתרגלים בסין". בזוכרי את המסע שלי בשנה האחרונה, למדתי כמה לקחים והפכתי לחכמה ובוגרת יותר תחת הדרכת עקרונות הפא. מאמר זה הוא אוסף של התנסויות וברצוני לדווח למורה ולחלוק עם מתרגלים עמיתים על מה שחוויתי בטיפוח שלי בשנה האחרונה.

עם מחשבות נכונות ואיתנות, לא ניתן לעצור מסע אל האלוהיות

המורה אומר, (תרגום זמני)

"כאשר לתלמידים יש מחשבות נכונות וחזקות/ למורה יש את הכוח להחזיר את הגאות" ("קשר מורה-תלמיד" "מהונג יין II")

זוהי האמת שכל תלמיד דאפא אמיתי חווה. הייתי רוצה לדבר על כמה דברים שקרו לאחרונה.

אני מכירה מנהל לשכה שתרגל פאלון גונג לפני הרדיפה. לאחר שהרדיפה החלה, הוא נאלץ להצהיר שלא יתרגל יותר בעתיד. הוא היה מבולבל אחרי ששמע את התעמולה והחל לפתח מחשבות שליליות לגבי הדאפא. הלכתי לראות אותו כדי לעורר אותו. בכל פעם שהלכתי, אף פעם לא היה בבית. ידעתי שזו הפרעה של הרוע. החלטתי שלא אוותר בלי לראות אותו. הבאתי איתי כמה חומרים כגון תקליטורים של ה"Shen Yun" ואת "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" והלכתי לראות אותו. בעודי עולה במדרגות הבוהן שלי נפגעה וזה באמת כאב. שלחתי מחשבה חזקה לסילוק הרוע. אני תלמידה של המאסטר. אני לא מכירה בתכנונים אחרים ואני מתכחשת לכולם. אני עושה דבר צודק ושום דבר לא יכול למנוע ממני לעשות את זה. הלכתי לביתו והוא היה שם. החלפנו הבנות והשארתי אצלו תקליטור וחומרים אחרים.

כשחזרתי הביתה, הבוהן שלי הייתה נפוחה והשחירה. התיישבתי מיד בתנוחת לוטוס ושלחתי מחשבות נכונות. "להשמיד את כל הרוע והגורמים המפריעים להצלת יצורים חיים ומפריעים לאימות הפא" הכאב נעלם תוך חצי שעה. למחרת בבוקר הנפיחות נעלמה וההרגשה הייתה כאילו כלום לא קרה. המנהל צפה בתקליטור ועבר על החומרים. הוא הבין את האמת ופרש מהמפלגה. הוא חושב לחזור ולתרגל בדאפא שוב. אני אנסה לשכנע אותו לחזור לדאפא מהר ככל האפשר.

בדרך כלל בכל פעם שאני מפיצה חומרי הבהרת אמת עלי לטפס מדרגות רבות. הישויות הרעות ידעו זאת ורצו להפריע לי לעזור למורה בתיקון הפא. הם גם רצו למנוע ממני להציל את המנהל. אבל מחשבותיי היו צלולות. אני נמצאת במסע לאלוהות שלא ניתן לעצור אותו.

