מחנה הקיץ של בית ספר מינג-הווי התקיים מה-9 עד ה-24 באוגוסט, בהוטוויל, נורמנדי שבצרפת. זוהי השנה השלישית לקיומו והמתרגלים הצעירים נהנו מקיץ פורה ובלתי נשכח, שבו הם תרגלו יחדיו, קראו את ספרי הפאלון גונג, ונהנו מפעילויות בים ובחיק הטבע.

צילום קבוצתי משותף במחנה הקיץ 2014 של בית ספר מינג-הווי

קבוצת תרגול כאטרקציה לתיירים

הוטוויל היא אתר תיירות פופולרי בנורמנדי, הנמצאת בצפון מערב צרפת, ליד תעלת לה מאנש, מול חופי אנגליה. ביום הראשון, קיבלה מנהלת מרכז המחנה את המתרגלים הצעירים בחמימות ועודדה אותם להגיע לתרגול של סדרת תרגילי הפאלון גונג כל בוקר על הדשא.

קבוצת תרגול על הדשא

תיירים רבים עצרו לצפות בילדים המתרגלים כל בוקר על הדשא. שתי נערות שצפו במתרגלים ביקשו ללמוד את כל חמשת התרגילים ביום הראשון. אישה נוספת שהצטרפה, הייתה מסוגלת מיד לשבת בלוטוס מלא, כשניסתה לשבת בתרגיל המדיטציה. פטריק, מתרגל צרפתי שהחל לתרגל לפני 3 שנים, התנדב להדגים את התרגילים ולהסבירם למצטרפים החדשים. בוקר אחד, הגיעו 25 אנשים ללמוד את התרגילים.

שתי נערות לומדות לתרגל בפעם הראשונה

קריאה בספרים ושיתוף הבנות

המתרגלים הצעירים קראו כל לילה במחנה בספרי הפאלון גונג. למרות ההבדלים בגילאים, הם קראו כולם בתשומת לב. כמה מהילדים המבוגרים יותר עזרו לצעירים בהיגוי נכון של המילים.

הם קראו גם כמה מאמרים לשיתוף התנסויות של מתרגלים צעירים מסין ואגדות סיניות בעלות תובנה וחכמה.

במהלך הדיונים הקבוצתיים, דיברו הילדים על איך לנהוג על-פי העקרונות של "אמת-חמלה-סובלנות" בחיי היום יום שלהם, מה פירוש טיפוח, ואיך לפעול היטב בשליחת מחשבות נכונות חזקות.

למרות גילם הצעיר, המשתתפים במחנה שיתפו מתוך ליבם. דניאל סיפר: "נהגתי לחשוב שכילד צעיר המחשבות הנכונות שלי חלשות מאלה של המבוגרים. כעת אני יודע שמחשבות נכונות של תלמידי דאפא, לא משנה מה גילם, הן מלאות עוצמה במידה שווה".

המתרגלים הצעירים לומדים לקרוא מ"הונג יין" ושרים שירים שחוברו על ידי מתרגלים

בסקירת ההתקדמות שלהם בשבוע השני אמרה ג'ון-יי: "השתתפתי בפעילויות רבות בבית ספרי. אם הייתה לנו בעיה, חדלנו לדבר זה עם זה, אבל כאן, כשאנו נתקלים בבעיות, אנו מתחשבים אחד בשני ומסתכלים פנימה. בסוף, כל אחד מאיתנו מתנצל. מה שמרגש אותי ביותר זו הסביבה של חמלה בקבוצה הזאת".

וונסה, משתתפת נוספת במחנה אמרה: "מעולם לא חשבתי שנהיה מסוגלים לעשות כל כך הרבה דברים ביום אחד".

פעילויות תרבות

נוסף לקריאה בספרי פאלון גונג ולתרגול, נכחו המשתתפים באירועי תרבות המתאימים לקבוצת גילם. הם למדו על סין ועל הריקוד הסיני הקלאסי. הם למדו את "הונג יין", שרו שירים שחיברו מתרגלים וציירו ציורים. בצפייה בסרטי אנימציה של "המסע אל המערב", למדו המשתתפים הצעירים על הרומן המפורסם, שהינו חלק מהתרבות הסינית המסורתית. הצעירים הצרפתים שלא ידעו לדבר סינית, יכלו להשתמש בפין-יין (כתב סיני בתעתיק לטיני) כדי לשנן שני שירים מהונג יין ולשיר שירים סינים.
ב-13 באוגוסט בערב, צפו המתרגלים במופע של ריקוד סיני קלאסי שהציגה להקת הרקדניות של הפאלון דאפא, במרכז המחנה. כ-150 איש נכחו ואהבו מאוד את המופע והתלבושות המסורתיות. כל צופה בקהל קיבל פרח לוטוס עשוי נייר מבריק שהכינו המתרגלים הצעירים לקראת האירוע. צופים רבים באו לאתר התרגול למחרת בבוקר ללמוד לתרגל לאחר שהתרשמו עמוקות מהדגמת התרגול שראו במופע ערב קודם.

המחנאים הצעירים יצאו גם לפיקניק, הדליקו מדורה, שיחקו בסימני דרך ובכדורגל, רכבו על סוסים, השתתפו בסדנה של טיפוס אתגרי, בסדנה של סקים בורד על חוף הים, וסדנת דרמה שבה שיחקו במשחק תפקידים איך ומה לספר לאנשים על הפאלון גונג.

ב-15 באוגוסט ערכה לילה, אחת האמהות, שהיא גם מורה בבית ספר יסודי משחק סימני דרך בדיונות שליד הים. אחד האבות בשם רמי הגיע רכוב על סוס ונתן למשתתפים רמזים היכן למצוא את הפריטים החבויים. כל המטלות היו קשורות לטיפוח ולתרגול. לילה אמרה למשתתפים: "אתם כולכם קבוצה אחת. עליכם לשתף פעולה היטב זה עם זה כדי להצליח". בסופו של דבר המשתתפים הצעירים שיתפו פעולה היטב ומצאו את האוצר החבוי.

לילה, מורה בבית ספר יסודי לקחה את משתתפי מחנה מינג-הווי למשחק סימני דרך.

ריקוד סיני קלאסי

מדי יום לימדה מורה לריקוד, שיעור בריקוד סיני קלאסי שארך לפעמים כשעתיים. למרות הטכניקות המסובכות והמאתגרות לפעמים, נהנו מאוד משתתפי המחנה, בנים ובנות מהשיעורים. אפילו אפולין בת השש הייתה מסוגלת לסיים כל שיעור.

שיעורי ריקוד סיני קלאסי במחנה הקיץ של בית ספר מינג-הווי

בתום המחנה התקיימה הופעה, שבה הציגו המשתתפים הצעירים את הנושאים שלמדו במהלך התקופה. במרכז המופע היה הריקוד הסיני הקלאסי אך אירוע כלל גם תערוכת ציורים של הילדים, דקלום שירי הונג-יין, שירה, מחזה על הבהרת האמת והופעת סולו של נגנית אר-הו צעירה. הורי הילדים ואורחים שהגיעו להופעה מחאו כפיים בהתלהבות למבצעים הצעירים.

כשעזבו את המחנה, נפרדו הילדים לשלום זה מזה ומהמדריכים שלהם. אחד הילדים אמר: "אהבנו כל כך את המחנה. מתי הוא יתקיים בשנה הבאה?"