הייתה לי את ההזדמנות לראות את הופעות ה-Shen Yun במשך ארבע השנים האחרונות. בפעם הראשונה שצפיתי ב-Shen Yun השנה, היה זה בתחנת הטלוויזיה של NTD. שמתי לב כי השנה השתמשו בשן יון בגוונים באופן שונה מזה בהם השתמשו בשלוש השנים הקודמות. גוון התלבושות היה דומה יותר לזה של הרקע. לדוגמה, באחד הריקודים התלבושות של הרקדנים היו בגוון כתום בהיר, בזמן שברקע הוצג עץ ערבה בעונת הסתיו, בגוון כתום מעט יותר כהה. בריקוד אחר הוצגו פרחים ורודים ועצים ירוקים ברקע, ותלבושת הרקדניות היה ורוד וירוק.

כאשר למדתי ארכיטקטורה במכללה, נרשמתי גם לשיעורי ציור שכללו את התיאוריות של הגוונים. כשראיתי לראשונה את הגוונים בהם השתמשו בריקודי ה-Shen Yun, המושגים שרכשתי מוקדם יותר בחיי גרמו לי לחשוב: "הרקע בהיר מדי. אין מספיק ניגודיות בין החלק הקדמי והרקע, וגוון הרקע מתחרה עם גווני הרקדנים. לשניהם צריך להיות גוונים מנוגדים, כדי שהרקדנים יוכלו לבלוט יותר. אז נזכרתי כי ה-Shen Yun היא קנה המידה, בזמן שהמושגים שלי נבעו מ"ידע" של אנשים רגילים, שחרג מאד מהדרך הנכונה. היה עליי לדעת שהמושגים שלי מוטעים כאשר הם מתנגשים עם קנה המידה של השן יון.

זמן קצר לאחר מכן, הזדמן לי לראות את ה-Shen Yun בהופעה חיה ולחוות את הפלא שבשילובי הגוונים האלה. כשהאורות האירו על הרקדנים, הרקע היה יחסית כהה, כך שהרקע הצבעוני לא גרע כלל מתשומת לב הצופים מהרקדנים. נהפוך הוא, מכיוון שהתלבושות היו באותו גוון של הרקע, זה נראה כאילו הרקדנים מהלכים על פני הבמה מתוך הציור. דיווחי התקשורת אישרו כי רבים מהקהל סיפרו שהתלבושות והרקע השתלבו באופן נפלא. חלקם גם סיפרו שחשו את ההרמוניה שקיימת בין המין האנושי והטבע.

כשראיתי לראשונה את ה-Shen Yun, לפני ארבע שנים, הייתי המומה מהצבעים הנפלאים. בחיי היומיום שלנו, במיוחד בגרמניה, אנשים לובשים גוונים מאד פשוטים. בחורף, הם לובשים בעיקר שחור ואפור. אפילו באביב ובקיץ, גווני הבגדים שלהם בדרך כלל ניטראליים. אנשים רבים חושבים שזה מצביע על הטעם הטוב שלהם.

כשלמדתי בבית הספר לאדריכלות בסין, סטודנטים רבים במחלקה שלי חשבו ששחור זה "מגניב". כשיצאנו לסיורי ציורים, הם ציירו רק מקדשים ישנים שלא שופצו במשך זמן רב, הם חשבו שהם בנויים וצבועים "בטעם טוב". מהמקדשים ששופצו, התעלמו, במחשבה שהם נדושים ומשעממים.

לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון גונג, שמתי לב, ככל שהיה פחות ופחות חומר שחור בתוכי, גם דעתי על בגדים השתנתה. כאשר קניתי בגדים, עיני השתהו בראותם גוונים בהירים. כיום יש במלתחה שלי פחות פריטים שחורים ואפורים.

בכל אופן, אחרי כל כך הרבה שנים, המושגים שלי לא סולקו לחלוטין. רק לאחר שצפיתי בהופעה השן יון, זיהיתי את המושגים שלי לגבי גוונים, ואת המקור למושגים האלו.

בתקופת שושלת טאנג השתמשו באופנה בגוונים בהירים וקורנים מאוד. כאשר התרבות נמצאת בשיאה, היא מלאת חיים, כל דבר בה משמח אנשים. הגוונים [של שושלת טאנג] היו טהורים ועשירים. כאשר תרבות נמצאת בשקיעה, הגוונים עצובים ומדרדרים, כמו התרבות הקיימת כיום בסין. למעשה, אותו הדבר נכון לגבי תרבויות אירופיות. הן עברו את שיאן, ויצירות אמנות רבות מכילות כיום גוונים מאד כהים.

Shen Yun Performing Arts מחזירות את התרבות למצב הטהור והיפה ביותר שלה. זוהי לא רק התרבות הסינית, אלא כל תרבויות העולם. הגוונים המרהיבים בהופעות השן יון הן הביטוי לתרבות הזאת, הטהורה ביותר. אין צללים כהים. הכל בהיר. בכל פעם שצפיתי בהופעת השן יון, חשתי מטוהרת. ככל שנרפה מהמושגים האנושיים שלנו, נוכל לראות יותר את היופי והקדושה שב-Shen Yun.