פעם אחת צינור הביוב בדירה שלנו נסתם. אחרי שחרור הסתימה, מישהו הציע לנו להסיר את כתמי השמן שבצינור עם חומר על בסיס אלקאלי. קניתי קצת חומר עם בסיס אלקאלי ושפכתי אותו לתוך כיור. הוספתי מים חמים, מייד זה התחיל לבעבע ולרתוח. המים האלקאליניים גלשו בכל מקום. מיהרתי ללבוש כפפות לטקס (גומי), וניסיתי לאסוף את המים האלקאליניים שגלשו חזרה לכיור. הכפפות נחרכו מיד והרגשתי צריבה בידיי. צעקתי "המורה אנא עזור לי!" והסרתי את הכפפות מיד. ידיי היו אדומות והיו לי כבר שלפוחיות, הכאב היה נורא. שטפתי את ידיי עם מי ברז ואמרתי, "המורה, הידיים שלי לא צריכות להיפגע. אני צריכה אותם כדי לייצר ולחלק חומרי הבהרת אמת. אנא עזור לי, המורה!" אחרי ששטפתי את הידיים, התיישבתי ושלחתי מחשבות נכונות. ביקשתי את תמיכת המורה ולא הרשיתי לישויות הרוע להפריע לי. תוך שעה הכאב נעלם. קמתי, התעלמתי ממנו והמשכתי בעבודתי, כאילו לא קרה דבר. בלילה בדקתי את ידיי, השלפוחיות נעלמו. היה גלד זעיר על פרק כף היד שנעלם תוך יומיים. ניגשתי לתמונה של המורה והודיתי לו.

יום אחד יצאתי כדי להפיץ חומרי הבהרת אמת. כשיצאתי מביתי התחיל לרדת גשם. עננים אפורים מילאו את השמים, ונראה היה שהגשם לא עומד להיפסק בקרוב. מתרגלת עמיתה הציעה שנחכה. אמרתי לה "לא תהיה בעיה. לא ניתן לעצור מסע אל האלוהות. הגשם ייפסק בקרוב". התחלתי לדבר אל אלוהות הגשם "אתה בטח יודע מי אני ומה אני עושה. אנא עצור את הגשם לזמן מה. החומרים שאני נושאת הם למען הצלת יצורים חיים והם אינם צריכים להינזק (בגשם). המורה מתבונן בך. כל האלוהויות הקדושות צופות בך. עליך למקם את עצמך טוב!" הגשם פסק.

בסוף חודש אוגוסט חסימת האינטרנט על ידי המק"ס הייתה חמורה. יום אחד ניסיתי לגלוש באתרי דאפא על ידי שימוש באמצעות תוכנה מיוחדת, כאשר הופיעה הודעה: "יש בעיה עם התוכנה והיא חייבת להיסגר". לאחר שלחצתי על "אישור" התוכנה נסגרה. ניסיתי תוכנות אחרות נגד החסימה והבעיה חזרה על עצמה. הבנתי שרומיתי. ישבתי בתנוחת לוטוס ואמרתי, "זה לא יפעל עלי. הסתלקי! לא ניתן לעצור מסע אל האלוהות. אם לא תסתלקי תחוסלי". הפעלתי שוב פעם את התוכנה והצלחתי לגלוש באתר בלי שום בעיה. לו ויתרתי לא הייתי יכולה לגלוש לאתרים אלו. המחשבות הנכונות החזקות שלי סילקו את ישויות רוע. בלילה הלכתי לבית מתרגלים עמיתים. הם שאלו אותי, "האם את יכולה לחדור את חומת האש? היו לנו בעיות עם התוכנה. ואף אחד מאיתנו לא הצליח לעבור את חומת האש. מה אנחנו יכולים לעשות?" עניתי שלחו "מחשבות נכונות!" הם אמרו, "הפעם זה שונה, הבעיה היא בתוכנה". ואני עניתי "(אותה גברת בשינוי אדרת) זה אותו דבר כל הזמן. המראה רק משתנה. גם אני נכשלתי כמה פעמים עד שקבלתי גישה לאתר. מינג-הווי (הגרסה הסינית של אתר האינטרנט קלירוויסדום) הוא אתר אינטרנט אלוהי. מתי הוא נחסם?" יכולתי לנחש שהם לא הבינו למה אני מתכוונת. אמרתי: "עם המאסטר כאן והפא כאן, למי יש את המילה האחרונה? אל תשכחו שאנחנו תלמידי דאפא. אנחנו לא מכירים בתכנונים אחרים. האחרים הוארו מיד ואמרו, "אנחנו יכולים לעשות את זה. אנחנו לא יכולים לחכות עד מחר. אנחנו נעשה את זה עכשיו. אנחנו לא יכולים לאכזב את המורה שלנו ולאפשר לרוע לחגוג". בעזרת המחשבות הנכונות שלהם הם הצליחו לחדור את חומת האש בהצלחה. מאוחר יותר קראתי מאמר שפורסם באתר מינג-הווי בו המחשבה הראשונה של הכתב הייתה," לא אקיש על כפתור 'אישור'. כיצד אוכל לנהוג על פי התכנונים שלכם? "הרגשתי את הפער בייני לבין הכתב הזה. זהו פער בתחום המחשבה (רמת ההבנה). עלי לנסות כמיטב יכולתי להרים את הרמה.

