לאחר קבלת גמול קארמתי על השמצת הדאפא, אסיר במחנה עבודה שינה את דעתו

בשנת 2006 נאסרתי באופן בלתי חוקי ונשלחתי למחנה עבודה בכפייה בגלל שתרגלתי פאלון גונג. סירבתי לבצע כל עבודה בכפייה שאורגנה על ידי רשויות המחנה. השומרים כלאו אותי בחדר נפרד ושלחו שני אסירים להשגיח עלי במשך הימים והלילות.

ערב אחד שני אסירים באו לחדרי. הם נשלחו למחנה העבודה בכפייה באשמת שימוש בסמים. לאחד מהם קראו "וואי-באן", הוא עבד במסעדות והיה לו קצת ידע בבישול. הוא נבחר על ידי הצוות בית הכלא לבשל בקפיטריה של בית הכלא. היו לו יותר יתרונות וחופש, יחסית לשאר האסירים. האסיר שאל אותי "אילו יתרונות אתה משיג מתרגול בפאלון גונג. תראה אותי, נשלחתי למחנות עבודה פעמים רבות. אך יש לי כישרון לבשל ואני יכול לנצל זאת אפילו בכלא כדי שיהיו לי יותר חיים טובים. היכן הוא גן עדן? והיכן הגיהינום?"

ביקשתי ממנו "אנא אל תדבר בצורה כזו. אמת- חמלה- סובלנות הם העקרונות הנעלים ביותר של היקום. על ידי טיפוח בהתבסס על העקרונות הללו, הגוף יהיה בריא יותר, השין-שינג של האדם ישתפר ואמות המוסר שלו יעלו. אל תסתכל על תועלת הרווחים שאתה מקבל בהווה. אתה מחליף את זה בדבר הכי יקר שיש לך, מוסריות. לא תקבל שום רווחים בחינם". וואי- באן שמע את מה שאמרתי והתחיל לצחוק, "אני לא מאמין לזאת. אני לא מאמין לזאת. אני אסטה מ'אמת-חמלה-סובלנות'". הזכרתי לו מיד "בבקשה אל תשמיץ את הדאפא. אתה תקבל גמול קארמתי". הוא עדיין לא האמין לי, צחק ועזב את התא עם האסיר השני.

כעשר דקות לאחר שהם יצאו, שמעתי קולות של אנשים במסדרון בחוץ. זה נעשה יותר ויותר אינטנסיבי, מעורב עם קולות של צעקות ומאבק. אחרי חצי שעה, אסיר אחד דיבר מבעד לחלון עם האסיר שנשלח להשגיח עלי, "לוואי-באן הייתה מריבה עם לאו-זאנג (לאו-זאנג, גם הוא אסיר). וואי-באן הוכה קשות על ידי לאו-זאנג. הוא כרע על ברכיו והתחנן שלאו-זאנג יפסיק להכות אותו. אפילו זה לא עזר. לאו-זאנג סיים להכות את וואי-באן וגרר אותו כדי לדווח לשומרים. וואי-באן פחד ללכת. אפו ופניו היו שחורים וכחולים. הוא שכב על הרצפה ולא יכול היה לזוז".

יותר מאוחר נודע לי שאחרי וואי-באן יצא מהחדר שלי הוא המשיך להשמיץ את הדאפא. לאחר מכן הוא נכנס לחדר של לאו-זאנג. איכשהו הם התחילו להתווכח. פתאום לאו-זאנג היכה בחזהו של וואי-באן כל כך חזק שוואי-באן נפגע מהדרגש השינה נהדף ממנה ונפל על הרצפה. לאו-זאנג ניצל את ההזדמנות התיישב על גופו של וואי-באן והכה אותו קשות. וואי-באן לא יכל היה להחזיר מלחמה.

לאחר מכן וואי-באן לא יכל היה לעבוד בקפיטריה במשך שבוע ימים. הוא ביקש מהשומרים לשחררו מהעבודה בתירוץ של נפילה במדרגות, הוא לא העז לומר להם את האמת שהוא קיבל גמול קארמתי על השמצת הדאפא ועל שלא הקשיב לשכנוע מיטיב.

אך הדאפא הוא רחום ומציל את היצורים החיים בעלי הקשר הגורלי. לאחר הגמול הקארמתי, וואי-באן הראה יותר כבוד למתרגלי הפאלון גונג. הוא גם לווה בחשאי מרופא הכלא נגן MP3, והקשיב ל"תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" ול"הרצאות הפא בגואן-ג'ואו" של המורה לי. אחר זאת הוא שוחח איתי, "הדאפא הוא באמת נפלא. לא ישנתי כל הלילה אחרי שהקשבתי ל"תשעת הדיונים". מאוחר יותר הקשבתי להרצאה של מאסטר לי. פתאום ראיתי דמות של בודהא מוזהבת וזוהרת מולי. זה היה כל כך אמיתי. עכשיו אני באמת מאמין במה שאמרת. בעתיד, אם תהיה לי הזדמנות לאחר שאשוחרר, גם אני אלמד ממך פאלון גונג". אמרתי לו "תהיה לך הזדמנות. כל עוד אתה לא נגד הדאפא ויודע שפאלון דאפא הוא טוב, ולא תקשיב לשקרים של המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) המרושעת, בוודאות תהיה לך ההזדמנות".

לאחר מכן במשך למעלה משנה, וואי-באן השתמש ביתרון שלו של כניסה ויציאה חופשית מהכלא כדי לעשות דברים רבים למען מתרגלי הפאלון גונג. הוא בחר לעצמו עתיד יפה.