אני תלמיד בכיתה השביעית, היה לי קשר גורלי עם דאפא כבר מזמן. בסתיו של 1995, אימי הלכה לבית סבתי, שבו הדודה השנייה שלי הציגה בפניה את שיטת הטיפוח/תרגול פאלון דאפא. אימי ראתה שזה משהו טוב מאוד, והחליטה להצטרף לקבוצת תרגול. היא הביאה את ספרי הפאלון דאפא לביתה והחלה בטיפוח. הייתי רק בן שמונה חודשים, אבל תמיד הייתי לצידה כשלמדה את הפא או שתרגלה עד ה-20 ביולי 1999.

לאחר שהרדיפה החלה, אימי הפסיקה לתרגל. היא חידשה את הטיפוח/תרגול ביוני 2008, והזמינה אותי לטפח יחד איתה. למרות שהתחלתי כל כך מאוחר, ראיתי סצינות רבות במימדים אחרים ושמעתי רבות מהרצאות המורה. אני רוצה לשתף אותם כאן עם מתרגלים עמיתים.

ביום הראשון שהתחלתי לתרגל, ישבתי בתנוחת לוטוס מלאה בזמן שליחת מחשבות נכונות. ראיתי מיד דמויות דמוניות רבות תוקפות אותי. חלקן ניסו להיכנס לתוך עיני, לכן הכיתי אותם במקל. הם הכו את פניי, וגרמו לאפי לדמם. זו הייתה הפעם הראשונה ששלחתי מחשבות נכונות, לא הייתי יעיל במיוחד. לאחר חצי שנה של תרגול, לא נשארו כל כך הרבה שדים בסביבתי.

לאחר שסמסטר הסתיו החל, ראיתי עדיין בחלומותיי שדים רבים. הם נלחמו בכל כוחם למנוע ממני לתרגל את התרגילים. היו לי הרבה שיעורי בית, והייתי חסר משמעת עצמית, ולכן תרגלתי רק לפעמים.

בנובמבר 2008 דודתי השנייה באה לבקר אותנו. היא אמרה לנו שעלינו לטפח בשקדנות ולהקדיש זמן כדי לקרוא את הספרים, לתרגל את התרגילים, ולשלוח מחשבות נכונות. אימי נעשתה עוד יותר שקדנית מאשר הייתה בעבר, ועזרה לי לארגן את זמני כדי ללמוד הפא ולתרגל. כשחזרתי מבית הספר, בעת שהייתה מבשלת ארוחת ערב בצעתי את התרגילים. בזמן שבצעתי את תרגיל תנוחת העמידה של הפאלון כפות ידיי, כתפיי, בטני וגבי היו מאוד חמים והזעתי. לפעמים בזמן שישבתי בתנוחת לוטוס מלאה, שיער גופי היה מצטמרר. ראיתי את כף ידי וכפות רגליי אדומות, כל תעלות האנרגיה שלי היו פתוחות. הייתה זו הרגשה נפלאה, גופי חש קל ובריא.

יום אחד בקיץ בעת שליחת מחשבות נכונות, ראיתי עקרבים רבים באים לתקוף אותי הם נראו כענן כהה. ישבתי בממד אחר ובצעתי את התרגילים, לפניי ראיתי פרחי לוטוס רבים שינקו את כל עקרבים. במשך יומיים הבאים בזמן שליחת מחשבות נכונות טיהרתי את הסביבה שלי מכל העקרבים. ביום הרביעי בקשתי מאימי לשים את מוסיקת התרגיל החמישי וללמד אותי את תנועות הידיים, זו הפעם הראשונה בה בצעתי את תרגיל הישיבה.

ראיתי את המורה לבוש בחליפת תרגול צהובה, כשהמורה מחזיק בראשי, הרים אותי לשמים. הגענו לממד גבוה מאוד. המורה ישב שם ואמר לי, "מהיום והלאה, אתה חייב לנצל את הזמן כדי ללמוד את הפא ולתרגל את התרגילים, ולאפשר לטרנספורמציית של הבן-טי שלך (הגוף האמיתי). המורה יכול לחסל את השדים בעולמות האחרים בשבילך. הזמן הולך ואוזל. תומר למשפחתך שגם הם חייבים לנצל את הזמן כדי ללמוד את הפא ולתרגל את התרגילים. המורים שלך בעבר סבלו כל כך הרבה כדי למצוא אותך".