ישנן כל כך הרבה דוגמאות כאלה. בעזרת מחשבות נכונות, לא ניתן לעצור מסע אל האלוהות!

ניסיון להגשים כמיטב יכולתי את שליחותי, ועליה ברמה תוך כדי הצלת יצורים חיים

כדי לחשוף את השקרים יצרתי הרבה חומרי הבהרת אמת, וזאת עשיתי על ידי לימוד טוב של הפא וטיפוח עצמי טוב. לתוך שקית עם רוכסן הכנסתי חוברות שונות, בתוספת גיליון נייר המסביר את התוכן של כל חוברת ספציפית. תוכן כל שקית בעלת רוכסן יכסה מגוון של נושאים. גם ניסיתי לתלות חוברות שונות על הדלתות של כל יחידות הדיור בבנין מגורים. הוספתי גם כמה תקליטורים ואת "תשעת הדיונים". שיטה זו עוררה עניין אצל האנשים ומשפחות אחדות חילקו ביניהן את החומר. זה מגדיל את היעילות  של החומרים להבהרת האמת. בינתיים, הדבקתי גם מדבקות מידע על הדאפא ביחידות הדיור. אני תמיד בוחרת מקום נקי, ובולט כדי להדביק מדבקות עם תוכן שונה. המחשבה שלי טהורה, ללא פחד או אנוכיות. התקווה היחידה שלי היא לאמת את הפא ולהציל יותר יצורים חיים. אף פעם אינני עושה זאת בחוסר זהירות. אני חושבת שמחשבותינו משחקות תפקיד חשוב במונחים של האם נוכל או לא נוכל להציל יצורים חיים. אם אין לנו מחשבות נכונות חזקות יתכנו הפרעות או גרימת נזק.

פעם מיד לאחר שתליתי עותק של תשעת הדיונים על ידית דלת, הגיע הדייר ושאל "מה את עושה?" שאלתי אותו "האם זה ביתך? זו מתנה בשבילך. אתה בר מזל. יש כאן מעל תריסר דירות בבניין זה ואתה גר כאן". הוא שאל "מה זה?" אמרתי לו "אין לך מה למהר. קח את החוברת וקרא בה בזמנך החופשי. תבין הכול". כשהלכתי אמרתי לו, "קרא זאת בתשומת לב. אחרי שתסיים לקרוא, תן אותו הלאה לקרובי משפחה או לחברים שלך. בטוח שכל אחד יפיק מזה תועלת.

