(הערת מערכת פאלון ניוז: התמונות צולמו בהסכמתם של המנהל, התלמידים הבוגרים, והתלמידות הבוגרות)

מאת מתרגלת ישראלית מהדרום

הוחלט שלמחרת הוועידה השביעית לשיתוף התנסויות בישראל יוצאים לדרום להבהיר את האמת לגבי הפאלון דאפא ביישובים בדואים.

שתקתי. אני לא מתנדבת לכלום. אני עסוקה עד מעל לראש. אין לי בכלל זמן. ואם יש לי זמן אני מעדיפה לקרוא. אני גם מעדיפה להתאמן על לשבת בשקט שעה במדיטציה.

מטפחת עמיתה שהיא גם חברה לקחה על עצמה לתאם את הפעילות, והוחלט לבקר בשני יישובים בדואיים: ברהט ובתל-שבע.

יום הפעילות התקרב. נתבקשתי על ידי המתאמת להעביר את הפעילות בתל-שבע, יישוב שכן למקום מגורי.

אבל אני לא התנדבתי לכלום. אני רוצה שקט…

אבל התכוננתי. ביקשתי משכנה בדואית שתתרגם לי לערבית את המילים "העולם צריך אמת חמלה סובלנות". הדפסתי את מה שכתבה בכמה עותקים כדי לחלק. בדקתי איזה תמונות יש לי בבית שממחישות הן את היופי של השיטה והן את הרדיפה. הדבקתי אותם על לוח קשיח. חלקן תמונות גדולות מתוך תערוכת האמנויות. פעם גם הדפסתי שלט יפהפה ענק שרציתי לתלות במקום העבודה שלי. לקחתי גם אותו.

יש לי גם DVD קטן שקניתי לפעילויות שכאלה וגם כדי לפעמים להראות למתרגלים באתר התרגול איך המורה מבצע את התרגילים. חשוב לדעתי לראות את המורה מדי פעם כדי לתרגל נכון. שמתי ב- DVD את הסרט "הסיפור האמיתי". המוסיקה נהדרת וההדגמה של המתרגלים שם מתבצעת מול נופים יפים. הכנתי סל גדול ובו כל התמונות. עלונים בערבית, קופסת המוסיקה לתרגול. הכול מוכן.

בבוקר הפעילות קמתי מוקדם. בדקתי שהכול בסדר, ונסעתי לעבודה. אין ברירה, יש עוד מטלות שצריך למלא.

טלפנתי לתל שבע למנהל המתנ"ס – לשם היינו אמורים להגיע. הוא אמר שהאולם פנוי לרשותנו משעה 10.00 עד 11.00. צריך למהר. אני צריכה לראות את המקום, לחבר את ה-DVD למקרן שבקשתי להכין, להתכונן.

השאלה הבאה הייתה – מי יהיה אתי בתל-שבע? האוטובוס עם שאר המתרגלים תקוע בפקק ובכלל הוא בדרכו לרהט. הם לא יספיקו להגיע אלי עד שעה 10.00. טלפנתי מיד למתרגלת מיישוב קרוב שתחבור אלי. אני אמנם מתורגלת בהבהרת אמת אבל זה לא מכובד שאהיה רק אני. התקשרתי לעוד כמה מטפחים. מי יכול לבוא…

בשעה 10.00 בדיוק החלה הפעילות. היינו קבוצה של 6 מתרגלים. (בסופו של דבר מכונית ובה 4 מתרגלים שהגיעו מוקדם לרהט עשתה "אחורה פנה" והגיעה לתל-שבע לסייע)

באולם המתנ"ס הקר ומנוכר ישבו ילדים, בנים ובנות, בגילאים שונים. מכיתות נמוכות של ביה"ס ועד הכיתות הגבוהות. כולל מורותיהם. הקישוט היחיד באולם היה השלט הגדול שאחד הנערים עזר לי לקבע לקיר. התחלתי לדבר אליהם. שקט והקשבה מוחלטת. איזה ילדים מחונכים. אבל אז התברר שהילדים ברובם לא מבינים עברית. נער אחד עלה לבמה לתרגם.

התחלנו במוסיקה. מקרן לא היה. לא נורא. העברנו את ה-DVD בין כל הנוכחים. "תקשיבו לצלילים, תראו את המתרגלים ואת התרגילים, תיכנסו לאווירה…"

לאחר מכן התחלנו לספר על השיטה ועל הרדיפה. כאן הארכנו מעט וכשהבנו זאת עברנו מיד לתרגול. תרגלנו ביחד 3 תרגילים בעמידה. ההיענות הייתה מרבית.

ושוב סיפרנו על הרדיפה תוך שאנו מראים לכולם את התמונה "חסרת בית" מתערוכת האמנויות "אמת-חמלה-סובלנות". התמונה מציפה את נושא יתומי-הרדיפה, שהוריהם נרצחו או נכלאו והם נותרו ללא איש.

לסיום בקשנו ממי שרוצה לחתום על העצומה. לבטא את התנגדותו לרדיפה שמתרחשת בסין נגד פאלון דאפא. בו בזמן העברתי שוב את ה-DVD עם המוסיקה והתרגול. ילדים ומבוגרים התקהלו סביבנו לדעת עוד. איך קורים כאלה דברים? הזכרתי להם את מה שלמדו בהיסטוריה על תקופת סטלין ברוסיה הקומוניסטית. רובם ידעו והכירו. תלמידים טובים. אמרתי להם שמה שסטלין עשה לבני עמו עושה עכשיו המפלגה הקומוניסטית בסין.

הייתי ביישוב בדואי. שכנים שלי. הילדים מקסימים. המורים שתפו פעולה והזדהו עם מה שסיפרנו.
כולם תרגלו ביחד. מורות וחלק מהילדים הבוגרים נתנו לי כתובות שאשלח להם תקליטור עם התרגול. ושאשלח להם עוד מידע. השעה הספיקה אבל הם רצו עוד…

tel sheva5

tel sheva7 tel sheva8

tel sheva8 tel sheva4tel sheva8