באותו רגע, ראיתי ארבעה אנשים עומדים ליד המורה. הם אמרו לי "יש לנו תלמידים רבים ומצאנו אותם, בחלומות שלהם נתנו להם רמזים והפצרנו בהם ללמוד את הפא ולתרגל את התרגילים, אבל הם לא הצליחו להתעורר לזאת. אנחנו מלווים אותך מאז שמצאנו אותך בקרב בני אנוש". בשלב זה, המורה אמר לי, "גופך עדיין במצב גרוע, בזרועך הימינית קיימת מחלה, והיא עדיין חסומה. היא חייבת להתרפא על ידי תרגול התרגילים."

בזמן שהייתי עם המורה, ראיתי ליד גופי בקבוק זכוכית. בצדו השמאלי היה מלא בחומר בצבע חלבי, ואילו צדו הימיני היה מלא בחומר שחור. הוארתי להבנה שזה חייב להיות ביטויו של גופי בעולם אחר. ראיתי את זרועי הימינית עטופה בחומר דמוי בטון. בזרוע של גופי הבשרי היה חלק משריר מת, שנגרם כתוצאה מזריקות מרובות שקיבלתי אחרי הלידה. עכשיו זה הופיע כבליטה קשה קטנה בצבע סגול. כל פעם שתרגלתי את התרגיל השני, הרגשתי שהמקום כבד מאוד, ויכולתי לראות חומר שחור יוצא ממנו.

המורה אמר לי "אם תכשל בטיפוח ולא תגיע לטיפוח מעבר לשלושת העולמות, לא תחזור כשתיקון הפא שלי יסתיים. אתה יכול להתגלגל (להיוולד מחדש, המת') רק בין בני האדם, אבל כל האסונות והניקיון הגדול לא יזיקו לך. כמובן שמצוקות קטנות חייבות להתרחש. במהלך הגלגולים בין בני האדם, תוכל להיות בהתחלה קיסרי ורופא, ולבסוף תהיה שומר לילה. אם תשלים את הטיפוח עכשיו, כל הבודהות שאתה מכבד עכשיו יהיו היצורים החיים בממלכה שלך. אבל אם לא תצליח להגיע להגשמה במהלך הגלגולים בקרב בני האדם תהיה תחת שלטונם. לכן אתה חייב להיות שקדן".

שאלתי את המורה "האם אוכל עדיין לטפח בעודי מתגלגל בקרב בני האדם?" המורה נאנח, "הפעם הרבה ישויות מוארות יורדות, אך הן כולן תקועות ברמה האנושית ולא יכולות לחזור. בדיוק כמוך, אפילו פסל בודהיסטווה מבוץ שמעבר לנהר לא תוכל להבטיח הצלחה עצמית. אנשי העתיד יהיו נשלטים על ידי אלהויות הדומות מאד לבני אדם. אנשים יכולים עדיין לטפח, אבל אף אחד מהם לא יכול לחזור לעולמו המקורי, והרמה שלהם תהיה נמוכה מאוד."

אמרתי למורה, "אני בטוח שאטפח היטב, כך שאוכל לחזור עם המורה. במקרה שלא אגיע עדיין להגשמה כשתיקון הפא יסתיים, בבקשה כרות את זרועי הימינית, היות ואני רוצה לחזור אפילו אם האבד את זרועי. אנא אל תשאיר אותי מאחור".

המורה השיב, "זה לא יעזור. כך לא תכננתי את הנתיב שלך. אתה לא יכול להתחיל מחדש את הטיפוח שלך, והטיפוח החדש שלך יהיה איטי מדי. הנתיב שהמורה תכנן עבורך הוא המהיר ביותר. אחרי שתגיע לטיפוח מעבר לשלושת העולמות, תוכל לטפח כדי שיהיו לך אין-ספור פא-שן (גופי חוק) ויכולות על טבעיות".

שאלתי את המורה "מדוע שמרת עלי לעתים קרובות, ולא אמא שלי?" המורה אמר, "אמא שלך מטפחת לאט. אבל אלוהיות בממדים עליוניים מעריצות את האמא שלך, על שילדה אותך, ישות מוארת כמוך, והובילה אותך לנתיב הטיפוח. יש לה כבר מוסריות כבירה. אם היא תגיעה להגשמה, אך אתה תכשל, אתה תהיה ייצור חי בממלכה שלה, אבל אף אחד מהיצורים החיים שלך לא יכול ללכת איתך. אם אתה תגיע לשלמות, והיא תכשל, היא תלך לממלכה שלך כדי להיות יצור חי, אבל היצורים החיים שלה לא יהיו רשאים ללכת". ברגע זה, המורה אמר, "טוב, הגיע הזמן לחזור למטה!"