בדרך כלל אני יוצאת באור היום, אז אני יכולה לראות באור יותר טוב. אני יכולה לבחור את המקום הטוב ביותר עבור המדבקות. אני גם מביאה איתי כלי שעשיתי עם כמה שכבות של בד קשורות יחד על מברשת שיניים. אני משתמשת בזה כדי לנקות את המקום לפני הדבקת המדבקות, בדרך זו הן נדבקות יותר טוב. יום אחד הדבקתי במסדרון בניין מגורים כרזה גדולה "פאלון דאפא הוא טוב – לשנן זאת לעתים קרובות מביא מזל טוב". קשישה אחת ניגשה אלי, אבל הייתי כה מרוכזת שלא שמתי לב אליה. היא שאלה אותי מה אני עושה . הפניתי את ראשי וראיתי אותה. החזקתי את ידה ואמרתי, "אחות גדולה את רואה את זה, כתוב פה 'פאלון דאפא הוא טוב, לשנן זאת לעתים קרובות מביא מזל טוב'" ככל שאת מאמינה בזאת יותר וככל שאת מדקלמת זאת יותר, זה יהיה יותר יעיל. כיום אנשים מכל רחבי העולם מדקלמים את זה. יש הרבה סיפורים על כמה טוב שזה עשה לאנשים. נסי זאת. אם את תשנני זאת בכנות, זה יביא לך מזל טוב. הפאלון גונג נרדף. פאלון גונג מלמד אנשים להיות טובים ולנהוג על פי העיקרון של אמת חמלה, סובלנות. התקרית בכיכר טיינאנמן על הצתה עצמית הייתה תעמולה שקרית. באותו רגע, שמענו צעדים למעלה, זה נשמע כצעדים של יותר מאדם אחד. הגברת הזקנה נתנה לי דחיפה ואמרה, " מהר עזבי את המקום". כשעזבתי את המקום חייכתי אליה והזכרתי לה לדקלם את המשפט הזה.

לו זה היה קורה לפני כמה שנים הייתי נפחדת. עכשיו, זה שונה. המורה אמר,

"אם אין פחד, אז האלמנט שגורם לך לפחד כבר לא יתקיים". ("לסלק את ההחזקה האחרונה" (יסודות להתקדמות במרץ 2)

ממה אנחנו מפחדים? אנחנו מצילים את חייהם. למה עלינו לפחד מאנשים שאנחנו מצילים? האם האלמנטים שגורמים לנו לפחד הם באמת אנחנו? המורה אמר:

"אם יש לכם פחד, זה יתפוס אתכם/ אם המחשבות נכונות, הרוע יקרוס" ו"אלוהיות מתהלכות בעולם, מאמתות את הפא" ("מה יש לפחד?" מהונג יין II) (תרגום זמני)

עלינו לעשות את מה שמוטל עלינו לעשות בצורה גלויה ומכובדת.

אני משתדלת תמיד להבהיר את האמת לאנשים ישירות. בתהליך זה אני פוגשת טיפוסים שונים. אני שומרת על השין שינג שלי ללא נגיעה בלב. אינני שבעת רצון אם אדם ממהר לקבל את האמת ולא מתאכזבת אם קורה ההיפך. אני חושבת שמה שאנחנו עושים זה לסלול את הדרך למתרגלים אחרים בהבהרת האמת לאותו אדם לעת יותר מאוחרת. גם איני מפחדת מאנשים עקשנים או כעסנים. אני מספרת להם, שאני עושה זאת לטובתם, וכדאי שיחשבו על זה לעומק. אני מקווה שבסופו של דבר יפרשו מהמק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) וכך יבטיחו לעצמם עתיד טוב.

לאחרונה, בעלה של מתרגלת עמיתה היה צריך להשתתף במפגש עבור לקוחותיו. מתרגלת זו לא הייתה חרוצה במיוחד בטיפוח שלה, ומעולם לא הבהירה את האמת לאנשים ישירות. היא רצתה להבהיר את האמת בעת הפגישה, אך בעלה לא הסכים לכך. ואז היא אמרה לו שתבקש ממישהי אחרת לעזור, ובעלה הסכים. היא באה לבקש ממני לעשות זאת למרות שנפגשנו רק פעם אחת לפני כמה שנים. מחשבתי הראשונה הייתה "אצטרך לדבר מול קהל גדול. מצב הטיפוח של המתרגלת לא טוב. ואני לא מכירה את בני משפחתה". הבנתי כי לא היו אלה המחשבות שלי. כתלמידי דאפא המשימה שלנו היא לאמת את הדאפא ולהציל יצורים חיים. קשה לקבל הזדמנות כזאת. ההזדמנות הזאת היא עכשיו. איך אוכל להחמיץ זאת? עניתי בחיוב. אגיע לשם בזמן. הגעתי לשם שעה לפני התחלת הפגישה וניהלתי איתה שיחה קצרה. היא שאלה אותי "מדוע לבי הולם?" עניתי לה "הירגעי ושלחי מחשבות נכונות. עלינו להתרכז בתהליך ולא בתוצאה. אנחנו מצילות אותם. אנחנו צריכות לסלק את המחשבות הרעות שנוצרו מהתעמולה שספגו. עלינו להיות עם לב שקט. אנחנו רק עושות את מה שעלינו לעשות. המורה אתנו והכל מתוכנן על ידי המורה. את יכולה לשבת ולשלוח מחשבות נכונות. אנא שתפי פעולה אם אצטרך את שיתוף הפעולה שלך. היא ענתה " אל תדאגי, הפעם אני יודעת למה לצפות. אני יודעת מה לעשות".

בחרתי את הרגע הנכון את מה שיש לי לומר, ופתחתי בברכות. מיד הגעתי לנושא העיקרי. דיברתי על מהות הפאלון גונג, איך הוא נרדף, ביום אירוע ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן, הפופולאריות הנרחבת של הדאפא, המאפיינים של המפלגה הקומוניסטית הסינית, וכיצד להציל אדם יכול להציל את עצמו על ידי פרישה מהמק"ס. דיברתי בשטף ובקלות למעלה משעה, הקהל היה שקט ושליו. הם הקשיבו בתשומת לב ושאלו שאלות. המתרגלת העמיתה תמכה בי בשקט. היו שם למעלה מ-20 איש, וכולם פרשו מהמק"ס. אז נתנו להם תקליטורים ומזכרות. בסוף הישיבה הם לא הפסיקו להודות לי, והזמינו אותי לבקר אותם שוב. התרגשתי כשראיתי עד כמה מאושרים הם היו אחרי שניצלו. הבנתי את כובד האחריות שלי ואמרתי לעצמי להשתדל כמיטב יכולתי להגשים את השליחות שלי.

כל זה נגע מאד לליבה של מתרגלת זו. היא אמרה שהבינה מהי הפרצה הגדולה אצלה ושתנסה להדביק את הקצב. היא ביקשה ממני לעזור לה לקנות מחשב, מדפסת וצורב תקליטורים. היא רצתה להקים בביתה אתר יצור חומרי הבהרת אמת. היא רצתה לצעוד נכון בנתיב שלה ולהתאים את עצמה לחמלתו הכבירה של המורה.

עליה ברמה בהתמדה יחד עם מתרגלים עמיתים

היצורים הרעים לא ייכנעו לתבוסה ויאבקו מתוך יאוש. כמה מתרגלים נפטרו לאחרונה, וחלקם היו טובים למדי. הם היו בחזית הקדמית כדי לעזור למורה בתיקון הפא. היו להם כמה פרצות והם לא קלטו זאת בזמן. הרוע תפס אותם בחוזקה ובסופו של דבר הם נאלצו לנטוש את גופם האנושי. זה היה עצוב מאוד. אם המתרגלים העמיתים היו עוזרים להם בזמן והיו מקימים יחד גוף חזק אחד, התוכנית הרוע לא היתה מצליחה.

בשנתיים האחרונות היו כתבות רבות בנושא זה ב"מינג-הווי השבועי" (אוסף מאמרים מאתר קלירוויסדום בשפה הסינית). לדוגמה היה מאמר על כמה מתרגלים שהיו במצב של הארה הדרגתית שהתאספו יחד כדי לשלוח מחשבות נכונות. הם עזרו למתרגלים בסילוק רדיפת הרוע בצורה של קארמת מחלה שנכפתה על ידי הכוחות הישנים. מכיוון שיכלו לראות את התהליך כולו, הם פרסמו לאחרונה שני מאמרים וביקשו ממתרגלים עמיתים לשים לב ולשלוח מחשבות נכונות.