ראיתי את הבוהן של המורה זזה קצת, וירדתי. מוזיקת התרגיל הסתיימה זה עתה. סיפרתי לאימי את שחוויתי. מאז, אמי ואני היינו שקדנים מאוד. במהלך התרגול ראיתי את החומר השחור מטפטף מזרועי, והחומר השחור שבבקבוק הופחת. אימי קראה את שירי ה"הונג-יין"  של המורה בזמן שאני הכנתי שיעורי בית, וראיתי עשן שחור יוצא מקצות אצבעותיה. הצלחתי לראות עולמות אחרים גם בזמן שלא עשיתי את התרגילים.

פעם ראיתי את אמא בזמן התרגיל השני. היה לה גוף של גבר עם גוף מוזהב, אבל הוא נחר מתחת לעץ זוהר ענק. ידעתי שסירת הפא של ההמורה עומדת להפליג, ומי שלא עלה לסיפון הסירה לא יגיע להגשמה. ניסיתי להעיר את אמי. הוא פקח את עיניו, ואמר "ישנוני", ואז חזר לישון. הכאתי אותו עם אבן, אבל הוא עדיין ישן. גבר רכוב על צב עבר אותנו, התחננתי לפניו לעזור לי להעיר את  אמי. הוא השיב "אין זמן" ועזב. ראיתי כמה אנשים רכובים על פרחי לוטוס חולפים על ידינו. איש מבוגר אמר לי "אין זמן! רוץ מהר, הניח לו לנפשו!"

אני יודע שהמורה לא רצה להשאיר אפילו תלמיד אחד מאחור, והוא רצה שאעזור לאימי. ראיתי את המורה קורע פיסת בשר מגופו וזורק אותה לאוויר, ופיסת בשר זו הפכה לאינספור פריטים מרחפים של הפא לשימושם של המטפחים ככלי רכב. המורה נתן לי סירה מעופפת והכין דרקון מעופף עבור אימי. מאחר ואימי עדיין ישנה, הסכמתי לקבל את הדרקון בשבילו.  היו תשעה שעונים ענקיים בסירת הפא. גם שלט הסבר: כאשר כל שעון ישלים תשעה סיבובים, המסתיימים בשעה 12, זמן הטיפוח יסתיים. עכשיו הייתה השעה 8. למרות שאינני יודע כיצד להמיר את הזמן לממד שלנו, אני יודע שהזמן שנותר קצר מאוד.

לאחר סיום התרגול ספרתי לאימי את מה שראיתי. ועכשיו היא מחמירה עם עצמה עוד יותר. שלושה ימים לאחר מכן, ראיתי את אימי מתעוררת בממד אחר. הוא רצה ללכת לסירת הפא, אך רגלו הימנית לא יכולה לזוז. (בממד הזה לאחר השינה רגלה הימנית תמיד הייתה חסרת תחושה). הפצרתי בו לרכוב על הדרקון המעופף, אבל הוא לא העז זה נראה לו מסוכן מאוד. כדי שימהר לרוץ, הסתרתי את עצמי ורצתי לצידו. בדרך ראינו אנשים רבים והמונים הצטופפו ליד סירת הפא. הפצרתי באימי להידחק בתוך ההמון. הוא מאן לעשות זאת, אך עמד בסוף התור. ידעתי שעל הסירה יש עבורי מקום ישיבה, לכן נכנסתי.

סיפרתי לאימי את כל מה שראיתי בממדים האחרים, והיא הפכה להיות חרוצה מאוד. זה נגע מאד לליבה של דודתי וחברותיה והן קבלו רמזים רבים מהחזונות שלי. כתבתי את החוויות האלה כדי שמתרגלים עמיתים יתקדמו במרץ. לאלה שלא הצטרפו לטיפוח בפאלון דאפא, אנא הזדרזו והתחילו!

הא-שי

זוהי הבנתי המוגבלת. אנא הצביעו על כל דבר שאינו הולם את הפא.