יש לי גם התנסויות רבות בהקשר לזה. התאמצתי לעשות זאת. שלחתי מחשבות נכונות שמונה עד עשר פעמים ביום. כל אימת שאני שומעת שלאחרים יש מצוקות, אהיה שם בזמן. למרות שהעין השמימית שלי סגורה ואינני יכולה לראות דבר, אני מאמינה במורה ובדאפא באמונה שלמה. אם באמת נגיע לרמה של פא,

"המחשבות הנכונות של תלמידי הדאפא הן בעלות עוצמה חזקה" (יסודות להתקדמות במרץ II).

אחלוק אתכם שתי דוגמאות.

מתרגלת א' אינה גרה באזור שלנו. בימים המוקדמים של הרדיפה היא עבדה קשה כדי לעזור לבנות אתרי ייצור חומרים באזורים בסביבת אזור מגוריה. מאז היינו עסוקות מאד והיה לנו זמן מועט להיפגש. יום אחד חלמתי עליה חלום. בחלום היא היתה מבולבלת, והתנהגה באופן מוזר. בהתחלה לא התייחסתי לזה ברצינות כי מצב טיפוחה היה טוב מאוד. מאוחר יותר הרגשתי שמשהו לא בסדר. לא יכולתי להתעלם מזה, ונסעתי באוטובוס לבקרה. כשראיתי אותה, היא התמודדה עם קארמת מחלה חזקה והיתה מבולבלת. היא שאלה אותי למה הגעתי. אמרתי לה שהמורה ביקש ממני לבוא אליה וסיפרתי לה על החלום שלי. אחר כך התיישבתי ושלחתי מחשבות נכונות: "אנחנו כולנו תלמידי פאלון דאפא ומאסטר לי הוא המורה שלנו".

ציטוט מהפא,

"אני תלמיד של לי הונג-ג'י, אני לא רוצה שום תכנונים אחרים ולא מכיר בהם" ("ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב)

שלחתי עוד מחשבות נכונות: "היא תתקן את עצמה לפי הפא, ולא משנה איזו החזקה יש לה . הרדיפה היא דבר אסור .מי שמעז לעשות זאת מבצע פשע. הדברים שלה הם הדברים שלי. אלה שרוצים לעזוב בחמלה, צריכים לעזוב עכשיו. אחרת תושמדו".

במשך היומיים הבאים היתה לנו שיחה מנקודת המבט של הפא. היא מצאה את הבעיה שלה. כלתה ילדה בפעם השנייה לפני שנתיים ונלד לה בן (בלידה הראשונה ילדה בת). היא היתה מאושרת וסיפרה למתרגלים עמיתים, "הילד השני ניתן לי על ידי המאסטר. אני מתרגלת  ואני חייבת להצליח. אני אדאג טוב לאם ולילדים כדי לאמת את הפא" כלתה רצתה לשלוח את הילדה למעון. היא אמרה לה לא לעשות את זה, ולכן השגיחה על הילדים בעצמה. היצורים הרעים ראו שהיא קשורה אליהם: "את רוצה שיהיה טוב בבית ? אין בעיה, תטפלי בכול" לעתים קרובות היה עליה לכבס ערימה גדולה של בגדים. גיסתה לא היתה מאושרת מכך והתלוננה שהבגדים לא נקיים. לכן כיבסה את הבגדים פעם נוספת. היא היתה עסוקה עם עבודות  משק הבית, ומדי יום מותשת. היא כמעט הפסיקה לעשות את שלושת הדברים. לפעמים הייתה שולחת מחשבות נכונות אבל הייתה נרדמה מיד. היא היתה תשושה פיזית ורוחנית, והרבה מהמחשבות האנושיות צפו ועלו. אמרתי לה "הרוע ניצל את הפרצה שלך ואת לא הבנת זאת. נפלת למלכודת שלהם וכמעט איבדת את חייך. זה מסוכן לחשוב על מורה עם המחשבות האנושיות שלך. זה חוסר הכבוד החמור ביותר כלפי המורה ? איך את יודעת שהילד ניתן לך על ידי המורה? את אפילו הסתובבת בחוץ וסיפרת זאת לכל אדם. יש לזה השפעה שלילית על הדאפא. את יודעת איזו עת היא כעת: זו העת להציל יצורים חיים. כל תלמיד דאפא משתדל להגיע לעשרות, ואף מאות אנשים, ועדיין יש לנו מחסור בכוח האדם. עכשיו את כבולה עם הילד השני הזה. את לא יכולה לעשות שום דבר. האם את לא חושבת שזו הפרעה או מכשול? מהצד השני, אם הוא מגיע מרמות גבוהות, את צריכה לעזור לו עם הטיפוח מנקודת המבט של הפא. אחרת האם את לא הורסת אותו? "

היא ענתה, "עכשיו אני מבינה. הרוע ניצל את אושרי. טעיתי. לקחתי את הצ'ינג כעדיפות ראשונה מעל הדאפא. שכחתי את האחריות שלי וצעדתי בנתיב שתוכנן על ידי הרוע. איזו הימלטות בעור השיניים היתה זו! זה יהיה בלתי נסלח לו פגעתי בדאפא. תודה לך המורה על ששלחת מישהו שיעזור לי. אני מצטערת שגרמתי לך לדאוג עבורי. אני יודעת שטעיתי. אני אטפח היטב ולא אפול שוב".

תוך יומיים היא התאוששה. לטיפוח שלה היה בסיס מוצק וזה עזר לה להתאושש במהירות. פגשתי בה לפני ימים אחדים והיא מסתדרת טוב מאוד. בעלה וגיסתה התחילו לתרגל ולטפח. יש לה אתר ליצור חומרי הבהרת אמת בביתה, והיא הקימה קבוצה לימוד פא כדי לעזור למתרגלים חדשים ולאלה שלא מעיזים לצאת (להבהיר את האמת). היא התקדמה טוב מאד.

חשתי הכרת תודה עצומה למורה. המורה  לא רוצה להשאיר אף תלמיד מאחור. כדי להחזיר אותנו הביתה, המאסטר הקדיש הרבה מחשבה ותשומת לב וגם ונקט בדרכים רבות ושונות כדי לתת לנו רמזים והדרכה. האם יש משהו שלא נוכל לוותר עליו?

מתרגלת ב' שכבה במיטה חולה במשך יותר מחודשיים עד נודע לי על מצבה. באותה עת רזתה מאוד ולא יכולה לדאוג לעצמה. בני משפחתה לקחו אותה לכמה בתי חולים גדולים והרופאים הטובים ביותר טיפלו בה. אף אחד לא ידע מה הייתה הבעיה שלה ולא היה לו שום פתרון עבורה. גם מתרגלת זו גם היא טובה מאוד. ביתה שימש כמרכז התקשורת שלנו במשך השנים הראשונות של הרדיפה. הרבה דברים טופלו בביתה. אז הייתה לה מכונת העתקה ידנית והיא קיבלה שלפוחיות על ידיה עקב יצור חומרי הבהרת אמת בצורה ידנית. מאוחר יותר מתרגלת א' קנתה מחשב ומדפסת ויעילות העבודה השתפרה. היא נרדפה מספר פעמים והוטרדה לעיתים קרובות על ידי המשטרה. השוטרים החרימו את ספרי הדאפא ואת החומרים בביתה. המשטרה גם הורתה לבני משפחתה שישימו עליה עין. הילדים שלה השכירו את דירתה, כך שהיא היתה חייבת להתאכסן בבתיהם של ילדיה. ילדיה לא אפשרו לה ליצור קשר עם מתרגלים אחרים ואילצו אותה לעזוב את קבוצת התרגול. כשהלכתי לראות אותה עם מתרגלת ג', היא לא יכלה אפילו לדבר. היינו ודיברנו איתה במשך ארבע שעות ושלחנו במשך שעה מחשבות נכונות. מחשבתה החלה להתבהר. אמרתי למתרגלת ג', "עליך להביא שני מתרגלים שקדנים כדי שיעזרו לה. אתם יכולים ללמוד את הפא ולשלוח מחשבות נכונות ביחד. בדרך זו אנו יכולים לעצור את ההפרעות בהקדם האפשרי". מתרגלת ג' אמרה, "היכן יש מתרגלים שיש להם זמן פנוי? כולם עסוקים בהבהרת האמת". אמרתי לה "זה גם חשוב. אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להציל אנשים רגילים. אך מה לגבי מתרגלים עמיתים? קודם עלינו להציל אותה. ואז נוכל יחד איתה להציל אחרים. האם זה לא יותר יעיל? אנחנו לא יכולים להשאיר אותה כאן שוכבת במיטה. משימתה עדיין לא הושלמה. זה משהו שאף אחד אחר לא יכול לעשות עבורה". מתרגלת ב' אמרה, "כן, יש הרבה אנשים המחכים שאציל אותם. אני חייבת לקום". אמרתי למתרגלת ג' "אם אינך יכולה למצוא מישהו שיש לו זמן פנוי, את ואני נחזור. סיימי את כל הסידורים שבאחריותך ואנחנו נהיה כאן מחר".

במבט לאחור, בעצם לא הייתי טובת לב וחלקתי פקודות למתרגלים אחרים. לא חשבתי על האחרים. אני מתנצלת לפנינהמתרגלים העמיתים. בינתיים, רציתי לחשוף את האנוכיות שלי ולסלק אותה.

רמת השין-שינג של מתרגלת ג'  גבוהה, למרות זאת והיא לא אמרה דבר. היא הגיעה למחרת בזמן לביתה של מתרגלת ב'. הבאנו לה את כל ספרי הדאפא ואת מינג-הווי השבועי האחרונים שיצאו. שלושתנו התחלנו ללמוד את הפא ביחד. למדנו את הפא, שלחנו מחשבות נכונות, ושיתפנו התנסויות כל יום אחר הצהריים. במשך התהליך לא התרגשנו מהאמוציות הלא יציבות שלה. היתה לנו רק מחשבה אחת, שלאף אחד לא יהיה יתרון וינצל פרצה בעת שהמורה משגיח עליה.

במשך אותם ימים ירד הרבה גשם. אבל התמדנו במה שעשינו ולא אפשרנו לזה לעצור אותנו. בעת שהלכתי בגשם, דיקלמתי את הפא של המורה,

"איני שם לב לערפל הסמיך שלהם או לרוחות הסערה המצליפים מסביב
גשמי ההר שוטפים בדרכם את אבק המסע.
" ("המסע" "הונג יין II") (תרגום זמני)

מתרגלת ב' התרגשה ממעשינו והפכה יותר בטוחה בעצמה. היא תיקנה את מחשבותיה האנושיות ווסלקה את ההחזקות שלה מהר. בריאותה השתפרה בצורה דרמטית. לאחר עשרה ימים הצליחה לצאת ולהבהיר את האמת. היא התחילה לצאת לקניות ולבשל ארוחות. הכל חזר לקדמותו.

אני תמיד נזכרת בקליפ מתוך הסרט "הפואמה הנצחית" של מתרגלים האומרים זה לזה לקיים את ההבטחה שלנו, לתמוך זה בזה, ולמלא את המשימות שלנו. הגענו לכאן יחד ועלינו לחזור יחד. אף אחד לא צריך להשאר מאחור.

אני אלמד שיעור מהתנסויות הטיפוח האלה ואהיה יותר שקדנית. אני צריכה להיות ראויה לחמלתו האדירה של המורה ולתואר המכובד של "תלמיד דאפא."

תודה לך המורה על שהצלת אותי! התלמידה שלך מתגעגעת אלייך. לא אבזבז את מאמציך השקדנים!